http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3986790,00.html

________________

נסו לקרוא את התשבוחות לנתניהו בכתבה הזו ולאחר מכן לקרוא מאמר אינפנטילי נוסף של בן כספית או כל פובליציסט ידוע אחר מידיעות\מעריב. לאיזה מצב הגענו שרה"מ זוכה לתשבוחות על עמידה איתנה מהאויב ולא מכלי תקשורת ישראליים לכאורה?

איזה קטע, זה בדיוק מה שטענתי- שנתניהו הימר נכון, הציג את הפלסטינים כדובי לא לא, העביר את הזמן עד שאובמה איבד את הקונגרס ועכשיו יש לו שקט. ואפילו עוד מטוסים.

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

אתה רוצה להגיד לי שיש פלסטיני שחושב בדיוק כמוך?! בסוף עוד יתברר שהפלסטינים הם בני אנוש וחס וחלילה עלול להיות איתם שלום...

-----------------------------
S e g m a n y

לא נראה לי שהוא פלסטיני, התחנה מדובאי והעיתון בלונדון.

כן, הם בני אנוש, אבל לא, לא יהיה שלום.

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

העיתון אכן בריטי.

ולא יצורים חסרי מוח המונעים רק מאינסטינקט, כפי שהשלומיסטים
נוטים לציירם ("יהודי תעה בדרכו, ולכן כמעט ונשחט"...).
הפלסטינים מונהגים בידי אנשים חכמים, בטח יותר חכמים מרוב
אלה שמנהיגים אותנו ב18 שנים האחרונות (לעתים, בעיקר בין
1992 ל-1996, ובין 1999 ל-2001, הפערים ברמת ה-IQ לטובת
הפלסטינים היו כה גדולים, שהיה פשוט מדהים לעקוב אחרי המו"מ:
זה היה נראה כמו מפגש ענקים בכדורגל בין מנצסטר יונייטד (הפלסטינים), לבין נבחרת חנות הירקות של משה (מקום 9 במחוז מרכז הליגה למקומות עבודה) (ישראל).

לפלסטינים יש יעד, והם לא זזים ממנו מילימטר. הם עומדים
ומשתאים כיצד בישראל יש אנשים שכל הזמן נעים לעברם
ומתקרבים לעמדותיהם - ואז מלגלגים על אלה שלא ראו את האור
הגלום שבנסיגה לכיוון עמדות הפלסטינים (שכאמור, לא
משתנות).
מבט אחד על העמדות שלך, מבהיר את הכל: אם תמדוד כמה
שמאלה אתה זזת - אתה תקבל סחרחורת. לא רק אתה, אגב -
הגיבור שלך, בימיו האחרונות לא העלה על דעתו מדינה
פלסטינית או ויתור בי-ם. תנוח דעתך, אני לא חושד שהוא לא היה מגיע לשם - אבל זה לא בגלל עומק תבונתו, אלא דווקא בגלל חולשתו (שהיא זו שהביאה אותו, בועט ומקטר, אל אוסלו,
מלכתחילה...).

התבונה הפלסטינית גורסת שלא שווה להתפשר - שכן הסגמנים
למיניהם כבר יגיעו אלינו. כל פעם עוד קצת.

אם אתה טוען שאני טועה, בוא נעשה בדיקה קטנה: בוא ותכתוב
לי כאן מהם הקווים האדומים שלך בעניין גבולות, פליטים וי-ם,
ובעוד שנה (כאשר, למרבה הצער, תהיה עוד תזוזה שמאלה
במערכת שלנו), נראה אם אתה עדיין דבק בהם...

ציטוט:

ולא יצורים חסרי מוח המונעים רק מאינסטינקט, כפי שהשלומיסטים נוטים לציירם ("יהודי תעה בדרכו, ולכן כמעט ונשחט"...). הפלסטינים מונהגים בידי אנשים חכמים, בטח יותר חכמים מרוב אלה שמנהיגים אותנו ב18 שנים האחרונות (לעתים, בעיקר בין 1992 ל-1996, ובין 1999 ל-2001, הפערים ברמת ה-IQ לטובת הפלסטינים היו כה גדולים, שהיה פשוט מדהים לעקוב אחרי המו"מ: זה היה נראה כמו מפגש ענקים בכדורגל בין מנצסטר יונייטד (הפלסטינים), לבין נבחרת חנות הירקות של משה (מקום 9 במחוז מרכז הליגה למקומות עבודה) (ישראל). לפלסטינים יש יעד, והם לא זזים ממנו מילימטר. הם עומדים ומשתאים כיצד בישראל יש אנשים שכל הזמן נעים לעברם ומתקרבים לעמדותיהם - ואז מלגלגים על אלה שלא ראו את האור הגלום שבנסיגה לכיוון עמדות הפלסטינים (שכאמור, לא משתנות). מבט אחד על העמדות שלך, מבהיר את הכל: אם תמדוד כמה שמאלה אתה זזת - אתה תקבל סחרחורת. לא רק אתה, אגב - הגיבור שלך, בימיו האחרונות לא העלה על דעתו מדינה פלסטינית או ויתור בי-ם. תנוח דעתך, אני לא חושד שהוא לא היה מגיע לשם - אבל זה לא בגלל עומק תבונתו, אלא דווקא בגלל חולשתו (שהיא זו שהביאה אותו, בועט ומקטר, אל אוסלו, מלכתחילה...).

הלוואי ונשמע דבר כזה באיזה עימות בטלווזיה או בנאום לכל העם. זה יכול לחלחל חזק ולעורר אנשים .
ניסוח יפה ונבון על המצב.

מאז 1995, אני רק מתקדם ימינה בקווים האדומים שלי. הסגמנים הם הדוגמא הלא מוצלחת למה שאתה מתאר, אבל אני מוכן לשחק איתך את המשחק.

הקווים האדומים שלי הם:
1. הכרה פלסטינית במדינת ישראל כמדינה יהודית וככלל זה, התנגדות להשבת הפליטים לשטח ישראל.
2. חזרה לגבולות 67 באיו"ש, למעט בירושלים, תוך שמירה על גושי התיישבות: אריאל, בית אל, מעלה אדומים, קרני שומרון וקריית ארבע על בסיס של חילופי שטחים.
3. שמירה על רצועת שטח לאורך כביש 90 בבקעת הירדן על בסיס חילופי שטחים.
4. ירושלים בירת מדינת ישראל. בנושא זה, אני מוכן לפשרה בירושלים ולוותר על השכונות הערביות המובהקות של העיר. בנושא הר הבית, המקסימום שאני מוכן אליו הוא שליטה בינלאומית.
5. פינוי כל היישובים והאזרחים הישראלים שאינם נכללים בסעיפים 2-4 להתנתקות מהאזור הפלסטיני.
6. הקמת מדינה פלסטינית עצמאית, שחלים עליה כל החובות של מדינה ריבונית.
7. קו מגשר בין יהודה ושומרון ועזה - הפתרון האידיאלי: רכבת.

