בשבוע שעבר עברתי במוצב הפעמון, ומלבד העובדה המעניינת שרחובות צור-באחר מלאים בדגלי הרש"פ (אלה עם הרובים על רקע מפת כל ארץ ישראל ממערב לירדן) עם צבע צהוב למטה (חיזבאללה?), המוצב בעצמו סובל מוונדליזם רציני. כתובת 'היטטלר' וצלב קרס על מצבת זיכרון, שלט מידע עקור והפוך, ובני נוער משחקים קלפים בבונקר (דווקא על זה אין לי תלונות מיוחדות). עוד נצפו שם עובדים של עיריית ירושלים מפנים טינופת - הייתה שם מכולה פתוחה מלאה - ומנקים; נאמר לי שזה בעקבות כתבה שעתידה להתפרסם במקומון ירושלמי, ושהמצב שבוע קודם היה גרוע הרבה יותר.

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

...ואני גם מציע באם אתם משאירים מכונית ללא השגחה או ללא קשר עין, כי הוונדלים מחכים שתתרחקו
ואז מנפצים חלונות וגונבים מכל דבר. הם מסתתרים בחורשה הסמוכה וצופים עליכם.
יעידו על כך הזכוכיות הרבות בשטח החנייה...

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו