25-12-2010, 09:45
|
|
|
חבר מתאריך: 01.03.07
הודעות: 5,639
|
|
ציטוט:
במקור נכתב על ידי randan
מערכת הבטחון החליטה לצייד את כל הרק"מ בצה"ל במעיל רוח לאור יתרונותיה המבצעיים, ובשלותה המוכחת, לעומת חץ דורבן. ברור שהחלטה זו תזרז משמעותית את מיגון נגמשי הנמ"ר, שכן מעיל רוח הינה בשלב ייצור סדרתי.
|
כמה זמן יעבור עד שכל המרכבות יקבלו את "מעיל רוח"? לא בטוח שהשלמת הפיתוח ובדיקות קבלה של "אגרוף ברזל" יקחו יותר זמן. מה שגם מוזר לקרוא בכתבה את הטענה שאין אימון ללוח הזמנים המוצהר של תעש מפני ש"רפאל" לא עמדה בלוח הזמנים שלה. למה להעניש חברה אחת בגלל הפיספוסים או שקרים של החברה המתחרה?
ציטוט:
למעיל רוח יתרונות מבצעיים משמעותיים:
1. מיירט הינו איטי בערך בסדר גודל לעומת קליעי EFP (טכנולוגיה מתקדמת וייחודית עליה מבוסס מנגנון היירוט של מעיל רוח). לכן למיירט יש קושי להתמודד מול טילי נ"ט מהירים ומתמרנים.
|
זאת רק תאוריה או שזה מוכח? וגם, מה זה טיל נ"ט מתמרן? כולם מתמרנים מהיותם מונחים ואף אחד לא מעבר לזה. אז מן הסתם זה מהווה בעייה (אחרת "אגרוף ברזל" לא היה עושה את עבודתו.
ציטוט:
2. מנגנון היירוט של מעיל רוח הוא "כירורגי", ולכן הפעלתו גורמת לנזק סביבתי נמוך ביותר, לעומת מנגנון היירוט של מיירט חץ דורבן.
|
יותר בסיר להניח שלא מדובר בטכנולוגיית ה-EFP ב"מעיל רוח" אלא באלומת הרסיסים המכוונת (אלא אם כן קיים פירסום אמין ומפורש שמדובר ב-EFP). אם כך, אין שום דבר חירורגי במיירט של המערכת, אלא להפך - הקונספט של "אגרוף ברזל" נשמע יותר בטיחותי.
ציטוט:
3. הסיכוי לחדירה שיורית ביירוט RPG גדול משמעותית בחץ דורבן, לעומת במעיל רוח.
|
מאיפה זה ידוע?
ציטוט:
4. לחיישן אלקטרואופטי, עליו מבוסס הגילוי בחץ דורבן, יש קשיים רבים בעבודה בתנאי קרב, כאשר יש הבזקים רבים בסביבה, אבק ועשן.
|
זה לאו דווקה אומר קשיים. אפשר להניח שפשוט יהיו יותר הדלקות שווא של המכם, מה שעדיין עדיף על הפעולה המתמדת אצל "מעיל רוח".
ציטוט:
עם זאת, לחץ דורבן כנראה יש עדיפות בהיבט פשטות האינטגרציה על הכלי.
|
וגם ביירוט פגזים קינטיים, מה שרלוונטי יותר למלחמה "אמיתית" מול צבא עויין ולא רק נגד אירגון טרור (אם כי לדעתי הובבנית בשני המקרים היעילות נגד פגזים קינטיים מודרניים תהיה די זניחה).
ציטוט:
על מנת להביא את מערכת חץ דורבן מרמת מדגים לבשלות מבצעית וקו ייצור סדרתי כמו מעיל רוח המרחק הוא כ- 3 שנות פיתוח (וצוות פיתוח של כ- 50-60 איש), עלות פיתוח של כ- 50 מליון דולאר, ועלות הטמעה נוספת בצה"ל של מספר עשרות מליוני דולארים. אין כל הצדקה להשקיע סכומים אלה במערכת נוספת, שברוב הפרמטרים היא פחות טובה מהמערכת הקיימת.
|
הצדקה תמיד אפשר למצוא. למשל קיום שני מערכות מקבילות עדיף במקרה שאחת מהן תיתקל בבעיות חריגות במשך חייה (למשל אם יופיע איום חדש ויצטרכו לשדרג את המערכות להתמודד מולו). ואם להאמין לתומכי "איגרוף ברזל" בכתבה, המערכת הזאת מבטיחה יתרונות לא מבוטלים על פני "מעיל רוח". מצד שני, קיום שני מערכות מקבילות בו זמנית זאת תמיד בעיה מבחינה לוגיסטית וכלכלית. אז עדיף שיקבעו כבר אחת ולתמיד איזו מערכת היא טובה יותר לזמן ארוך, ויבחרו בה באופן חד משמעי. בלי שיקולים אישיים ובלי היסטריה.
ציטוט:
חשוב עוד לציין שהאמריקאים, לאחר שביצעו ניתוח יסודי ומקיף לכ- 8 מערכות הגנה אקטיבית, כולל חץ דורבן, בחרו את מערכת TROPHY Light (הגירסה המתקדמת של מעיל רוח) ולא את חץ דורבן לבחינת שילוב בכלי ה- M-ATV, שסופק בכמות של אלפים לאפגניסטן.
|
מה שלא עושה את "מעיל רוח" באופן אוטומטי עדיף לצרכים של צה"ל. רכישות אמל"ח שמתבצעות בשביל הלחימה בעיראק (בעבר לפחות) ואפגניסטאן הן בחזקת "סתימת חורים" ולא תכנון לזמן ארוך.
_____________________________________
בבקשה תקנו אותי כשאני עושה שגיאות כתיב.
|