אם תרצה הבהרות נוספות - אתה מוזמן לשאול...
עכשיו תרשום את שלך ונראה מי זז ולאן

-----------------------------
S e g m a n y

1. אם הפלסטינים יסרבו לכל אחד מהקווים האדומים שלך, זה עילה
לעצירת המו"מ?
2. מה זה "התנגדות לשיבת פליטים"? התנגדות מוחלטת או
התנגדות עקרונית, מהסוג שביילין ואולמרט הביעו, אגב הסכמה
לכניסת כמה רבבות?
3. אריאל, קרני שומרון, בית אל, קריית ארבע, הם בעומק השטח.
האם אתה מדבר על השארתם כמובלעות, או על חיבורם לישראל
(דבר שיפגע, תרצה או לא) ברציפות השטח הפלסטיני)? גוש עציון,
גבעת זאב, מודיעין עילית, ביתר עילית, ועוד יישובים שבתוך הגדר, לא מופיעים אצלך כחלק מהגושים. האם אתה מוכן לוותר
עליהם או שרק בטעות לא כללת אותם בגושים?
4. מה רוחב הרצועה שלרוחב כביש 90 עליה אתה מתעקש? מה
לגבי היישובים שלאורך הכביש?
5. מה זה "שכונה ערבית מובהקת"? הרובע המסלמי בעיר העתיקה? הרובע הנוצרי? הרובע הארמני? בית צפאפה, שמעורבבת עם שכונת עם פת? מה זה "שליטה בינ"ל על הר
הבית? מי יהיה הריבון בפועל?
בקיצור, אשמח למפה שתבהיר לי היכן הקווים האדומים בתוך ירושלים...
6. מה זה אומר כל החובות של מדינה ריבונית?
7. מה יהיה הריבון בקו המגשר בין איו"ש לרצועה?

הקווים האדומים שלי מופיעים בכמה מפות שסימנתי פה בעבר...

http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...ht=%EE%F4%E5%FA

זה היה תמים מצידי לחשוב שאני יוכל לשחק איתך את המשחק עם תשובה חלקית.

אני מקווה שלא יצוץ לי איזה ג'וק בראש להתמודד לאיזו משרה פוליטית ואז יצוצו כל מיני פריקים שימצאו בארכיון של פרש איזה משהו מוזר שכתבתי

בכל אופן, הנה הסבר מפורט יותר וברור יותר. קודם כל צריך להפריד בין הקווים האדומים שהם העקרונות שלי לבין מה שהייתי רוצה. ההסבר מפורט לפי סדרי החשיבות. נושא הפליטים הוא החשוב ביותר שיש להתעקש עליו ונושא שמירת גושי ההתיישבות הוא החשוב פחות - כלומר, בנושא הפליטים הקווים האדומים כהים וברורים ובנושא שמירת גושי ההתיישבות, אם יהיה פיתרון שמעט חצה אותם אבל שמר על כל הנושאים בחשיבות הגבוהה יותר, אחשוב שוב.

בכל מקרה, נושאי הקווים האדומים הם לא הקווים שאני חושב שצריכים להיות מוצגים במו"מ, אלא הרבה מעבר לכך שהרי זה מו"מ. לגבי עצירת המו"מ - אני לא חושב שיש משהו מהדברים האלו שאמור לעצור את המו"מ ולהחזיר את כולנו לשנת 1992. אלו מבחינתי העקרונות שהממשלה בישראל צריכה לנקוט ואם הצד השני מתנגד לא חייב להיות הסכם אבל גם לא צריך לחזור אחורה.

נושא ראשון - פליטים:
הכרה מוחלטת של הפלסטינים במדינת ישראל כמדינה יהודית. פליטים יורשו אך ורק לחזור לשטחי המדינה הפלסטינית שתקום. לשאלתך - ההתנגדות היא מוחלטת.

נושא שני - ירושלים.
ירושלים בירת מדינת ישראל. הכרה פלסטינית ובינלאומית לעניין הזה.

השכונות הערביות שממזרח לדרך בר לב מצפון (חוץ מהקמפוס של האוניברסיטה) וכל השכונות הערביות שממזרח לדרך חברון מדרום (חוץ מתלפיות מזרח, קיבוץ רמת רחל והר חומה) בשטח הפלסטיני. כמו כן, גם שועפאת כשדרך נרקיס - כביש ישראלי עם הפרדה המקשרת בין ירושלים לשכונות פסגת זאב ונווה יעקב. דרך מעלה אדומים מקשרת בין ירושלים למעלה אדומים.

רצונות - הרובע הנוצרי, היהודי והארמני והר הבית כולו בשטח ישראלי תוך הכרה בזכותם של הפלסטינים להתפלל במקום.
קו אדום - הרובע היהודי והארמני ושטח הכותל המערבי בשטח ישראלי. הר הבית כשטח בפיקוח בינלאומי. הריבון בפועל תהיה מדינה או גוף שיוסכם על שני הצדדים כריבון.

נושא שלישי - המדינה הפלסטינית
תוקם מדינה פלסטינית עצמאית על כל חובותיה וזכויותיה.
הקשר בין אזור יהודה ושומרון לעזה יעשה בדרך שתמצא לנכון עם עדיפות לרכבת. השטח המגשר בין יו"ש לעזה בשליטה ישראלית מלאה.

כל החובות של מדינה ריבונית, הכוונה בדיוק למה שזה נשמע. זה אומר שהאחריות היא אחריות של מדינה - בדיוק כמו שמצרים אחראית על מה שקורה אצלה וכמו שירדן אחראית על מה שקורה אצלה.

נושא רביעי - ההתיישבות
חזרה לגבולות 67 עם שמירה על גושי ההתיישבות במסגרת חילופי שטחים. כל גוש התיישבות הוא מובלעת עם קשר תחבורתי למרכז הארץ. באזורים שאין פתרון למעבר שכזה, יבנה מעבר שכזה, אם על ידי גשר, מנהרה או פיתרון אחר.

גושי ההתיישבות החשובים: אריאל - כביש 5 כקשר תחבורתי, בית אל - כביש 60 כקשר תחבורתי?, קרני שומרון - כביש 55 כקשר תחבורתי?, מעלה אדומים, קריית ארבע. כל ישוב אחר שניתן להכניס למשוואה הזו זה מצויין.

גבעת זאב מבחינתי היא שטח ישראלי טהור ושייך לירושלים.

אזור כביש 90 - הכוונה לכביש 90 כולו עם פיתרון למובלעת של יריחו במרכזו. כלומר, פתרון בדמות של מנהרה שתעבור מתחת לשטח ותמשיך את כביש 90 לכל אורכו. כך למעשה תשאר נקודת קשר בין המדינה הפלסטינית לירדן. כמובן שהכוונה היא לא רק לציר עצמו אלא גם לישובים לצד הציר.

