[פרטים על עמוס

נצח זה הרבה הרבה זמן

AMOS

מרגמת 120 מ"מ

ה"אמוס" זו מרגמת 120 מ"מ כפולת קנה עם טעינת בריח אוטומטית שמותקנת בצריח סובב. למרגמה קצב אש של עד 26 פגזים בדקה וטווח של יותר מ-10 ק"מ. למרגמה יכולת לירות 14 פגזים שיפלו בו זמנית על מטרה בשיטה שנקראת:

(הסבר לשיטה בקישור מס-3).Multiple Rounds Simultaneous Impact (MRSI)

המרגמה יכולה להיות מותקנת על רכב זחלילי כגון CV-90 או רכב אופני כגון AMV כפי שנראה בחידה או אפילו על ספינת פטרול קטנה. למרגמה יכולת לירות בכינון ישיר לטווח של עד 1,500 מטר. המרגמה פותחה ומיוצרת ע"י

Finnish/Swedish Patria Hägglunds, a joint venture between Finnish Patria and Swedish BAE Systems Hägglunds.

קישורים למרגמה:
http://www.defense-update.com/products/a/amos.htm

http://www.patriahagglunds.fi/amos.html

http://en.wikipedia.org/wiki/Advanced_Mortar_System

קישור לAMV:

http://www.military-today.com/apc/patria_amv.htm

קישור לווידיאו:

לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

26 פצצות בדקה זה מרשים מאוד אבל לא ממש מעשי למעט במקרים מאוד קיצוניים, הבטן של הכלי הזה תספיק אולי בשביל ל 2-3 דקות של הרעשה מאסיבית על יעד או שורת יעדים, אלא אם מישהו מתכנן להפעיל את הכלי הזה כאשר משאית אספקה צמודה אליו.

זו אפשרות תיאורטית יפה מאוד רק שאם הכלי מפעיל אותה, או שהוא מבזבז אחוז ניכר מהבטן שלו ע"ח יכולת סיוע למטרות אחרות בהמשך הקרב, או שהוא מנוטרל עד לבואה של האספקה הבאה.
מה גם שירי רציף או מהיר שכזה לא מתחשב בתיקונים, נשק תלול מסלול חשוף במשך זמן ארוך לזרמי אוויר משתנים וכד'.

אני לא רוצה להכנס לדיון על אופן הפעלת מרגמות בצה"ל אבל קצב הירי המקסימלי של הכלי הזה לא משרת מטרות מבצעיות.
מצד שני, הירי באלטרנציה בין שני קנים נטענים מסדן בבסיסן הוא בהחלט יעיל.

תרגישו חופשי לצפות בגלריה שלי
וגם במצגת המובחרות
אין כל ערך להחלטת הכבשים בזכות הצמחונות בשעה שהזאב נשאר בדעה אחרת.
(ויליאם רארף אינג')
גם כאשר יגור זאב עם כבש-אני לא מציע שנהיה הכבש.
(אלוף מיל' עוזי דיין)

לדעתי ארטילריית הכיס הכי טובה שקיימת כרגע בעולם
מי יתן והיו לצה"ל כלים דומים לאלה

ומה עם ה"קשת" (מרגמת 120 מ"מ נשלטת מחשב של סולתם על גבי M113)? לא מספיק טובה?

ArmouredDov_D9

ארץ ישראל לעם ישראל - הציונות תנצח!
דף ה-D9 של MathKnight

המרגמה עצמה בסדר גמור אבל היא לא אוטמטית אין לה שני קנים להגברת כוח האש
ובנוסף היא מוצבת בתוך m113 גבין הנגמ"ש הכי מאפן שקיים ושלא נמצא שנים בשימושן של מדינות מתוקנות וצבאות העולם הראשון .

מי הגברת הזו?

120 מ"מ.

במקרה הזה אני זיהיתי את הכלי אבל אפשר לאתר אותו בקלות על פי כתובת האתר ממנו התמונה לקוחה.

NEMO

מרגמת 120 מ"מ מתנייעת

"נמו" זהו השם של מרגמה שמיוצרת ע"י חברת Patria Weapons Systems

מפינלנד והינה ורסיה קלה יותר, זולה יותר ופשוטה יותר מהמרגמה AMOS שגם היא מיוצרת ע"י אותה חברה. למרגמת זו יש קנה אחד שמותקן בצריח לא מאוייש ששוקל 1.5 טון ומופעל ע"י 4 אנשי צוות שיושבים בתובה. המרגמה ניטענת מהבריח וההזנה של הפצמ"רים היא אוטומטית לחלוטין ללא מגע יד אדם.למרגמה טווח של כ- 10 ק"מ בהתאם לסוגי החימוש, קצב אש של כ- 10 פגזים בדקה ויכולת לירות 6 פגזים שיפגעו כולם בו זמנית באותה נקודה. יתרון נוסף לסוג זה של מרגמות היא היכולת לירות בכינון ישיר.

