18-11-2010, 20:52
|
|
|
חבר מתאריך: 05.06.06
הודעות: 1,834
|
|
ציטוט:
במקור נכתב על ידי mars_man
נכון מאוד - הדרישות מטיל יירוט הרבה יותר קשות. לכן קל להפוך טיל יירוט לטיל קרקע-קרקע.
זה פשוט: טיל שתוכנן לפגוע בקטיושה שמהירותה מאות מטרים לשניה, יצליח גם לפגוע במטרה שלא זזה.
תכן יתר זה הנדסה גרועה. המשמעות היא מנגנונים יקרים יותר, כבדים יותר, גדולים יותר, דורשי יותר הספק.
אוצנם ההיגוי הקדמי הוא שאריות מכיפת ברזל - אבל אם הוא עומד בביצועים אז מה זה משנה ?(דרך אגב- היגוי קדמי יתן ביצועים יותר טובים מהיגוי אחורי. המחיר הוא סיבוכיות המימוש - אבל כאן יש שימוש בתכן קיים)
היגוי קידמי לא נותן ביצועים יותר טובים מהיגוי אחורי. הוא נותן טיל יותר זריז ופחות יציב, כלומר מאמצי תמרון גדולים יותר, כלומר יותר הספק או גז סרוו.
טילי יירוט מודרניים משתמשים במנוע עם כמה פולסים (ואכן תמיד משאירים פולס ל-END-GAME). אפשר להפעיל אותם ברצף כדי לקבל תאוצה בהתחלה (או שאפשר לתכנן מנוע חדש מכיוון שמנוע רב פולסי יקר יותר).
לא יודע לגבי הטיל החדש, אבל לכידון קסום מנוע עם מטען אחד (כך נראה לפחות מהסרטון שלו). כלומר אם פרופיל הדחף תוכנן לטיל יירוט אז הוא לא אופטימאלי לרקטה ארטילרית, וזהו פרופיל קבוע ולא ניתן לשליטה (אלא בתכן חדש). הפולסים שהזכרתי הם של בקרת ההכוון, והם לא נותנים תוספת דחף.
נכון. השאלה היא מה פוטנציאל המכירה והרווח בשוק רווי - רק בישראל יש כמה חלופות בעלות שימושים דומים, כך שאולי השוק גדול אבל כך גם התחרות.
בכל מקרה - בכיפת ברזל הטיל הוא כבר זול, כך שתכן חדש לא יתן טיל זול במידה משמעותית.
מסכים. ניתן להניח שהחישובים הכלכליים בוצעו, אך בכל זאת מדובר במין אלתור. מה גם שחישובים כלכליים עתידיים בפרויקטים צבאיים די לוט בערפל. יש יותר מפרויקט אחד בתעשיה הבטחונית (ביחוד בחברה מסויימת שלא אזכיר את שמה) שמחירם הסופי היה גבוה בסדר גודל מהמחיר שהובטח למערכת הביטחון.
|
|