נושא חמישי - התנתקות
אני חושב שאחרי ההסדר עם הפלסטינים, יש לפרק את כל ההתנחלויות שהוסכם שלא יהיו בהסדר החלפת השטחים ולהחזיר את כל התושבים בהם למדינת ישראל.

אני חושב שהסברתי את כל הדברים - אבל בטוח שיהיו לך עוד שאלות

-----------------------------
S e g m a n y

1. ירושלים: כתבת לגבי כביש בר-לב כגבול: האם זה אומר שהיהודים שגרים בבתים שבבעלות יהודית מזה
120 שנה, יצטרכו לעזוב? מה לגבי קריית הממשלה בשיח' ג'ראח? מה לגבי שכונת התימנים שבעיר דוד? כמו
כן אני רוצה להבין לגבי פסגת זאב ונווה יעקב - האם החיבור שלהם למרכז העיר יהיה כביש שמשני צידיו
ריבונות פלסטינית מלאה? אגב, אני מניח שהתכוונת לכלול גם את הגבעה הצרפתית בתחום ישראל, למרות
שהיא ממזרח לכביש בר-לב, ופשוט שכחת. אותו הדבר נכון, מן הסתם לגבי גבעת חנניה והר ציון שנמצאים
ממזרח לדרך חברון, אני מניח.

2. הגושים: האם הכבישים שהצגת כמחברים לאריאל, קרני שומרון וכד', יהיו בריבונות ישראלית? אם כן, האם
הריבונות תהיה על הכביש לבדו או שהפרוזדור יהיה רחב יותר (אם כן, אז מה הרוחב?)?

אגב, כתבת לגבי התנגדות ל"חזרה ל-1992", ולא הצלחתי להבין האם לדעתך המצב שנוצר מאז 1992,
הוא טוב יותר מהמצב שקדם לה (לא שאני מציע חזרה ל-1992, שלהערכתי פשוט אינה מעשית, לדאבון
הלב). שאלה עקרונית נוספת היא האם תתנגד להסכם מוצע אם יכלול חריגות מאותם קווים אדומים שלך
(למשל, שיבה מסויימת של פליטים, ויתור על אריאל וכיו"ב)?

רבותי סליחה על ההפרעה, אבל שניכם חולמים באספמיה.
בפרספקטיבה של שלושים שנה, לדעת העולם יש תפקיד מרכזי במו"מ עם הפלסטינים, עד שנת 88 העולם לא ממש רצה לשמוע עליהם, משנת 88 הסיפור השתנה.
הפלסטינים לא יתגמשו כל זמן, שדעת העולם תומכת במטרותיהם. לצערי דעת העולם הולכת ומקצינה לרעתינו ולטובת הפלסטינים, מה שכבר משליך על ציפיות העולם ממדינת ישראל.
לצערי יש היום תמיכה ארופאית, בחזרה לגבולות 4 ביוני 1967, ובזכות השיבה (יש החלטת או"ם כזאת להזכיר לכם)
ואני לא רואה סיבה מדוע הפלסטינים יסתפקו בפחות ממה שמכיר העולם כזכויותיהם.

העניין הוא השאלה על הבנה פנים-ישראלית לגבי ההשלכות של אי-נכונוךת פלסטינית להסכים על דברים
שעבורנו אין דרך להתפשר עליהם.
האם תהיה הבנה לכך שחוסר הנכונות הפלסטינית משמעה - עצירת התהליך של הוויתורים מצידנו.


אה, כן, דעת הקהל העולמית כמובן לא משתינה על הפלסטינים או עלינו. דעת הראשים המדברים בתקשורת
אכן מוטרדת מגורלם של הפלסטינים האומללים, והיא נוטה להשפיע על פוליטיקאים מבוהלים ממפלגות
שמאל בעולם - שדווקא נחלשות בשנים האחרונות...

כל הבנה פנים ישראלית, זולת ההבנה שהצד השני לא באמת רוצה מו"מ היא חסרת תועלת, תגדיל את הפילוג בעם היושב בציון ותעניק לחבורת האבו התורן את הייתרון שנותנת אוכלוסיה מפולגת לאויביה.

דעת הקהל נקנית בכסף מלא, למשל באזור סאן פרנסיסקו מדובר על תעמולה פלסטינית בשווי 35 מיליון דולר בשנה (בחישוב של כל אירגוני זכויות האדם והאירגונים הפרו פלסטינים, אני אצרף אח"כ לינק למאמר) הארגונים היהודיים כולל מדינת ישראל לא משקיעים עשירית מהתקציב הזה וזו אחת הסיבות לנטית דעת הקהל.

ואין שום דרך לחקות אותה: התקשורת הממוסדת נגדנו.
ה-35M$ שהם משקיעים בפרסום, הוא פינאטס בהשוואה לפרסום-החינם שהם מקבלים מתקשורת
שלומיסטית (כול התקשורת היא שלומיסטית במידה כזו או אחרת, למעט FNC או CBN שבכל מקרה
מטיפים למקהלה של אנשים שבין כה אוהדים את ישראל).

אין טעם להשקיע אגורה שחוקה בפרסום. התקשורת שמשדרת חדשות עויינת אותנו - וכתבה ערוכה מעזה
שווה אלף עצרות עם ילדי הלל שמחלקים פרסופקטים במימון יהודי/ישראלי...

הקרב על הספין כבר הוכרע. פאליווד ניצחה מזמן ואין טעם להמשיך להשקיע בו. הרבה יותר חשוב זה השאלה
מי ינצח כאן - ועם כל הכבוד לכוחה של המעצמה השביעית - אם כאן יחליטו לנצח, אז אין דבר שהתקשורת
יכולה לעשות בנידון. התקשורת זעקה נגדנו מהיום הראשון של מלחמת לבנון2, ועדיין יכולנו להכות במשך 34
ימים רצופים (זה שהכינו חלש ורע, זו בעייה אחרת) ; התקשורת זעקה נגדנו מהיום הראשון של עופרת
יצוקה, והמבצע נמשך למעלה משלושה שבועות.

ההחלטה אם לנצח או לא עדיין היא כולה שלנו, והיא לחלוטין לא תלוייה בשאלה עם הרשת המקומית
בסן פרנסיסקו תפסיק לדון בשאלת ההפי מיל, ותחזור לדוש בסוגיית הפלסטינים האומללים שבברקלי
מפגינים למענם מדי יום...

שהתקשורת ועוד ארגונים כאלה ואחרים(ישראלים)יוצאים נגד מדינת ישראל,אל לנו להלין על התקשורת בעולם.

אני חושב שאתה טועה, אני חושב שהסכנה האמיתית בתעמולה הפלסטינית היא באיוש עמדות מפתח בוושינגטון בעוד 15 שנה מהיום, הדוגמה הכי טובה היא הנשיא אובאמה שהתחנך בביר זית על ההדסון (אוניברסיטת קולומביה)
מדינת ישראל חייבת לפעול בקמפוסים בארה"ב יש דרך לעשות את זה, ולצערי כלום לא נעשה.

