|
21-04-2011, 04:31
|
|
|
חבר מתאריך: 01.03.07
הודעות: 5,639
|
|
ציטוט:
במקור נכתב על ידי לבני
אשמח באם תוכל להבהיר מה בדיוק ההבדל בין "רק"ק מונחה" ל "רמ"מ " ....
|
במונח רקטת מתוקנת מסלול אני מתכוון לרקטות בעלות מנגנון לתיקון סטיות המסלול ולשמירה על הקשת הבליסטית אידאלית או קרובה לכך. במונח רק"ק מונחה אני מתכוון למערכות הנחייה שמכוונות את הטילים לנקודות ציון ידועות של המטרה. האם זאת הגדרה נכונה אני לא יודע, אם כי ניראה לי שלא קיים הבדל ברור וחד משמעי בין רממ"ים לטילים מונחים בלקסיקון ביטחוני.
ציטוט:
שנית, עדיין (וכבר הוזכר כאן העניין מקודם) לרקטות ללא מע' תיקון מסלול שטווחן גם מעל ל 40 ק"מ קיים תפקיד בשדה המערכה, ריכוך ארטילרי, פגיעה בבסיסים ומתקנים שונים וכמובן בל נשכח שפרט לרש"ק נפיץ סטנדרטי, יש גם רשקי"ם שונים נוספים ע"ע מצרר/מיקוש פזיר ועוד ... שבהם ניתן לעשות שימוש מבלי להזדקק לדיוק מירבי.....
|
היום גם במערב וגם ברוסיה חלק גדול של רקטות נושאות רקש"י מצרר, כך שבפועל זהו הרש"ק הסטנדרטי לא פחות מרש"ק נפיץ\רסס. לאמריקאים הייתה כוונה לעבור בעתיד לרשק"ים אחידים בגלל בעיות הנפלים של פצצות מצרר [מקור]. לדעתי ברור שזאת בעיקר בגלל שהנחיית GPS מאפשרת דיוק פגיעה בסביבות 10 מטר גם בטווחים גדולים. ברקטות לא מונחות הדבר הזה לא היה מתאפשר. אבל יעבור הרבה זמן עד שרקטות M31 יחליפו את M26 כרקטות עיקריות של הצבא האמריקאי, אם בכלל. גם אצל הרוסים הרבה מהרקטות המשוגרות ממטלר"ים נושיאם רשק"י מצרר, בין השאר גם כדי לפצות על הפיזור הגדול יחסית.
בעניין המיקוש אני יכול להסכים איתך ואולי גם במקרה של פגיעה בבסיסי עורף ומוצבים גדולים בקווי ההגנה. אפשר להוסיף גם דברים יחודיים כמו יצירת שריפות באיזורים מיוערים, פיזור חומר תעמולתי וכד'. במקרה הזה כניראה אפשר להסתדר עם פיזור נפילות הרקטות גדול מאוד, של מאות אלפי מטרים מרובעים ויותר. אבל מטל"ר אמור להיות מערכת אוניברסאלית ככל שיותר, שישלים את הארטילריה הקנית. בעניינים אחרים אני לא מסכים, ואני אסביר למה.
אפשר להביא כמה דוגמאות לגודל הפיזור של רקטות. למשל בניסוי של רקטה מתוקנת מסלול (שפותחה במסגרת הפרויקט שצמח בהמשך ל- M30/31) בשנת 1999 הרקטה ששוגרה לטווח של 49 ק"מ ונעזרה במערכת תיקון מסלול אינרציאלית נפלה כ-150 מטר מהמטרה. הניסוי הוגדר כמוצלח. לכן גודל הפיזור במקרה זה היא 3 אלפיות הטווח, שנפל באמצע בין 4 אלפיות שהייתה הדרישה המינימלית ל-2 אלפיות שהיוו את היעד הרצוי [מקור]. שים לב שלא מדובר בטווח המירבי של הרקטות M30/31 שהוא כ-70 ק"מ, אלא 50 ק"מ בלבד. וגודל הפיזור ברקטות בעלות הנחייה אינרציאלית לא נמצא ביחס ישר לטווח, אלא ככל שהטווח גדל, קטנה גם רמת הדיוק המוחלטת. לצורך העניין, אם בטווח של 50 ק"מ משיגים רמת דיוק של 3 אלפיות, בטווח של 70 ק"מ רמת הדיוק תחמיר ותעלה מ-3 אלפיות למעלה (רק לשם דוגמא נגיד 4 אלפיות).
במערכת "סמרץ'" גודל הפיזור (לאורך) ניתן כ-0.21% מהטווח או 2 אלפיות, כלומר 150 מטר סטייה לטווח של 70 ק"מ. גודל פיזור הרקטות דוגמת BM-27 "אוראגאן" מהווה כ-0.5% או 5 אלפיות, וזאת במקרה הטוב. גודל פיזור רקטות 9K22 של BM-21 "גראד" בירי לטווח מירבי של 20 ק"מ הוא כ-0.8%, או 8 אלפיות.
