30-04-2011, 22:50
|
|
|
|
חבר מתאריך: 14.05.05
הודעות: 4,443
|
|
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי 7149 שמתחילה ב "צ'ארלי, חאג'י, חיזבלון, חמאסניק: כינויים שמקורים בפחד, הערכה, זלזול, גנאי?"
כינויים נובעים, ככל הנראה, מצורך אנושי לזהות את האוייב הניצב ממול. מדובר בדמויות חסרות שם, חסרות פנים, המשדרות איום מוחשי. מתן כינוי לאוייב לעיתים מרגיע, לעיתים מביע זלזול, לעיתים סתם שכנוע עצמי בעליונותך על אותו איום לא מוכר, ולעיתים כינוי של כבוד והערכה ללוחם שמנגד. כך, למשל, כינו חיילי הארמיה השמינית במדבר המערבי את חיילי קורפוס אפריקה בכינוי הלא מפתיע "רומל". כינוי זה נבע מתוך כבוד , הערכה ואפילו חשש, מפני אותו כח הלם, אשר הכה מעת לעת את בצבא הבריטי בעוצמה. הכינוי נתפס ע"י הפיקוד הבריטי כפגיעה במורל עד כדי כך שנעשו נסיונות לשרש את הכינוי.
מן העבר האחר, אני זוכר כי במלחמת יום כיפור נשמע ברשתות , מעת לעת, הכינוי "מלוכלכים", ביחס לחיילים המצריים. איני יודע אם אכן הכינוי נוצר מתוך יחס של זלזול, או שמא מתוך הצורך לתת להם כינוי. צריך לזכור כי בנרטיב הצבאי לא ניתן לכנות ברשתות הקשר שום דבר בשמו האמיתי. כאשר איש לא יהיה מוכן לתת לאוייבו שם קוד אנושי, תרים אחר שמות תואר מגונים- תואר הנותן לך מעין תחושת סיפוק - הנה העלבתי אותם בכך שכיניתי אותם בכינויי גנאי- או אולי תחושת עליונות- הוא מלוכלך, הוא לא יוכל להיות לוחם טוב.
_____________________________________
.
|