פעילות בקמפוסים היא דבר חביב ולא מזיק - אולי אפילו מועיל במקצת - אבל אין לה שום משמעות אסטרטגית.
אם לדעתך אנשים מגבשים עמדות בגלל הפגנת שראו בקולג', אתה נותן יותר מדי או מעט מדי קרדיט לאנשים...

אני למדתי באוניברסיטה שהייתה בה פעילות פוליטית מבוקר ועד ערב, ואני מבטיח לך ש95% מהסטודנטים
בכלל לא שמו לקיומה. זה נכון לכל אונ' או קולג' ביקום...

מדינת ישראל לא צריכה לבזבז שנייה על הקמפוסים. מוטב לנצח את המלחמה פה, ולהתלונן ששם מעליבים
אותנו - מאשר להישחט פה, ולהיות פופולרי שם...

הקמפוסים הם אחד ממוקדי ההתסה האנטי-ישראלית החשובים בארה"ב. רבים שלא טורחים כלל להתייחס לדיווחי החדשות מהעולם נחשפים לסכסוך הישראלי-ערבי בקמפוסים, ובדרך כלל באופן מאוד לא אוהד לישראל. לקמפוסים תפקיד חשוב במיצוב ישראל כמדינה מצורעת בארה"ב של היום (שלא לדבר על אירופה) וזה נותן לאובאמה יותר חופש פעולה בהקשר הישראלי. התהליכים כאן איטיים ובחלקם סמויים מהעין אבל השחיקה בעמדת ישראל נמשכת ויש לה השלכות בהכרח על מדיניות הממשל. יש בקמפוסים גם פעילות פרו ישראלית, והיכן שהיא משמעותית ביחס לזו הערבית והפרו ערבית, יש לה השפעה חשובה. מי שיתעלם מהקמפוסים ויפקיר אותם לאויבינו, ישלם על כך מחיר יקר ביותר. התעמולה הערבית חזקה ונמשכת ושוטפת גם את מוחם של חב'רה צעירים עם פונציאל לאהדת ישראל ו(חמור מכך) עם פוטניצאל להגיע רחוק בהמשך לכשיפתחו קריירה ציבורית או עיסקית.

זה לא העניין - השאלה היא האם זה באמת יכול לעזור לנו - והאמת היא שכל המאמץ שאנשים טובים ישקיעו
שם, לא שווה לכתבה עויינת אחת בעיתון מוביל או באחת מהרשתות - ושם באמת אין לנו מה לעשות.
פאליווד ניצחה אותנו מזמן שכן להם יש את התמונה המנצחת: הם ב-א-מ-ת יותר חלשים, והעובדה שאנחנו
טמבלים מכדי לנצל את עוצמתנו כדי לתת להם תירוץ להיות מסכנים באמת, לא ישנה את העובדה שהרבה
יותר קל לביים סצינות לכיוון שלהם מאשר לכיוון שלנו.

אנשים טובים שיעבדו למעננו בקמפוסים, לא יוכלו לשנות תמונה אחת של אימן חג'ו או ד"ר אבו עייאש או כל
טרגדיה שקרתה בצד השני במהלך פעילות לחימה בטרור שלנו.

נראה לי שאתה קצת מפספס את הנקודה.
לחץ נבנה מהשטח, הלחץ הזה הוא בין הגורמים לכתבות עוינות בעיתונות, הוא חלק מהגורמים שתרמו לחברת הקונגרס אנה אשו, להפוך מתומכת נלהבת של מדינת ישראל, לקצת פחות ולעיתים אף יותר מזה.
מדינת ישראל, והארגונים היהודיים מפקירים את השטח, וחבל. וכן אתה צודק, אנשים טובים לא יוכלו לשנות וכולי, אבל היום אף אחד בכלל לא מוכן לשמוע את ההסברים של מדינת ישראל כשזה מגיע לארועי קצה דוגמת אלו שהזכרת, את יצירת הנכונות הזו להקשיב, את זה אפשר ולדעתי חייבים ליצור.
ואם תיצור את זה, אז עופרת יצוקה יראה בציבור המקומי כמו מלחמה ולא כמו טבח.

כל האגדות אודות באזז נוראי נגד ישראל השוטף את ארה"ב, הוא יפה ונחמד כשמסתכלים על זה בפריזמה
הלא משמעותית של נערים מתלהבים שרואים טלוויזיה שמספרת להם שישראל היא השטן הגדול. לא הם
מייצרים לחץ כלפי מעלה - אלא העיתונות מייצרת אותו (והיא ג זו שמספרת ש"שיש לחץ" - זה תרגיל שקיים
בישראל כבר שנים, במסגרתו כמה עורכים הופכים כל סוגייה איזוטרית שמטרידה אותם ל"נושא בוער שדעת
הקהל סוערת לגביו").

עופרת יצוקה נראה כמו טבח בחו"ל, לא בגלל ההסברה בקמפוסים, היית מאמין? הוא נראה בטבח בגלל
שככה בחרו להציגו עיתונאים שיודעים את האמת ונמצאים פה בארץ. כל הפעילות ההסברתית בעולם לא
תעזור לך, אם מקורות המידע בוחרים לשקר במודע, או פשוט נמנעים מלחפש את העובדות מעבר למה
שמאכילים אותם בפאליווד.

למדינה אין טעם לבזבז שקל אחד על הסברה. זה קרב אבוד מראש - ומוטב להשקיע את הכסף במקום היחיד
שבו אפשר לנצח (ושבו זה משנה באמת, בסופו של דבר) - בשדה הקרב....

הבט, גם את התמונות מהטלוויזיה אפשר להבין בדרכים שונות ולא כל הכתבות עוינות את ישראל. לגבי המרמרה נתקלתי למשל בהרבה הבנה, בזמן אמת, לפעולה הישראלית ולא רק בפוקס. מעבר לכך, דע לך שהקמפיינים האנטי ישראלים בקמפוסים שוטפים את המוח של הסטודנטים באמצעות "מידע" שיקרי שמעולם לא הופיע בכלי התיקשורת משום שמעולם לא התרחש, ומבצעים מניפולציות שנדיר להתקל בהם בתיקשורת הממוסדת. הסטודנט התמים (אפילו אם הוא דוקטורנט) מקדיש תשומת לב מועטה מאוד לדיווחי החוץ בטלוויזה ובעיתונות. סביר להניח שאת רוב התמונות הקשות וה"קשות" שאתה מתייחס אליהם הוא לא ראה כלל. אבל, הוא חשוף מאוד לכל אותם שקרים ומניפולציות שהוא חווה בקמפוס והוא באורח כמעט בלתי נמנע יגיע למסקנה שישראל היא מדינת אפרטהייד תוקפנית וכו' וכו' ושכספי המיסים שלו (אם הוא בכלל משלם מיסים...) מממנים את כל העוולות שמציגים לו. אני גם יודע היטב איך הברת נגד תקיפה, אינטנטסיבית ומחושבת יכולה לעשות נפלאות מול זה.
וצריך לזכור שבארה"ב, לפחות, האוניברסיטאות הן בהחלט גורם מוביל מבחינת מיצוב דעת הקהל וטרנדים חברתיים. התמיכה בישראל נשחקת בהדרגה וזה מותיר בידי ממשלים עוינים לא מעט גמישות ללחוץ על ישראל.