כדי לפשט, נגיד שנפילות הרקטות מסתדרות בצורת עיגול ולא בצורת אליפסה כפי שזה קורה במציאות. היחס בין רדיוס לשטח העיגול הוא ריבועי. כלומר אם ניקח את הרממ"ים של "סמרץ'" או GMLRS בעלי דיוק של 2 אלפיות ונחליף אותם ברקטות ללא מנגנוני תיקון מסלול בעלות דיוק של 5 אלפיות (פי 2.5 יותר), יצא ששטח הפגיעה גדל פי 6.25. אם ניקח רקטות בעלות דיוק של 8 אלפיות (פי 4), יצא ששטח הפגיעה גדל פי 16. וזה במקרה האידאלי, כיוון שישנם פקטורים נוספים שמורידים את הדיוק של רקטות לא מתוקנות מסלול, כמו הרוח. על פי הנורמטיבות הסוביטיות, לשם השמדת סוללה ארטילרית דרושים 21-44 רממ"ים של מערכת "סמרץ'" (מטח של סוללה אחת), אז במקרה של רקטות זהות אך בעלות דיוק של 5 אלפיות, יהיה צורך בשיגור 132-275 רקטות (מטח של 1-2 גדודים). במקרה של רקטות בעלות דיוק של 8 אלפיות, יהיה צורך בשיגור 336-704 רקטות. במקרה הראשון מדובר במטח של סוללה, במקרה השני - מטח של 1 או 2 גדודים, במקרה השלישי - מטח של אגד שלם (או רבע עד חצי מכל המערכות "סמרץ'" בצבא הרוסי).
סוללה ארטילרית היא מטרה טיפוסית בשביל מטלר"ים. במקרים של מטרות אחרות הדרישות ל-CEP תהיו דומות, איפשהו פחות ואיפשהו יותר. לכן אני סבור שאין משמעות מבצעית צבאית להכניס לשירות מטלר"ים שלא מסוגלים להעסיק ביעילות את המטרות כאלה בטווחים של הירי היעיל שלהם. מצד השני זה מספיק טוב למחבלים, שמבחינתם גם פגיעה במבנה אקראי בעיר גדולה עושה את העבודה.
החישובים שעשיתי הם מופשטים ובוודאי יש בהם כמה טעויות, אבל אני מקווה שזה מספיק קרוב למציאות בשביל המחשת הרעיון הכללי.
עד כאן דיברתי על רממ"ים בעלי מערכות הנחייה אינרציאליות. מעבר לזה, קיימות מערכות הנחייה מבוססות מערכות ניווט גלובליות (GPS), המאפשרות להגיע לרמת דיוק של עד 10 מטרים, כלומר להבטיח השמדה של מטרה נקודתית באמצעות רקטה בודדת בעלת רש"ק אחיד בסבירות המתקרבת ל-100%. פיתרון כזה הוא זול (סדר גודל של אלפי דולרים בודדים) בתנאי שקיים ייצור המוני. רקטות בעלות מנגנוני תיקון מסלול המבוססים על תחנות שידור קרקעיות, לדעתי דומות מאוד לרקטות מונחות GPS. אלו הם היתרונות. החיסרונות הן פגיעות לשיבושים והצורך בנקודות ציון מדוייקות של המטרה, אחרת היתרונות מתאפסים.
ציטוט:
קשה לי להאמין שמדינה כמו סין או מדינה כמו רוסיה, משקיעות כל כך הרבה מאמצים וממון בפיתוח של מערכות מטל"ר בעלות קוטר וטווחים גדולים גם אם הן ללא שום מע' תיקון מסלול.
(ועל איראן כדוגמא נוספת אני מעדיף בכלל לוותר).....
|
אני לא רואה כאן את הקושיה. המטלר"ים הקיימים מספקים את "הסחורה" בטווחים שלהם, כאשר הטווח המירבי הוא לאו דווקה הטווח האופטימלי, מה שנכון גם במקרה של ארטילריה קנית. לטווחים גדולים, גם הרוסים וגם הסינים עושים שימוש ברקטות מתוקנות מסלול. וכאן אני רואה הקבלה ברורה בין המערב לרוסיה: ה-MLRS האמריקאי הוא המקביל ל-BM-27 "אוראגאן" הרוסי בטווח, בקוטר, ב-CEP, במספר רקטות ובזמני הכנסה לשירות (אם כי "אוראגאן" הופיע מוקדם יותר), וה-GMLRS הוא מקבילו של BM-30 "סמרץ'" בטווח וב-CEP. גם ה"אוראגאן" וגם MLRS הגיעו לגבול הטווח היעיל בסביבות 40 ק"מ, ורק אחרי הופעת מערכות מטלר"ים עם רממ"ים הייתה קפיצה להטווח של 70 ק"מ ויותר.
ציטוט:
אגב - אתה בטוח במאה אחוז שהסמרץ' פותחה מלחתכילה כרמ"מ?.......
|
לא ב-100% אבל מאוד קרוב לזה. המקורות שראיתי אומרים בפירוש שהיה צורך במערכת הנחייה כלשהי כדי להגדיל את הטווח היעיל ולאפשר פיתוח מטל"ר חדש. גם לא ראיתי שום איזכור לרקטה בשביל "סמרץי" שלא הייתה מתוקנת מסלול.
_____________________________________
בבקשה תקנו אותי כשאני עושה שגיאות כתיב.
|
|