05-04-2011, 01:44
|
|
|
חבר מתאריך: 11.02.04
הודעות: 16,543
|
|
ציטוט:
כאדם פרטי הוא מעולם לא שלל את זכות קיומה של המדינה היהודית
|
מה זה המושג הז, "כאדם פרטי", האיש נתפס לא פעם, ולא פעמיים, באמירות המצדיקות מאבק מזויין(קרי טרור), כנגד מדינת ישראל, בנוסף האיש אמר מפורשות, "שהמדינה הפלסטינית צריכה לקום על כל שטחי ארץ ישראל המנדטורית.", משפט זה אינו משתמע לשני פנים- פרושו שלילת מדינת ישראל.
ציטוט:
בדיבור פנים אל פנים (מן הסתם מתוך הכרת האדם שעומד מולו) הוא התייחס לפלגים כאיום עבור עצמם,הוא שנא את הפת"ח (המושחת) ועבור החמ"אס והג'יהאד היו לו מילים קצת יותר קשות.
|
הוא כל כך, שנא את כולם, שאחד מידידיו הקרובים(על פי הצהרת שני הצדדים), הוא איש טרור מובהק.
ציטוט:
ג'וליאנו נולד לסיטואציה בלתי אפשרית - אמא יהודיה ניצולת שואה ואבא מוסלמי,שניהם קומוניסטים מרקסיסטים נילהבים.
מנקודת הפתיחה הזו והלאה גדל מר בקונפליקט בלתי ניתן לגישור,האווירה ה"מהפכנית" ששררה בבית יצרו אדם מאד לא יציב ריגשית ובעיקר בעיית תלישות בלתי ניתנת לפתרון.
|
מאיפה המידע, שסבו ניצול שואה?, לפי הכתוב בביוגרפיה, אין קשר ישיר בין אמו, סבו וסבתו, לשואה.
אז נכון שהוא נולד במשפחה לא הכי שפויה, יחד עם זאת ברור איזה צד הוא בחר, הצד הפלסטיני.
"הדבר היחידי שמקשר ביני לבין המגזר הישראלי הוא המשכורת החודשית שלי"
ציטוט:
כאשר החליט לחדש את התאטרון בג'נין הובהר לו שלא ישמחו כל-כך לקבל אותו שם (קיבל איומים חד-משמעיים) ולמרות זאת חזר ומצא את מותו.
|
אם היה נשאר פלסטיני, וגמרנו, היה יכול להשאר בג'נין שלו עד 120, הבן אדם לא נרצח בגלל היותו חצי יהודי, אלה בגלל שדחף את האף שלא למקום הלא נכון, הוא לא הראשון, וגם לא האחרון שנרצח על רקע שכזה. אם רצה לנהל תאטרון, מוטב היה לו היה מתמקד בחיפה..
רק שלא יקראו לו "קורבן השלום", מצדי שיקראו לו, "שאהיד של האמנות".
נערך לאחרונה ע"י The_Equivocator בתאריך 05-04-2011 בשעה 02:03.
|