הדעה הבינלאומית כבודה במקומה מונח. מי שצריך לחתום על ההסכם זה מדינת ישראל והיישות הפלסטינית. מבחינתי, העם הפלסטיני יכול לשבת באוטונומיה הפלסטינית גם עוד 300 שנה - השאיפות הפלסטיניות למדינה זו בעיה שלהם ולא שלי. למדינת ישראל וגם לי יש את המחיר שאני מוכן לשלם בשביל להעניק לפלסטינים את שאיפותיהם - אם הם ירצו, סבבה. אם לא - זו בעיה שלהם. אם מדינת ישראל לא תוכל לעמוד על עקרונותיה ועל הקווים האדומים שלה אין טעם שתתקיים.

-----------------------------
S e g m a n y

אורי,

אני לא מחבר הסכם. אני אומר לך מה הקווים האדומים שלי

בנושא ירושלים - השאלה של "מה אם" לא רלוונטית, בעיקר משום שהתשובה לזה נמצאת מבחינתי בחלק החמישי שתיארתי. המקומות שתיארתי הן המקומות האסטרטגיים שאני חושב שהן במסגרת קווים אדומים. אני אשמח אם יהיה הסכם עם כל פיסת שטח נוספת. כמו שאמרתי, מדובר בשכונות הערביות שממזרח לאותו קו - לא התעמקתי בכל המפה ואני מסכים ששכחתי את הגבעה הצרפתית ואולי עוד כמה מקומות בהדגשות.

בנושא הגושים וגם בנושא פסגת זאב - הכביש שמקשר בין ירושלים יהיה כביש שמשני צידיו ריבונות פלסטינית מלאה. הכביש כמובן בריבונות ישראלית מלאה. היכן שניתן להוסיף רצועת ביטחון כזו או אחרת כמובן שזה עדיף, אבל זה לא במסגרת קו אדום.

השאלות שלך נובעות מהנושא הכי בעייתי בנושא הפלסטיני - האמון. בגדול, אם ההסדר עם הפלסטינים יהיה הסדר של שלום אמיתי אז זה לא ממש משנה אם משני צדי הכביש לפסגת זאב תהיה ריבונות פלסטינית מלאה. הבעיה היא מה יקרה אם זה לא ויותר קל לנו להתייחס אל ה"לא" מאשר אל ה"כן" וזה ברור ומובן.

לגבי השאלה שלך בנוגע ל1992. ב1992 הייתי בן 11, אני לא מכיר תקופה אחרת שהיתה לפני 1992 וזה לא ממש חוכמה לשפוט על רקע ספרי ההיסטוריה. אני חושב שהתקופה שהמצב הנוכחי הוא עובדה מוצקת וצריך להכיר במצב כמו שהוא. בהרבה מובנים אני עדיין ילד של שנות ה80. אני מתגעגע להרבה דברים שהיו פה בשנות ה80, אבל בנושאים האלו אין לי מושג.

לגבי חריגות מהקווים האדומים - כתבתי בתגובה הקודמת. העקרונות שלי בנוגע לפליטים חזקות יותר מהעקרונות בנוגע להתיישבויות. אני לא מוכן על פשרות בנושא הפליטים או ההכרה במדינת ישראל יהודית. אני לא מוכן לרובע היהודי והכותל המערבי שלא יהיו בשטח ישראלי. לגבי כל השאר - תלוי בנסיבות. אם יאמרו לי שמוכנים לכל מה שאמרתי קודם פלוס (שהרי זה ממש הקו האדום) והדבר היחידי שיפריע זה אי הסכמה לכלול את פסגות בגוש של בית אל - אז יש מצב שאני אחשוב שנית. אם יאמרו לי שלא מוכנים לחילופי שטחים בכלל - אז אין על מה לדבר או לחשוב.

ועוד נושא - המפות שאתה הצגת לא בדיוק מתארות את כל הקווים האדומים שלך. לא רשמת מה העקרונות שלך על מדינה פלסטינית (שאני בטוח שהשתנתה - פעם לא היית מוכן לשמוע את המושג הזה בכלל ועכשיו אתה מקבל את מה שראש הממשלה אמר בבר אילן) וכו'...

-----------------------------
S e g m a n y

אני חושש שספרי ההיסטוריה (או העיתונים מפעם, או כל מקור אחר) הם הדרך להבין מציאות שהייתה
קיימת - שחשוב מאוד להשוותה למציאות נוכחית, אם רוצים להבין אם היה שינוי לרעה או לטובה במצב.
אני הייתי בן 14 ב-1992 - אוי ואבוי לי אם אחליט שבגלל זה, כל לימוד של המציאות אז, יפגע ביכולתי להבין
את המציאות היום. להיפך - זו הדרך לחדד הבנה.

שאלת האמון אכן עומדת בבסיס של כל הסכם עם הפלסטינים. אם הייתי חושב שהסכם איתם יביא שלום
אמת, סביר להניח שהקווים האדומים שלי היו הרבה יותר רחוקים מכפי שהם. מי שחותם על הסכם איתם,
תוך אמונה בהם - אחרי 17 השנים האחרונות - הוא אכן אדם דתי. לאדם דתי בהחלט יש נטייה להתפשר
על עקרונות כאלה ואחרים למען הגשמת אידיאל דתי שהוא מאמין בו ("השלום").

באשר לקווים האודמים שלי והופעתם באשכולות המפות:
אם תיכנס לאשכולות ההם, תוכל לראות שממש לא אכפת לי איך הפלסטינים יגדירו את השטח שבשליטתם
(כתבתי שם שמצידי יגדירו את השטח כאימפריה האינטר גלקטית הפלסטינית...), וכל זמן שלנו השליטה על
המעברים בין האזורים שלהם, ואנחנו שומרים על חופש פעולה בשטח - שיכנו את המקום בשם מדינה.
כתבתי את זה ב-2.6.04, כך שכנראה לא נאום בר אילן של ביבי, הוא שגרם לי לכתוב זאת...
http://www.fresh.co.il/dcforum/Politics/7709.html#32

אין ספק שאני מוכן לנסיגות שלא הייתי מוכן להן לפני הסכם אוסלו האסוני - והן לא נובעות מכך שלדעתי
טעיתי אז, אלא מכך שאוסלו יצר מציאותל זוועתית שצריך לחיות עימה. הקווים האדומים שלי היו ונותרו
כמצויין במפה. השם של היישות הפלסטינית לא הטריד אותי אז, ולא מטריד אותי היום.

