לינק למחקר של מרכז המידע למודיעין ולטרור בנושא ארגון ISM הפועל נגד ישראל בשטחים ובחו"ל.
הארגון היה ממארגני המשט התורכי, ופעילותו מסבה נזק רב לישראל בעולם, גם בימים אלה. למעשה, הארגון הוא המנוע הראשי מאחרי כמעט כל פעולות האנטי ישראליות בקמפוסים בחו"ל, פעולות החרם וכו'.
http://www.terrorism-info.org.il/ma...pdf/ipc_149.pdf
אני עוקב אחרי הארגון הזה מאז הוקם בראשית מלחמת הטרור שפרצה ב-2000, וכמויות הבוז והלעג שספגתי עת התרעתי שהארגון הזה מסוכן יותר מהשיריון הסורי למשל פחתו משמעותית מאז אירועי המשט. חבל שעם ישראל לומד תמיד בדרך רוויית דם ודמעות.
היום אני חושב שהארגון הזה וספיחיו מסוכנים יותר מכל מדינות העימות, יחד. מסוכן יותר מאיראן.
למה? כי לשיריון הסורי יש מענה צבאי יעיל. באיראן מטפלות מעצמות העולם והיא אינטרס גלובלי שיזכה למענה מעצמתי מן הסתם.
אבל על הנזק שהארגון הזה גורם אפילו לא התחילו אצלנו לחשוב, שלא לדבר על מענה הולם.
פעילי הארגון ובראשם הוויידה עראף המשוקצת ממשיכים להתל בנו, להיכנס ולצאת מכאן כאוות נפשם.
המחקר הזה עושה רושם של עבודת איסוף רצינית. אבל הוא מחמיץ ומזלזל בכוחו של המאבק הלא אלים, ולא די מעמיק בתיאוריה ובמוטיבציה שמביאה לכאן אזרחים זרים ממדינות מערביות לסכן את חייהם.
במילים אחרות: המחקר דן בפרקטיקה, ולא בתיאוריה שהיא החשובה כאן.
מה שחשוב להבין במקרה של ISM הוא את עקרונות המאבק הלא אלים.
ועד שלא יצמחו אצלנו מומחים לנושא- נמשיך לראות אותם דרך כוונות רובים ונשחק לידם.
האסטרטגיה של המאבק הלא אלים פותחה ונוסתה בקנה מידה גדול נגד דמוקרטיה מערבית על ידי המהאטמה גאנדי - דמות נערצת בקמפוסים של המערב.
ולמי מאיתנו שמפקפק בכוחו של גאנדי והפילוסופיה שלו - אומר רק שאלברט איינשטיין, שהיה פציפיסט, אמר עליו פעם משהו בנוסח "הדורות הבאים לא יאמינו שאי פעם חי על פני כדור הארץ אדם כמו גאנדי".
לאיינשטיין אנחנו מאמינים?
העקרון המרכזי בה הוא ניצול כוחו העודף של היריב - נגדו.
במקרה הזה הכשל הוא אי מתן פרסום יום יומי למה שקורה בתוך הרצועה ויו"ש. הוצאות להורג, ירי בפיקות הברכיים, דיקטטורה וכד'. הקמת מוזיאון הסובלים בעזה ליד הגבול, היא למשל דוגמא מצוינת.
הקמת אתרי אינטרנט עם תמונות של הוצאות להורג, תליות בטהרן השתנה על גופות טייסים ב79 באיראן, בני ערובה בטהרן - כך בשיטת ריפנשטאל כשכל מי שחושב - יראה את התמונות יום יום. אין דרך אחרת להלחם בתעמולה הזולה של ISM.
אירוע המשט היו הדגמה מופלאה של כוחו האדיר של הרעיון ודוגמא נהדרת כיצד מעצמה צבאית נופלת במלכודת בנאיביות מדהימה. ומה מדהים פה? שהם לא עשו שום מאמץ להסתיר את מה שהם מתכננים. ההיפך.
איורע המשט הוא דוגמא לחשיבה רפה וכושלת שלנו.
אי אפשר לנצח מאבק מסוג זה באמצעים אלימים בלבד, או באמצעות סיכול מודיעיני וכו'.
כל הפעלת אלימות גלויה נגד פעילים אלו מובילה פרדוקסלית להתחזקות שלהם.
כפי שאמרתי, משרד תעמולה יעיל יהפוך את הקערה על פיה. זה עניין של זמן.
הדרך לנצח ולהביס אותם חייבת לעבור דרך שדה הרעיונות - דרך מאבק רעיוני אידאולוגי ופילוסופי בראש ובראשונה, מגובה באמצעים מעשיים כמו מעצרי מנע, שיבוש מהלכים, פגיעה במימון, שת,פ עם מדינות זרות, השתלת סוכנים מתריעים וכו'.
מבלי להכנס לפוליטיקה, מה לעשות שצריך גם לשנות חשיבה פוליטית ודרך התנהגות במזה"ת. אתה מתפלא להיכן הגענו כאשר אין חשיבה מקורית בצד של הממשלה???
הנה מעט רקע שדן במושג האי-אלימות.
אני ממליץ למעוניינים לקרוא את הספרות הנלווית ולהעמיק במשנתו של גאנדי וממשיכיו.
רק אחרי שנהיה כולנו מודעים לכוח האדיר העומד מולנו - נשכיל לפתח אמצעי נגד יעילים.
ואני לא מדבר על טילים לשם שינוי...אלא על אמצעי נגד בשדה הקרב האידאולוגי.
רוצים דוגמא לחשיבה מהסוג הזה?
קחו את המאבק על העובדים הזרים /מהגרי העבודה/הפליטים.
מה עושה הממשלה? מגרשת, קונסת, רודפת, מחוקקת - דהיינו משתמשת באמצעי אלימים ואלימים למחצה, וחקיקה הנתפשת כגזענית, לטיפול בבעיה שע"פ תפיסתה מאיימת על יסודות הקיום שלנו כאן.
מראה של פקחים או שוטרים המגרשים בכוח ילדים והוריהם הוא מראה מזעזע.
מה יכול ללמד אותנו המאבק הלא אלים? קחו אוויר..:
המאבק הלא אלים מלמד אותנו לחבק אותם. לעטוף אותם באהבה, איכפתיות, טיפול. לפרק את יחידת עו"ז. לא לגרש מפה אף אחד.
ואיך עושים את זה? המדינה לא צריכה לגרש אף אחד. לא לרדוף אותם. ההיפך - כל סודני שיגיע ממצרים יתקבל בפרחים, מיטה חמה, ארוחה, טיפול רפואי, הכל!
המדינה צריכה לחוקק חוקים מפלים לטובתם..
למשל - המדינה תחוקק חוק סוציאלי ספור מתקדם
ששכרו של מהגר עבודה מסודן יהיה לפחות 3 פעמים משכר המינימום. ולאכוף את החוק הזה על
המעסיקים. המעסיק יחוייב גם לממן על כל עובד זר שיעסיק את תשלום הקיצבה לעובד ישראלי שיהיה מובטל כתוצאה ישירה מהעסקת הזר. אהבה אמרנו, לא?
המדינה תפסיק לשחק לידיים של שונאי ישראל המציפים אותה בזרים - ותנצל את כוח האי-אלימות והאהבה הנוצרית החומלת - בכדי לחנוק אותם - פשוטו כמשמעו. לחנוק אותם בחיבוק דוב.
הפתרון אינו בגדר יקרה - אלא בהצפת הזרים ואוהביהם באהבת חינם חונקת. עד שיימאס להם מהמתיקות המוגזמת והם יעזבו. חד וחלק- הם יעזבו.
נו? אפשר גם אחרת. למה לרדוף? למה לשחק לידיים שלהם?
רק לידיעתך, הטיפול בחוצי הגבול הסודנים הוא מצוין, בקרוב ילדיהם בגיל המתאים מתגייסים לצה"ל. ההצעה שלי - יחדיה סודנית מדברית מיוחדת.
דוגמאות נוספות?
למה להילחם בפעילות ISM אם אפשר "לחבק" גם אותם? למה שיגורו באכסניות מסריחות במזרח ירושלים אם הם יכולים לגור במלונות פאר בתל אביב וירושלים..? אדרבא: שיבואו למלונות הפאר שלנו. יראו ישראלים אחרים מלבד משוטרים ומג"ב וצה"ל. יינתקו משטיפת המוח הפלשתינית ויראו מה מציאות החיים האמיתית כאן. אחרי שיקבלו פרספקטיבה - נראה אותם הולכים לשטחים. אחרי זה, לא חשוב מה הם יעשו שם - תמונת המציאות שלהם תהיה מאוזנת יותר. אחרי שהם יראו ערבים ממזרח ירושלים והשטחים מציפים את בית החולים הדסה עין כרם בהמוניהם לקבל טיפול רפואי ומתקבלים כשווים, אחרי שראו במו עיניהם רופאים ערבים ויהודים עובדים יחד - הם לא יוכלו לדבר על אפרטהייד כי אפרטהייד זה משהו אחר.
ואם שללת מהם את השימוש במילה המגייסת הזאת - נטרלת למעשה את המאבק שלהם.
לכיבוש יש הצדקה. לאפרטהייד לא.