קישור למרגמה:

http://www.military-today.com/artil...rtar_system.htm

קישורים לווידיאו:

לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

מהי המרגמה ומה המיוחד בה?

Vena 120 mm
על בסיס BMP-3 והיורשת המיועדת (כנראה שכבר לא) של NONA

ה-"ונה" הינה מרגמה/תותח עם קנה מחורק בקליבר 120 מ"מ שמיוצרת ע"י רוסיה ומיועדת ליצוא. הקנה מותקן בצריח סובב והוא יכול לירות פצמ"רים לטוח של 7.0 ק"מ או פגזי תותח לטווח של 13 ק"מ. למרגמה קצב אש של 8-10 פגזים/דקה והיא יכולה לירות את כל סוגי הפגזים/פצמ"רים כולל פגזים מונחי לייזר. המרגמה אמורה לסייע באש לחי"ר ממוכן. על הצריח מותקנת עמדת נשק נשלטת מרחוק. את המרגמה מפעילים 4 אנשי צוות, היא מותקנת על השילדה של ה-בי.מ.פי-3, משקל הרכב 20 טון והוא נושא 70 פגזים/פצמ"רים.

קישורים למרגמה: http://www.military-today.com/artillery/2s31_vena.htm

לאחר שהחידות של מרגמות הצריח נפתרו, יש לי שאלה.
ראינו את ה-AMOS שזו מרגמה עם עוצמת האש הגבוהה ביותר, אבל גם עם בטן קטנה יותר יחסית, גם היקרה ביותר ואולי גם המסובכת ביותר. לעומתה, אותה חברה הוציאה דגם קטן יותר עם קנה אחד בלבד שאולי יענה טוב יותר לדרישות הלקוח. ראינו גם את המרגמה הרוסית שיורה גם פצמ"רים וגם פגזי תותח, מדוע יש צורך בהיבריד כזה? האם לא עדיף למשל להשתמש רק בתותח שיש לו טווח כמעט כפול? או האם זו הדרך הנכונה ללכת בה?

תודה לעונים

הכל תלוי לאיזה סוג יחידה מיועד הסיוע הארטילרי.
כפי שאפשר לראות בקישור שהבאת. ה"ונה" הוא שדרוג של 2S9 NONA.
כלי זה יועד לסיוע לכוחות מוצנחים/מוטסים. ולכן עדיף כלי יחסית קטן שניתן לשינוע מהיר
עם הכוחות.(כוחות כאלו אמורים לפעול לעיתים בעומק שטח האויב וטווחי העסקה שלהם קצרים
ביחס לדיויזיות שריון/ממוכנות)
בנוסף השילוב של תותח/מרגמה "חוסך" בכוחות הסיוע , כלי אחד שנותן מענה למתארים שונים.

אני מניח שגם במערב מבינים את השילוב של תותח/מרגמה בכל זאת לא ראינו הייבריד כזה במערב. והשאלה למה.

המרגמה נקראת NLOS_M והיא מותקנת בצריח סובב כמו שאר המרגמות המודרניות.
בשלב זה כאשר פרויקט ה-FCS בוטל והמחליף ה-GCV בהמתנה בשלב זה, יתכן שמה שנראה זה רק את השדרוג של ה"סטרייקר" וה-"ברדלי" ואולי על השלדה שלהם נראה גם את המרגמה וגם את התותח.

רכב המרגמה של תוכנית ה- FCS
http://defense-update.com/products/...-mortar-FCS.htm

זו מרגמה של BAE שנראית דומה מאד גם ל-NLOS-C ויש להם לפי דברי החברה 80% מכלולים זהים. נחכה ונראה מה ילד יום, הביקוש למרגמה ולתותח קיים, אבל האמריקאים מבזבזים זמן.
בסוף מכל הפרוייקטים מה שנקבל זה שידרוג של ה"סטרייקר" ל30 טון ואת ה"ברדלי" ל-35 טון ואולי קצת יותר.

אם כבר נכנסת לנושא המרגמות הנה פנינה מהפורום ישן. הסבר של על תחיל השימוש במרגמות.