בכל מקרה, יש דברים שאסור לוותר בהם:
1. י-ם היא מחוץ לתחום, למעט שכונות קצה (וואלג'ה, א-ראם, דאחיית אל-בריד וכד'). כל השכונות
הערביות שבלב העיר (עיסאוויה, שיח' ג'ראח, סילואן, ואדי ג'וז) או כאלה שמחברות שכונות יהודיות למרכז
העיר (שעאפט, שאראפאת) יישארו בריבונות שלנו. מובן מאליו שכל העיר העתיקה והר הבית הם שלנו.
2. אף פליט לא נכנס.
3. הבקעה, במובן הרחב ביותר, זה המופיע במפה, בשליטה שלנו.
4. כל הגושים, המופיעים במפות, חלק מישראל ומחוברים עליה באמצעות אצבעות רחבות (לא כביש
בלבד).
5. הכרה פלסטינית בערבית - ישראל מדינת העם היהודי.
6. פירוז טוטאלי של היישות הפלסטינית.
7. שמיים פתוחים לחיל האוויר מעל ליישות הפלסטינית.
8. תיאום מולנו כל קידוח מים ביישות הפלסטינית.
9. שליטה (או פיקוח) על כל המעברים ליישות הפלסטינית.
10. חופש פעולה לצה"ל לפעול בתחומי היישות הפלסטינית נגד איומים מיידיים.

אם כל מקובלים עליהם (ואין חשש שיהיו) - אז כן, אפשר לחתום על הסכם מצידי. אם הם מסרבים לכל
אחד מהם - אז כל הסכם איתם ייראה כמו אוסלו, וניתן יהיה להתחיל להתכונן לעימות הבא (זה שיבוא
מייד אחרי שיקבלו כל מה שירצו בהסכם הראשון...).

קישור מצויין
אפילו אני מופיע שם...
שלא לדבר על כמה כוכבים שנעלמו עם השנים... מdododo דרך danielco2 ועד לעכבר ולחתול...

-----------------------------
S e g m a n y

ומעבר להיות הקישור חמוד - נכון שהוא מוכיח שכבר אז לא הוטרדתי בשאלת שמה של היישות הפלסטינית?

השאלה היא מה תגיד אם המדינה הפלסטינית כן תכלול צבא

-----------------------------
S e g m a n y

חזרנו לנושא האמון

לא. ולכן גם חלות על המדינה הפלסטינית כל החובות. אם היא לא תעמוד בהן ותהיה פגיעה מהצד הפלסטיני במדינת ישראל היא תיפגע כמו כל מדינה אחרת ולא כמו בימי האוטונומיה.

-----------------------------
S e g m a n y

הקביעה שלך ש"אם יפרו את ההסכם, הם יחטפו", לא בהכרח יכולה לעמוד במבחן מציאות, במידה ואכן
הם מפרים את הסכם ומשתתפים בהתקפה מתואמת עם צבאות בשאר הגבולות.

מדינת פלסטין, איך שלא תראה אותה - נמצאת סמוך להפליא לכל מרכזי האוכלוסין שלנו. יכולת צבא פלסטיני
לשבש גיוס מילואיםם שלנו ולהפריע לתנועת כוחות צפונה ודרומה - היא מוחשית.

היכולת שלך להגיע לרמת אמון של הסכמה להקמת צבא, היא מופלאה. אני לא חושב שיש פוליטיקאי אחד
מאט"ד וימינה, שמוכן לדבר כזה.

השאלה למה הם בדיוק צריכים צבא, אם לא למטרות זדוניות. די מזכיר את התהיה שהעלה קומיקאי פעם-למה קנדה מחזיקה צבא, אם השכנה היחידה שלה היא ארה"ב...

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

כלומר, אתה בעצם אומר שכל מי שיש לו צבא זה למטרות זדוניות? גם ישראל?

-----------------------------
S e g m a n y

למתוח מזה מסקנות לגבי ישראל זה מרחיק לכת אפילו לגבי דנרוז - בכלל, ירון, בעניין הצבא הפלסטיני
אתה הפלגת למחוזות רחוקים רחוקים...

פלסטין זו מדינה שהארגון שמקים אותה, קיים מערכת טרור נגד ישראל במשך 4 עשורים רצופים. לצפות
שצבא כזה ייעוד נגד ישראל זה מתבקש.
לעומת זאת צה"ל (או כל כוח הגנה עצמית אחר בעולם) מכוון להדיפת תוקפנות ולא לייזומה.

אם הפלסטינים לא יהוו איום על ישראל, אף פלסטיני לא יישרט - אם צה"ל לא יתקיים, אף יהודי כאן לא יישאר
לפליטה. מיותר להסביר לך את הדברים הללו - שכן אין ספק שאתה מודע להם.

אני מודע לעובדה שאתה חושב שהסדר עם הפלסטינים הוא רק לצורך של השתקת היחסים הבינלאומיים עם ארצות הברית, בעוד שאני חושב שהסדר עם הפלסטינים צריך להיות מבוסס על שלום בין שתי מדינות ואולי זה היה קו אדום שהייתי צריך לשים ברשימה שרשמתי לך קודם.

אני לא בעד להקים מדינה פלסטינית כדי לממש את השאיפות של ארה"ב. אני בעד להקים מדינה פלסטינית כדי לממש את השאיפות לשלום ולחיים בשתי מדינות שדוגלות בשיתוף פעולה ולכן, החשש מאיום נגד ישראל הרבה יותר קטן ממה שהוא אצלך...

-----------------------------
S e g m a n y

נו, אתה רציני? קנדה וארה"ב זאת בדיחה של קומיקאי. אני שונא להסביר בדיחות, אבל מילא- קנדה גובלת רק בארה"ב, מכאן שצבאה יכול להיות מוכוון רק נגד ארה"ב. מכאן שאו שהיא מתכוננת לתקוף או שהיא חוששת שתותקף. היות והאמריקאי יודע שלא יתקיף את קנדה, נותר לו לחשוב רק שקנדה שוקלת לתקוף. זאת הבדיחה.

ולמציאות- צבא פלסטיני יוכל להיות מכוון רק נגד ישראל, אף אחד לא באמת חושב שצבא פלסטיני אמור לשמור נגד צבאות מצרים וירדן, נכון?

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

ההיסטוריה מלמדת שלעולם לא תוכל לדעת מי יהיה האויב שלך. הוא גם יכול להיות מרוחק אלפי קילומטרים (ראה אפגניסטן וארה"ב) והוא גם יכול להגיע ממקום בלתי צפוי (ראה רוסיה וגרמניה במלחמת העולם השניה)

-----------------------------
S e g m a n y

אורי הסביא לך בדיוק למה התכוונתי, נדמה לי שגם אתה הבנת למה התכוונתי.

