אי שם בעיר הקודש, ליד שכונת קרית היובל, בינות להרים ירוקים, ניצב לו כפר קטן, עתיק ויפהפה,
פנינה אמיתית שכמו הועתקה לכאן מאירופה הרחוקה: עין כרם הוא שמה.
זהו המקום האהוב עלי בכל הארץ, ולמרות שביקרתי פעמים רבות, אני תמיד שמחה לחזור לבקר בו
שוב.

עין כרם, המקום בו נולד יוחנן המטביל, מבשר בואו של ישו, לפני יותר מ-2000 שנה, ועל שמו נקראת
כנסיית "יוחנן בהרים", כנסייה קטנה אשר על קירות החצר שלה ניצבים 21 לוחות חרסינה שעל כל אחד
מהם חקוקה תפילת בנדיקטוס בשפה אחרת - 21 שפות שונות. הנה הלוח בשפה העברית).
(הערה: שימו לב שלכנסיות יש זמני ביקור בהם אפשר לבוא, והן סגורות בשעת תפילה).

ואם כבר מדברים על עין כרם, אז איך אפשר שלא להזכיר את "מעיין מרים", שהוא בעצם המקום המרכזי
סביבו מתרחשים מרבית המפגשים בעין כרם? מעיין זה נקרא על שם זה הפגישה של אלישבע, אם יוחנן המטביל עם מרים, אמו של ישו, כששתיהן נושאות את ילדיהן ברחמן, ועל כן נקרא מעיין מרים.

מהמעיין נמשיך אל מנזר "האחיות ציון", אשר הוקם לפני כ־150 שנה כדי לשמש כמרכז סיוע ליתומות נוצריות־מארוניות מלבנון שהוריהן נהרגו בידי פורעים דרוזים. מתחם הכנסייה נמצא על גבעה בצפון השכונה כולל גינה מטופחת ובה כנסייה, מנזר, בית הארחה (בית היתומות לשעבר), מוזיאון קטן ובית קברות. פעם אחת ירדתי אל בית הקברות הזה (סקרנית בלתי נלאית שכמוני) לבד, זה היה קריפי. במרכז בית הקברות הזה ישנה גלוסקמא שעד היום לא ברור מה נמצא מתחתיה , ושוב: קריפי.

נמשיך אל הקצה השני של עין כרם (ממול), אל "כנסיית הביקור" הרוסית, הנקראת על שם ביקורה של מרים, אמו של ישו אצל אלישבע, אמו של יוחנן המטביל, כאשר שתיהן היו הרות.
זוהי כנסייה יפהפיה, הנצרות הרוסית ידועה ביופי האמנות שלה.

כשנרד מכנסיית הביקור, נעלה ברגל בשביל העולה על ההר ואשר מגיע בסופו אל איזור מגורי הרופאים
והסטודנטים לרופאה של הדסה עין כרם, אבל במקום לפנות ימינה אל בית החולים, נפנה שמאלה אל תוך
כפר קטן ופשוט יפהפה של נזירים ונזירות רוסיים, שכאשר אתם מגיעים אליו, אתם ממש מגיעים לעולם
אחר, ממש כפר, ונזירות אשר מטאטאות את השבילים, והנוף? טוסקנה! כל כך יפה! מי צריך חו"ל כשיש
את הנוף הנשקף מעין כרם? פעם, באחת הפעמים בהן ביקרתי בכפר הזה, ראיתי שחדר האוכל של
הנזירים והנזירות פתוח, ורציתי להתרשם מן האמנות המרשימה על הקירות שם, אבל שתי הנזירות שהיו שם, שאינן דוברות עברית, רמזו שעדיף שאצא .
גולת הכותרת של "הכפר הרוסי" הזה, הוא "מנזר גורני" ("גורני" = "ההררי"), הנקרא גם "מוסקוביה" על שום דימיונו לכנסיות מוסקבה (צריחי "בצל"), מנזר אשר עבר שיפוץ בשנים האחרונות, "צריחי הבצל"
שפעם היו חומים הם עכשיו מוזהבים, מחזה מרהיב ביותר גם מרחוק וגם מקרוב. אך הכנסייה הזו פתוחה לביקור רק לצליינים. פעם הסתכלתי על המנזר הזה מלמעלה, מהאוטובוס בדרכי להדסה עין כרם, כאשר השמש
זרחה בנדיבות...אחד המחזות היפים ביותר שיצא לי לראות.

לאחר שהתעייפתם מהטיול ומן העליות, הגיע העת לשבת באחד מבתי הקפה והמסעדות הנמצאים בעין כרם, ולנוח לסיום: עשבת שלום!

איזה יופי!!! נשמח מאוד מאוד לעוד המלצות ותמונות

שוקראן