בזמן מלחמת רוסיה יפן, ב1904 היפנים התקיפו את הנמל הרוסי 'פורט ארתור'.
ב17 ביוני הארמיה השלישית היפנית קרבה למצודת פורט ארתור. הם התקיפו ב6 באוגוסט במשך שבוע שלם, אך ספגו אבדות גדולות ונסוגו.
היפנים תכננו התקפה שנייה, ובנתיים התבצרו במקום, וכך עשו גם הרוסים. בכמה מקומות המרחק בין הביצורים לא עלה על יותר מ30 צעדים. במצב כזה אי אפשר היה להפעיל ארטילריה מחשש לפגוע בכוחות ידידותיים, ולנהל קרב אש מהחפירות היה בגדר התאבדות.
היה קצין צעיר - סרן - באותו מקום בשם לאוניד גוביאטו, אחראי של מכוני הייצור הארטילריים של המצודה. הוא חשב על הרעיון: למה לא לזרוק על האוייב מוקשים? והתחיל לעבוד על מכשיר שתפקידו הוא ירי ארטילרי למרחקים קצרים.
המרגמות הראשונות היו שתי מרגמות 75מ"מ, שהיו מוכנות באוגוסט 1904. בחורף הם הוחלפו בתותח 47 מ"מ ימי שהוסב לירי "מוקשים", והושם על עגלה נגררת.
הפצצה הייתה בעלת ראש קונוסי חרוט, שנטענה מקדמת הלוע, ובחלק האחורי של התותח היו מכניסים אבש"ש. כמות חומר הנפץ בפצצה היתה כ6.2 קילוגרם פירוקסילין, והמשקל הכללי של הפצצה 11.5 קילוגרם. הדבר הזה נקרא "יורה מוקשים" (או מרגמה).
(הערה שלי - מרגמה ברוסית Миномет מינומט, מוקש МИНА מינה. יוסי)

המרגמה

הפצמ"רים (או כפי שנקראו , מוקשים) למרגמה ב9 בנובמר 1904 המרגמה לקחה חלק בפיצמור החפירות של היפנים. התוצאה הייתה מזעזעת, והיפנים החליטו לעבור להתקפה. בהתקפה הזאת על העמדה של גוביאטו שתיפעל את המרגמה נחתה אש תופת, המרגמה הושבתה וגוביאטו נהרג.


הסיבה שפצצות המרגמה נקראו מוקש: ברוסיה היה נהוג כי כל קלע המכיל יותר מ30 אחוז חומר נפץ מכונה מוקש. בפצצות המרגמה של גוביאטו, היה 54% חומר נפץ ולכן השם דבק בכמה שפות בעולם.

מאז פיתוח מרגמות הואץ ברוסיה, צרפת, פינלנד, גרמניה, איטליה ועוד...


והשבוע חוגגת המרגמה 106 שנים מאז טבילת האש ההיא

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

למיטב ידיעתי המרגמות הומצאו הרבה זמן לפני אותו אירוע שאתה מתאר.
נעשה שימוש במרגמות יבשתיות עוד במלחמת העצמאות האמריקאית (באירועי מצור על מצודות בריטיות למשל). נזכר למשל בספריו של פנימור קופר על אותה התקופה (פוזמק העור, המוהיקני האחרון ועוד).
גם בספינות נעשה שימוש במרגמות קטנות, בשל היתרון של הירי הארטילרי קצר הטווח.

מוזמנים לבקר באתר הצילומים שלי

אתה צודק.
רק שהמרגמות ההן היו קרובות יותר לבליסטרא עם חומר נפץ, המרגמה של גוביאטו היא כבר מרגמה מודרנית שדילגה שלב לקראת המרגמות של ימינו (לפחות אל אלו של לפני עשור, מאז השתנתה בעיקר רמת הדיוק אבל לא בגלל גוף המרגמה)

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

עם זאת, שתי הערות קצרות (שמטרתן להרחיב מעט את הדיון בהיסטוריה של המרגמות, לא להתווכח למי מגיע הקרדיט, גם אם יש נגיעה בכך):

ראשית, ליאוניד לא נהרג במלחמה, ולמעשה פרסם אודות המרגמה שלו מיד לאחריה. הוא נהרג במלחמת העולם הראשונה, בערך 10 שנים לאחר מכן.

שנית, למרות הישגיו, אינני בטוח עד כמה אפשר לתת לו קרדיט מלא על המצאת המרגמה המודרנית. בתמונה המצורפת, למשל, יש דוגמא לאחת המרגמות (הלא משובחות במיוחד - היו אחרות, אבל אני לא מוצא את התמונות כרגע) של היפנים שעימן צרו על פורט ארתור. אין ספק שיש הבדלים בינן לבין המרגמה המודרנית, אבל העקרונות דומים מאוד. נדמה לי שהחידושים שלו נגעו יותר בזוויות הירי האפשריות וברמת הדיוק, כמו גם בשימוש בפצמ"רים בעלות מבנה מעט שונה (גם אם לא חידוש מלא שלו - מכירים דברים דומים עשרות שנים קודם, אך לא לטובת המרגמה). כל אלה אפשרו ירי יותר מדויק למרחקים יותר קצרים.




