29-01-2011, 21:38
|
|
|
חבר מתאריך: 15.10.04
הודעות: 1,404
|
|
קיבלנו את הווסטים האלו באימון האחרון.
חתיכת דראעק של דבר!
ציקמוקים מגעילים שלא שווים את הכסף שהשקיעו בהם.
ווסטים שיוצרו ב2008 או ב2009 ומתפרקים, נקרעים, סקוצים שלא תופסים כלום, ריצרצים שנפתחים.
בקיצור - בזבוז של זמן וכסף.
באופן כללי אני נגד ווסטים - זה פשוט לא מתאים. זה עוטף את הגוף, לא מאפשר להזיע כמו שצריך, זה נהיה נוראי כששמים את זה מעל שכפ"ץ ואם מעמיסים תיק רציני (והתיק הפריק זה בדיחה. בקושי נכנס שם ציוד ליום, שלא לדבר על ציוד לחימה לזמן ממושך יותר. מה גם, שהיה ונתקלת, אי אפשר להעיף את התיק ולהסתער והוא צמוד אליך כמו עלוקה) זה בכלל סיוט.
פעם ידעו לעשות חגורים הרבה יותר מוצלחים. לדוגמא אפוד חי"ר ישן:
מודולרי לחלוטין: ניתן להתאים לכל אחד את הסידור שנוח לו
גב פנוי: ניתן להעמיס כל תיק שרוצים
משקל עצמי נמוך (ניסיתם פעם לשקול ווסט?)
מאוורר לחלוטין, אין בעיה לשים אותו מעל שכפ"ץ, ביגוד חם או כל דבר אחר.
גילוי נאות: ב"חומת מגן" קיבלנו כולנו אפודי חי"ר ישנים. אחרי כמה ימים התחילו להזרים לנו אפודי חי"ר חדשים. אני לא הייתי מוכן לוותר על האפוד שלי שלכל אורך המילואים עסקתי בדיגום שלו. לצערי, הייתי יותר מדי דביל והזדכיתי עליו.
_____________________________________
"החטיבה אינה מטה ואינה פיקוד ואינה מערכת של חוקים ופקודות.
החטיבה היא קודם כל מאות זוגות רגליים. הרגליים הובילו אל הקרב – אף כי מתוך פחד. הרגליים עמדו ולא ברחו, אף כי כמעט אבדה התקווה. והרגליים צעדו וצעדו וצעדו בעייפות, בגשם ובבוץ, כשלו וצעדו.
ולכל זוג רגליים היה לב, לב שחש בכאב, שהרגיש בעייפות, שנאבק עם הפחד. בלב הזה התחולל הקרב האמיתי, הקרב שהכריע. בלבו של הלוחם הבודד ניצחה החטיבה. זה הסוד אשר שמו "גבעתי"."
שמעון אבידן
מפקד חטיבת "גבעתי", תש"ח
|