כל אחד יכתוב שני משפטים- האחד אמת והשני שקר שקשורים לטיולים שלו, ושאר הגולשים יצטרכו לנחש, כשהם משרשרים להודעה שלו. הגולש יוכל לגלות את האמת לאחר 24 שעות, ורצוי כמובן הסיפור שייתן את הרקע..

ושתהיה לכולנו שבת שלום!

סבבה אגוזים:

1. יצא לי להיות בהופעה של פאבארוטי בספרד
2. בגרמניה, יצא לי לשבת באותו שולחן מול נאצי לשעבר

אבל בגלל שזה כך אז אלך על השני כמשפט הנכון

הראשון, כי:
א. אין דבר כזה נאצי לשעבר. פעם נאצי - תמיד נאצי.
ב. איך אפשר לדעת אם מישהו הוא נאצי לשעבר? זה לא שנאצים מסתובבים ומספרים את זה לכולם, בטח שלא בגרמניה.

ו...הגיעה השעה לחשיפת האמת:
הסיפור השני הוא הנכון, ידידיי: בקיץ 1999, בין כיתה י' לי"א, הצטרפתי לעוד כמה חבר'ה מהשכבה למשלחת לגרמניה במסגרת "חילופי משלחות" של בני נוער ישראלים וגרמניים. כל אחד מן המשלחת שלנו התארח שבועיים בביתו של נער או נערה גרמניים, שהיווה את ה"פרנטר" שלו בחילופי המשלחות הללו. ביום הראשון של שהייתי לגרמניה, שעות ספורות בלבד לאחר הגעתי לביתם הגדול והיפה של המשפחה הגרמניה החביבה ברחוב "ברברה סטרייסנד" (?!) במינכן, הגיעו הסבא והסבתא של אווה (הפרטנרית שלי) לבקר, כדי להכיר את האורחת היהודיה שזה אך הזדמנה לבית המשפחה. בשעות אחה"צ הסבנו כולנו סביב שולחן מלא בכל טוב עם שוקולדים ועוגות, ובשלב כלשהו במהלך השיחה, בחוסר טקט של ילדה, שאלתי את סבא של אווה באנגלית: "האם אתה היית חייל של היטלר?" והוא ענה מבלי למצמץ ומבלי לגמגם שכן, הוא היה אז בן 17 בלבד, ולא היה ממש עם נשק בחזית, אלא יותר מאחוריי הקלעים כזה. הוא מייד פצח בסדרת התנצלויות מגובות באישתו המסורה, שאמרה שהוא באמת מצטער מעומק לבו, והוא הדגיש שוב ושוב כמה הוא מצטער, וכמה שלא הייתה לו ברירה, כי אם היה מסרב פקודה היה מוצא גם את עצמו במחנה הריכוז "דכאו" (מחנה בו ביקרנו במהלך אותם שבועיים, אגב, ביקור שאותו לא אשכח לעולם). מה אני אגיד לכם, איך יכולתי להגיב? מה אפשר להגיד על דבר כזה? מה הייתם אתם עושים? מה יכולתי לעשות? לקום וללכת? ילדה מפוחדת ולחוצה בת 16 בעיר זרה ומנוכרת? אני נוטה להאמין שאם הייתי דור שלישי לשואה הייתי מגיבה אחרת. בכל אופן, אני זוכרת שלא נשארתי איתם ליד השולחן עד הסוף, והלכתי להתרחץ (יהודיה, בגרמניה, פוגשת נאצי לשעבר ואז הולכת להתרחץ, אהמממ...סיטואציה...). לימים, כשסיפרתי על המקרה הזה לבנות בחדר בצבא, אחת מהן ממש התרגזה והכריזה: "הוא סתם אומר שהוא מצטער כי לא נעים לו, שלא ייספר סיפורים! יכול להיות שהוא רצח את סבא וסבתא שלי!"

עד כאן לגבי גרמניה והסבא הנאצי לשעבר. כעת לגבי פאבארוטי (המנוח):
אמנם בהופעה שלו עצמו לא הייתי, אבל כן הייתי בהופעה של אחיו, סאם, שאינו נופל ממנו בקולו האדיר (וואו, זה בהחלט עובר במשפחה ) במועדון גדול הנקרא "לה סיאסטה", באחת העיירות של קוסטה בראווה, במחוז קטלוניה אשר בספרד. באותה ערב, אגב, נהנינו גם מהופעת פלמנקו מהטובות ביותר בספרד (שימשיכו עם הפלמנקו, הספרדים היקרים, ושיפסיקו עם קרבות השוורים האיומים).

