15-01-2011, 11:00
|
 |
מנהל בפורום צבא וביטחון
|
|
חבר מתאריך: 26.11.05
הודעות: 10,291
|
|
אות הפתיח של החדשות היה מלחיץ לא פחות מהאזעקה עצמה.
האזעקה עצמה היתה קטסטרופה שהקפיצה את החרדה הלאומית גבוה מאד.
ובסוף אות ההרגעה היה גם כן סוג של אזעקה מהולה בחרדה ורגיעה.
מדינה שלמה שבפעם הראשונה מצאה את עצמה עם העורף כקו חזית היתה מבולבלת, מבוהלת ולחוצה.
ההנהגה עצמה בימים הראשונים לא ידעה איך אוכלים את זה, בהמשך שרהב"ט ארנסט דרש פעולה של צה"ל בעיראק אבל רוה"מ שמיר מיתן אותו והקשיב לאמריקאים.
ובבת אחת ביום הראשון נולד "המרגיע הלאומי", סמכותי, לבוש מדים, רהוט, מדבר ברוגע ופונה לאנשים ברמה הכי בסיסית "שתו מים, לשטוף פנים, תירגעו, האנשים באזור א' לעשות כך וכך, האנשים באזורים ג',ד לעשות כך וכך וכו' וכו'".
מדינה בחרדה היתה צריכה אותו כמו חמצן, מישהו סמכותי שיחבק, ירגיע ויגיד מה לעשות ומה לא לעשות.
תמונות ההרס שזרעו הסקאדים בר"ג (גם אם בפועל לא היו הרבה נפגעים) המחישו בבת אחת - כולנו פגיעים, האנשים חיפשו מפלט.
ערוץ טלויזיה אחד עם שקופיות "אזעקה" בכמה שפות, מילת הקוד להפעלת האזעקה שחזרה על עצמה בהיסטריה "נחש צפע, נחש צפע", טרניזסטורים צמודים לאוזן, כותרות עיתונים דרמטיות וחוסר מידע בזמן אמת על המתרחש - הפאניקה הסתערה מכל פינה.
הרחובות התרוקנו, אנשים שהו לחוצים בבתים, חלקם נסעו רחוק לדרום ולצפון (צ'יץ בהברקה של רגע קרא להם עריקים וביקש שיחזרו).
לאט לאט החלו לגייס את ההומור שיעזור להוריד מהלחץ והחלו לצוץ פניני תרבות רלוונטיים כמו זהו זה, קישוטים למסכות ואפילו היה איזה זמר ששר "סאדם מטומטם" (משהו כזה).
מאז עברנו עוד שני סבבים של מטחי רקטות מסוגים שונים ובין לבין אלפי קאסמים ופצמ"רים, אנחנו יותר מתוקשרים והמידע זורם, האם מצבנו הנפשי מחושל יותר? לא בטוח...
כותרות עיתונים ברוח התקופה
נערך לאחרונה ע"י Fang בתאריך 15-01-2011 בשעה 11:04.
|
ראשי
צ'אט
מעניין למה פתחת אשכול זה דווקא בפורום הזה 
מצב כלאיים