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

בדיוק בגלל זה רציתי את ה"הבהרות". מבחינתך מדובר בהסכם חד צדדי מבחינתנו לשלום, בעוד שהמטרה היא הסכם שלום דו צדדי - אם אין הסכם שלום דו צדדי, אז אין שום משמעות להסכם על מדינה פלסטינית ואם יש שלום דו צדדי אז אין שום משמעות לצבא "למטרות זדוניות"...

-----------------------------
S e g m a n y

עוד לפני שנולדה, ישראל הותקפה וממשיכה להיות מותקפת על ידי שכנותיה. הצבא פה איננו אופציה. הוא כורח שנכפה עלינו.

לעומת זאת, אילו אויבים יש לפלסטינים? אם הם עושים שלום עם ישראל, מי בדיוק יאיים עליהם? טוגו?

מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים

נו באמת, אתה יכול לומר על זה על 50% ממדינות העולם. מי מאיים על בולגריה? מי מאיים על שבדיה?

-----------------------------
S e g m a n y

הצבא שלהם בעיקר היה בשביל נאטו. מאז הוא מקוצץ.

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

-----------------------------
S e g m a n y

כמו גם נאטו.

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

בולגריה נמצאת באיזור לא יציב מבחינה הסטורית. עד שנות התשעים היה הצבא שלה חלק מכוחות ברית ורשה. מאז עד כמה שידוע לי, התקציבים שהוא מקבל ירדו פלאים.

שבדיה, כבעלת התחייבויות של ממש לנאט"ו שולחת את צבא כחיל משלוח לכל מיני פעוולות קואליציה (סופה במדבר, למשל)

הרבה יותר קל להבין שמירה על מצב קיים אף כי לא באמת יש בו צורך (קרא לזה "אינרציה ביורוקרטית") מאשר להבין יצירת מצב חדש אף כי אין בו צורך. למה איסלנד יכולה להסתדר בלי צבא? ומה לגבי מיקרונזיה? אם הן, למה לא הפלסטינים?

מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים

ציטוט:

במקור נכתב על ידי shruki השאלה למה הם בדיוק צריכים צבא, אם לא למטרות זדוניות. די מזכיר את התהיה שהעלה קומיקאי פעם-למה קנדה מחזיקה צבא, אם השכנה היחידה שלה היא ארה"ב...

אם לך היו במרחק יריקה מהגבול עשרות מיליוני ניו-יורקרים, גם אתה היית מקים צבא (ובסבירות גבוהה מנסה גם לפתח נשק גרעיני, כימי ופסיכולוגי).

זה למה לקנדה יש צבא...

מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים

אתה לא חושב, אבל יש.

מדינה פלסטינית היא לא שדרוג של אוטונומיה פלסטינית. היא מדינה פלסטינית. כמו ישראל, כמו ירדן, כמו מצרים וכמו סוריה.

-----------------------------
S e g m a n y

מדינה פלסטינית לא יכולה להתקיים בלי סייגים לגבי מדיניות חוץ וביטחון שלה - ובכך היא שונה מירדן, סוריה
ולבנון - שכן, בניגוד להן, היא מוקמת ע"י ארגון שבעקרון הוקם על מזבח התפישה של חיסול מדינה אחרת
וירושת רכושה.
קבלת קיום מדינה כזו ע"י הקרבן-בכוח (אנחנו) מחייבת סייגים על יכולתה לקיים נוכחות צבאית, מה גם שאין
שום תכלית לצבא פלסטיני מלבד איום על ישראל.

מרצ והערבים תומכים...

אני שב ומציין שאני מפקפק אם יש גורם רשמי שמכנה עצמו ציוני שיתמוך בהקמת צבא פלסטיני.

כמו שלא תמצא אף אחד מדבר בפומבי על חלוקת ירושלים.

כשתתקרב לאנשים ותשאל אותם אישית שלא לציטוט - תקבל תשובות...

-----------------------------
S e g m a n y

לפחות 20% מחברי הכנסת של הליכוד.

מאחר וכבר הוכחת שאתה יודע לשמור לינקים לאשכולות מלפני 6 שנים... חכה עוד כמה שנים ובדוק אותי...

-----------------------------
S e g m a n y

אגב, אני לא מבין מדוע אתה מרגיש אי-נוחות להיות פתאום בשוליים שאתה צריך להתלות בהסכם עתידי
כלשהו, כדי לאשר משהו שאתה טוען שנכון כבר עכשיו.

אתה תומך בהקמת צבא פלסטיני ומאמין שאין בכך סכנה לישראל, אם יסכימו לחתום על פיסת נייר. זה מוזר
להחריד בעיני, אבל הטענה שלך שיש רבים כמותך בציבוריו הישראלית שמאמינים באותו הדבר - מוזר אפילו
יותר. אני ממתין לשמות שלדעתך מוכנים לכך...

אני לא מדבר בשמם של אחרים. אם אתה לא מעוניין להאמין לי, זכותך. ימים יגידו אם אמרתי נכון או לא.

-----------------------------
S e g m a n y

זה לא ילמד אותנו שכרגע, בשנת 2010, יש פוליטיקאים שאשכרה מאמינים שתמורת חתיכת נייר אפשר
להסכים לחימוש הפלסטינים בנשק כבד.
בינינו, אני עדיין מתקשה להאמין שאתה תומך ברעיון ההזוי הזה.

צבא פלסטיני זה דבר גרוע לאין שיעור ממסירת הר הבית, פירוק כל היישובים (כולל כל שכונות צפון, דרום
ומזרח י-ם), והכנסת כמה רבבות פליטים למדינה - צבא פלסטיני זה איום קיומי מיידי על המדינה.

מסתבר שלדידו של ידידנו הקיצוני כאן, שלא נתן ולו פירוש אחד מדוע הוא מוכן להעמיד את כולנו בסיכון כזה, אין מדובר בשום דבר זולת טרחנות ימנית טיפוסית.

בכניסת נשק כבד לאיו"ש ניתן בהחלט לשלוט. נק"ל יש ויהיה שם. מי שלא רוצה ירי מקלעים אל תוך תוככי היישובים הישראליים לא צריך לדאוג מזה שיהיה לפלסטינים צבא. נשק מסוג זה יהיה להם גם בלי צבא פורמאלי, ואם יירצו לירות הם יירו. הדבר היחיד שיכול למנוע את זה הוא קיומו של שילטון מרכזי חזק ובעל איטנרס לשמור על השקט, הסכמה במידת האפשר על קץ הסיכסוך וסוף לתביעות. לחילופין או בנוסף-מעורבות ישראלית ביטחונית מאסיבית בשטח, מה שקצת מעקר את הקונספט של "מדינה".
אני לא רואה את אף אחד מהנ"ל קורה בעתיד הקרוב, ולכן אין בכלל מה לדבר על גבולות מעמד הר הבית וכו'. בסופו של דבר הסוגיות המכריעות באמת הן הפליטים והביטחון והסוגיה השניה עוד יותר בעיתית מהראשונה משום שאין לה פיתרון מוחלט (פליטים הרי או שאתה לא מחזיר או שאתה לא מחזיר וזהו זה, אין הרבה שטח אפור).