1-בטיול בגרמניה נעצרתי ע"י המשטרה המקומית לאחר שהייתי מעורב בקטטה עם ניאו נאצי
2-הייתה לי בטורקיה הפאדיחה של החיים שפניתי באנגלית למישהו מהתיירים ודקה אחר כך הוא קורא לבן שלו בעברית

אני אלך על השני, כי אתה בטח בא ב"הפוכה על הפוכה" ומצפה שנבחר בראשון כי השני
נשמע על פניו בנאלי מדי.

השני.
כי זה קרה לכולנו אלפי פעמים...

המשפט השני נכון
בגרמניה מעולם לא ביקרתי ואני בספק אם אעשה זאת בזמן הקרוב או בכלל

1. הייתי במונטנגרו.
2. הייתי בירדן.

אני יודעת את התשובה :O

ירדן לא כזאת אקזוטית

1. ג'ימג'מתי עם כושי אימתני בניו יורק (ג'ימג'מתי זה לא שכבתי, לתוהים...)
2. קיבצתי נדבות במשך שעה בניו יורק

לדעתי הראשון נכון

הסיפור הראשון הוא הנכון-
באחת משתי נסיעותי לארה"ב קניתי דג'מבה במחיר מופקע (אבל אני עדיין מאוהבת בו), ושירכתי את דרכי לכיוון הסנטרל פארק, שם התיישבתי והתחלתי למתוח את התוף כך שיגיע לרמה הרצויה.
מבין הבלטות הגיח בחור שנראה כמו מקרר, ובאמתחתו גיטרה (זו לא היתה בדיוק גיטרה אלא משהו אקזוטי יותר, אבל אין לי מושג איך קראו לזה). הוא שאל אותי אם אכפת לי שהוא יישב, והתחיל לנגן. כשסיימתי למתוח את התוף- התחלנו לנגן יחד. העברנו שם כשעה של נגינה של כל השירים הכי נדושים עלי אדמות

1. ללא הכרת המקום, וללא ידיעת ספרדית, הגעתי בכוחות עצמי לבית חברים בקוסטה ריקה, אחרי שנהג מונית לקח אותי לכתובת שגויה.

2. דרסתי אייל צפון בלפלנד, וחוייבתי לשלם את תמורתו לבעליו.

מיכל - 20.1.13
מאיה - 9.11.14
נטע - 2.4.20

1. כשהייתי באנגליה ישבתי עם ג'ימי פייג' (גיטריסט להקת לד זפלין) אצלו בבית על בירה.
2. כשהייתי בארה"ב ישבתי יומיים במעצר.

בגלל שאני כזה בחור אופטימי (וגם חושש לשלום הרקטום שלך בכלא אמריקאי) אני אהמר על הראשון.

אני חושב ש2 נכון.

אצלך יותר הגיוני 2

כי מותר לחלום לפעמים.. אם כן you are one lucky bastard... ואם יש תמונות אז..

כבר הובא ע''י מישהו ב''פרש'' והוא לא היה אתה... זה אומר ששתיים הוא הנכון.

.

And the winners are...

.RP & deltaforce!

תספר את הסיפור! איך פגשת אותו? איזה בירה שתיתם? על מה דיברתם? כשהוא הלך לשירותים ליקקת את אחת הגיטרות שלו בלי לספר לו?

צחקתי בקול רם

מהההה? איך ? מי ? מו ? יש תמונות? ניגנתם?<

1. כשהייתי בארה"ב ראיתי משחק NBA
2. כשהייתי באיטליה פיספסתי רכבת לוונציה.

2.

1. ב2006 חיכיתי לרכבת בשיקאגו (יש רכבת שבחלקה היא תחתית) פתאום אני מסתכל ימינה ורואה מישהו שדומה מאוד לשכן שלי, קראתי אליו משהו בעברית והופתעתי מהתגובה שלו.
2. ב1998 הינו כל המשפחה בארה"ב, הגענו לוירג'יניה ביץ' למוזיאון מים, לא מקום מתויר במיוחד על ידי ישראלים, פגשנו שם משפחה ישראלית שאחרי 5 דקות שיחה גילינו שאנחנו לא מכירים אותם אבל הם השפיעו ישירות על הסיבה שהיינו שם.

