22-04-2011, 19:04
|
|
|
|
חבר מתאריך: 11.08.04
הודעות: 5,005
|
|
ומכתבתה של הד"ר ת. עילם־גינדין:
ציטוט:
אבל מה זה בכלל אפיקומן?
לבעלי המשנה היה ברור מהו אותו אפיקומן, אך כבר בימי התלמוד התעוררו שאלות מהו ומה תפקידו. לפי ההגדה, ברור שזהו משהו שעושים אחרי האוכל. רמז לכך אפשר למצוא בשמו היווני – epikomion או epikomon. הצורה המוכרת לנו, אפיקומָן קיימת במשנה וברוב הספרים האחרים, אבל קיימות גם הגרסאות אפיקומֶן, אפיקימין ו־אפיקומין, הנאמנה יותר למקור היווני.
משמעותה המקורית של הקידומת אֶפִּי היא "עַל" (מילת היחס): האפידרמיס נמצא מעל העור. ואפינפרין מיוצר בבלוטת יותרת הכליה, הנמצאת על הכליה. המשמעות הורחבה גם ל"ב־", "ליד (קרוב)", "לפני", "אחרי". אפילוג, למשל, הוא הדברים שאומרים אחרי המחזה.
חלקה השני של המילה אפיקומן כולל את אותו אלמנט שאנו מכירים מהקומדיה. קומדיה היא שיר שמחה, או שיר החוגג. זאת בניגוד לטרגדיה שהיא שיר־תיישים. אחד ההסברים היא שהמנצח ב"פסטיבל שירי דיכאון" היה מקבל תיש כפרס, והסבר אחר הוא שהשטן בנצרות דומה לתיש. ביוונית, שם התואר epikomios (הסיומת s או n – תלויה במתואר), הוא מישהו או משהו שחוגג ניצחון, ו־epikomos זה פשוט "חוגג" או "מתענג". האפיקומן הוא משהו שעושים אחרי האוכל, כלומר אחרי השמחה, ובתחילת ההגדה נאמר "אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן". אחרי הפסח – כלומר אחרי קרבן הפסח.
אחד הפירושים הוא "תשלום משתה", כלומר השלמת המשתה, או בשפה עכשווית יותר – אפטר פארטי: שהיו חוגגים ושרים ברחוב, או הולכים מבית לבית ומחבורה לחבורה. בתום ליל הסדר, החג המשפחתי ביותר בשנה, לא הולכים אחרי השמחה לשום מקום.
כמו כן, אותו אפיקומון היה מנהג חזירי של הגויים, והסדר מחקה את הסימפוזיון היווני במרכיבים רבים, אבל לא באפיקומן. הפירוש המקובל יותר היום לאפיקומן הוא קינוח – מה שאוכלים בסיום השמחה, כמו תמרים ואגוזים – ואחרי קרבן הפסח אנחנו לא רוצים לאכול שום דבר, כדי שיישאר טעם הקרבן בפה (או המצה, היום).
המילה אפיקומן שימשה במשמעות קינוח סעודה גם בספרות ימי הביניים, למשל "וגם נאות לאצטומכא (= stomach – תע"ג) העתקת האפיקומן הצמוקים המחזקים" (תרגום מהמאה ה־13 לקאנון של אבן סינא).
אליעזר בן יהודה מפשר בין האפטר־פארטי לבין הקינוח ואומר שהמשמעות המקורית הייתה אמנם שירה ברחובות, אך "כששבתו שיר וזמרה מקרב היהודים", וגם מכיוון שנשתכח מהם מנהג זה של היוונים, עדיין המשיכו להשתמש באפיקומן כ"תשלום סעודה", אבל במובן הצר של המילה – קינוח.
לאפיקומן כ"קינוח" יש גם אטימולוגיה עממית, כלומר הסבר שמבוסס על דמיון צלילי ולאו דווקא מדויק מבחינה היסטורית: הפיקו מן, כלומר "הוציאו (בציווי) את האוכל הטעים".
|
_____________________________________
|