יוזמת ז'נבה, שיחות טאבה, ושאר מהלכים שבוצעו ע"י גורמים מלב-לבו של המיינסטרים של השמאל
הישראלי בהחלט מכירים בכך שיהיו פליטים שייקלטו בארץ. הויכוח הוא על מספר.

באשר לשאלת צבא - ראשית, אני שמח שעל העקרון גם אתה מסכים.
באשר לשאלת קיומם של מקלעים - אי אפשר למנוע קיום מוחלט של מקלעים, אבל בהחלט אפשר לצמצם
אותו - הדבר הראשון שיש לעשות לשם כך - הוא לא להסכים פורמלית לנוכחות שלהם...
כמות הנק"ל בשטחים היום, בהשוואה לכמות שהייתה לפני 1993, היא אינסופית - והסיבה היא רבבות
הרובים שאנחנו בעצמנו נתנו להם.

בכל מקרה, נק"ל אכן יהיה שם. באשר לכמות וסוג הנק"ל - בהחלט יש לנו השפעה על כך, במידה ונקפיד על
פיקוח מאסיבי.

אורי בשביל לשלוט בשטח הפלסטינים צריכים לקיים מסגרות חמושות בנק"ל, נשק סיוע קל, ורק"מ קל.
לדעתי קיום מסגרות שכאלו הם קודם כל אינטרס ישראלי, כמובן שלא יהיו לפלסטינים רק"מ כבד, ארטילריה, ח"א ועוד.
לדעתי למדינת ישראל אסור להרשות שלפלסטינים יהיה שד"ת עצמאי, והכול נוסעים ומטען חייב לעבור דרך נתב"ג. אולי יש לתת להם להפעיל טרמינל נוסעים משלהם, אבל השליטה במרחב האווירי חייבת להיות ישראלית.

כדי לשלוט בשטח הפלסטינים צריכים דבר אחד - ל-ה-פ-ח-י-ד. בשביל להפחיד עראפת מעולם לא נזקק
לכלים כבדים יותר מאשר רובים, וחמא"ס ברצועה הראה שהגרוויטציה (אם משתמשים בה נכון) יכולה לסייע
עד מאוד בהשגת היעד הזה, כאשר נתן לכמה בכירי פת"ח לנסות לעוף לחופשי, והם, מה חבל, צנחו ישר
לקרקע, 17 קומות מתחת...

רובים ואקדחים יספיקו בהחלט, אם רק תהיה נכונות להשתמש בהם.

בנובמבר 1994, חצי שנה אחרי כניסתו לרצועה, עמד עראפת מול התפרעות המונית של חמא"ס ליד מסגד
פלסטין. אנשיו נפרסו ליד המסגד עם רובים אוטומטיין ופתחו באש. נספרו 15 הרוגים, ולעראפת יה שקט מוחלט.

כדי לכפות שקט צריך רק להיות יותר חזק מהיריב, ואם ליריב אין משהו מעבר לרובים - אתה ממש לא צריך
רק"מ, קל או כבד...

הודעה עצובה שמראה שהישראלים הולכים ומתפרקים מהערכים שבזכותם חזרנו הנה.
הר הבית,המקום אליו שאפו היהודים יותר מכל (אפילו יותר מתל אביב, אני רציני!), המקום הקדוש ביותר ליהדות שעליו מסרו המוני יהודים את נפשם - מוקרב על מזבח השלום, מעניין מה היית אומר לו היית בקונגרס אוגנדה, אילו בך היתה תלוייה ההכרעה בירתנו וודאי היתה היום בערבות אפריקה.

יש הבדל עצום בין התקווה למציאות.

בתור אדם מסורתי, יש לי את התקווה שיום אחד הדברים ישתנו, אבל כרגע המציאות היא אחרת ואני לא משלה את עצמי לרגע שהפלסטינים התנדפו מכאן תוך שניות ויקום בית המקדש השלישי.

-----------------------------
S e g m a n y

אם היית אומר "אין אפשרות לבנות כעת את בית המקדש השלישי" או/ו"להרוס את המסגדים" זה היה עניין אחד, אבל אתה מציע לוותר על המקום הקדוש ביותר לעם היהודי.
זו לא השלמה זמנית עם הסטטוס קוו, זו בגידה(אם מסירת הר הבית תיושם חלילה) במורשת הדורות, זה יריקה בפרצופם של היהודים שתמיד זכרו את ציון וקיוו לשוב אליה.
קשה לתאר את זה במילים, צריך פשוט להרגיש ולרגש מגיעים ע"י לימוד היסטוריה, ע"י עיון פשוט בסידור.

הסידור ? אתה מדבר על אותו סידור של אותו עם ששילב מסורות של עמים אחרים באזור בו הוא חי ?
למשל אתה מודע לזה שאחד החודשים העבריים נקרא על שמו של אל בבלי ?
הנקודה היא, שגם את הסידור צריך לקחת בערבון מוגבל ובטח לא להתייחס אליו כאל ספר הסטוריה

הסידור משקף את הכמיהה של עם ישראל לארצו(אלא אם כן גם אתה סובר שכל הקשר של עם ישראל לארץ ישראל זו פיקציה ציונית).
הוא גם משקף את ההיסטוריה, אבל זה כבר עניין של אמונה.

הושפעת מהסרט זייטגיסט נכון?

אין לי מושג על מה אתה מדבר
מזה הסרט הזה ?

הר הבית, להזכירך, לא היה בידי ישראל עד 1967. האם התנועה הציונית בגדה בכך שהסכימה להקמת מדינת ישראל על שטח שלא כולל את הר הבית?

-----------------------------
S e g m a n y

אם תעשה את זה יהיה מדובר במעשה בגידה נוראי, ולא משנה מה יהיו הכוונות שבשמם עשית אותו.

אכן, כנראה שזה מה שצריך בשביל שלום - פלסטיני אחד שחושב כמו שרוקי. מה גם שהוא לא בדיוק חושב כמו שרוקי, אלא מנתח את הדברים כמו שרוקי (מדבריו משתמע שהוא ממש לא אוהב את הנוכחות הישראלית במזרח התיכון, כן?), אבל למה שדקדוקי עניות כאלה יהרסו את הסיכויים לשלום אמת בין העמים (גם אם רוב הסיכויים שזה יתפוצץ לנו בפנים וגם אז לא יהססו מבולבלים מבית להטיח בפנינו את האשמה משל אנו פשענו)?

ייאמר לזכות הערבים שהם יודעים לנהל משא ומתן,(או יותר נכון מתן ומתן)-הם מקבלים כל מה שהם רוצים בלי לתת כלום.