אחד מהסיפורים הוא אמת, השני הוא לא שקר מוחלט, אני אסביר את שניהם ברגע שתנחשו מי מהם הנכון.

הגלריה שלי בפליקר

קצת פיספסת את הפואנטה של המשחק, אין שום עדיפות לסיפור אחד על אחר פה.

לא פיספסתי - יש פה משפט אחד אמת ומשפט אחד שקר.

רק ציינתי שהמשפט שקר לא מנותק לחלוטין מהמציאות.

הגלריה שלי בפליקר

הרעיון זה שני סיפורים שנשמעיים לא כל כך הגיוניים, ורק אחד מהם אמיתי.
כאן כתבת שני סיפורים שאני מניח שקרו לכל מי שהיה אי פעם בחו"ל...

א. כשהלכתי בניו יורק ברחוב הופיע לידי איזה ''פימפ'' שחור על אופניים והחטיף מכות רצח לזונת רחוב נרקומנית שעמדה שם כשהוא צורח ''גיב מי מיי פאקינג מאני''.
ב. בביקור באמסטרדאם אחרי צבא מאוד סיקרן אותי לדעת מה ה''תעריף'' של אחת הזונות ברובע החלונות האדומים ונכנסתי לשאול, למרות שלא התכוונתי ''לצרוך''.

.

אני נוטה לחשוב ש-1 נכון, דווקא כי הוא נשמע פחות "רגיל"...

כמובן שיש לציין שזה היה בסימטא עדיין בגבול מנהטן (אבל קרוב להארלם) ולכן די מפתיע.

ברובע החלונות לא רציתי לבדוק מחירים, אבל האמת שלא יכולתי כי אני זוכר ש(די להפתעתי) אחרי בערך דקה ממש מול החלונות (אתה הרי לא ממש יודע בדיוק איפה הרובע מתחיל כשאתה ממש הולך ברגל) הרגשתי בחילה והתחפפתי משם. בדיעבד שמעתי מעוד אנשים שגם הם הרגישו משהו דומה.

.

לאמא שלי היה קטע בחלונות האדומים- היא הגיעה לשם ונורא רצתה לחזור עם מזכרת, אז הוציאה מצלמה ואחת הבחורות התחילה לצעוק ולעשות עניין אז אמא שלי התקפלה משם כמה שיותר מהר

עליי איימו שני הרי-אדם שאסור לצלם שם..
אבל אני כישרונית ויש לי תמונות!

נינג'ה

(או לחילופין "בייקרית" זקנה ע םקעקועים וכובע מצחיה מעור) צועקת על איזו תיירת שכנראה הושיטה יד למצלמה "זונט טייק ז'פיקצ'ורז אוף זה גירלז"... מה שכן עם עדרי היפאנים המצחקקים - ללא ספק מראה שהוריד את ערכם של היפאנים בעיני בכמה רמות - לא היה נראה שמישהו מתעסק. אולי כי לקחת להם מצלמה זה כמו לעקור לחתול את הציפורניים: לא אנושי, כואב ומותיר אותם בלי חלק מאוד חשוב בגופם...

.

יש לי עוד זוג, והפעם מתוך הטיולים האולימפיים שלי:

1. ישבתי ודיברתי עם לוחמת טאקוונדו איראנית.
2. החתמתי את מדליסט הארד בגו'דו אריק זאבי על כרטיס הכניסה שלי לתחרויות הג'ודו.

1. שוטר במנהטן שלף עלי אקדח
2. בטרק בניו זילנד הלכתי יחף 120 ק"מ

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

אני חושב שפעם סיפרת את השני בפורום (או זה, או שכתבת שהלכת ערום בטרק בניו-זילנד )

ציטוט:

במקור נכתב על ידי RP. אני חושב שפעם סיפרת את השני בפורום (או זה, או שכתבת שהלכת ערום בטרק בניו-זילנד )

טוב, האמת שהשני הוא לא שקר כמו שהוא הגזמה - הלכתי יחף עשירית מהמרחק הזה, בערך 12 או 15 ק"מ. ונראה לי שדוקא את הקטע עם על השוטר ששלף עלי אקדח כתבתי בקצת יותר פירוט איפהשהוא כאן בפורום.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

1-בטיול למצדה בזמן שכולם עם ג'ריקנים ומימיות מטפסים את שביל הנחש, אני מנצל רגע של חוסר תשומת לב,מבריז לקבוצה ועולה ברכבל
2-פעם הלכתי לאיבוד ביד ושם