מקור: http://exeter.openrepository.com/ex...2/SaundersA.pdf

ברשותך תיקון לשוני , לכתוב קונוסי חרוט זה כמו לכתוב מעגלי סרקלי .

צריך לכתוב שראש הפצצה הוא חרוט קטום , או שהוא קנוסי קטום .

לפעמים חרבון זה כמו קרב , אתה חוזר עם חוויות שאף אחד לא רוצה לשמוע .

A joint development by the US- Picatinny Arsenal and Thomson Daimler-Benz Aerospace (TDA) has created the Dragon Fire,

ה-DRAGONFIRE זו מרגמה בקוטר של 120 מ"מ דיגיטלית עם מערכת עזר לטעינה שמאפשרת ירי של עד 10 פגזים בדקה. מרגמה זו פותחה עבור המארינס האמריקאי בשנת 2005. לדעתי בעידן מרגמות הצריח כוחות ממונעים לא זקוקים למרגמה זו, אבל אם ניתן יהיה להתאים את מערכת הטעינה לירי של פצמ"רים בקוטר 160 מ"מ אזי זו תהיה התקדמות גדולה. הרב"ת של פגזי 155 מ"מ הם יותר מתקדמים מרב"ת של פצמ"רים בקליבר 120 מ"מ בעיקר עקב תכונות אוטנומיות שיש לרב"ת שלהם שמאפשר לפצמ"ר לחפש את המטרה בעצמו, להתביית עליה ולהשמידה. (ראה "בונוס" ו"סאדארם" באשכול EFP) ניתן להתקין רב"תים אלו גם על פצמ"רים של מרגמת 160 מ"מ. ניתן להתקין מרגמות 160 מ"מ במוצבים של צה"ל ברמת הגולן בעמדות מוגנות היטב ולאפשר להם להשתתף בלחימה כנגד שריון סורי במידה ותפרוץ מלחמה. עם טווח של 9 ק"מ, חיפוש מטרות אוטונומי, רש"ק כבד ומטען חלול, פגיעה של פצמ"ר כזה בטנק תוציא אותו מכלל פעולה. קיימת מרגמה נוספת שיש בה מערכת עזר לטעינה שנקראת BIGHORN.

קישור ל-Dragonfire:

http://en.wikipedia.org/wiki/Dragon_Fire_%28mortar%29

http://www.defense-update.com/products/t/TDA2R2M.htm

קישור ל-BIGHORN:

http://defense-update.com/products/b/bighorn.htm

א. דרגון פליי: אני מניח שהמארינס דווקא אוהבים את הורסטיליות שלה, בניגוד ל-"מרגמות צריח". זה מאפשר, למשל, להסיק את המרגמה עצמה עם חי"ר לעומק השטח, ולהשיט את הרכב מאוחר יותר.

ב. מרגמות 160 מ"מ: אם הן מיועדות לירי בקו ראיה, איזה יתרון יש להם על טנק? אם הן כפופות לתצפית קדמית, איזה יתרון יש להן על ארטילריה שנמצאת כמה ק"מ בעומק? לשוב רגע כמה ארטילריה סורית המוצב יחטוף, והאם זו סביבה נוחה לתפעול מרגמה כבדה.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי קרן-אור א. דרגון פליי: אני מניח שהמארינס דווקא אוהבים את הורסטיליות שלה, בניגוד ל-"מרגמות צריח". זה מאפשר, למשל, להסיק את המרגמה עצמה עם חי"ר לעומק השטח, ולהשיט את הרכב מאוחר יותר. זו אפשרות הגיונית, אבל כרגע אין להם מרגמת צריח כך שהאופציות שלהם קטנות יותר. ב. מרגמות 160 מ"מ: אם הן מיועדות לירי בקו ראיה, איזה יתרון יש להם על טנק? קודם כל טווח של כ-10 ק"מ ואולי יותר עם תחמושת מתאימה, יכולות של "שגר ושכח" שוב עם תחמושת מתאימה שכבר קיימת ל-155 מ"מ. אם הן כפופות לתצפית קדמית, איזה יתרון יש להן על ארטילריה שנמצאת כמה ק"מ בעומק? 1. המרגמה הזו קיימת במלאי אלא אם הרסו את כולם. 2. המרגמה זמינה לטובת כח החי"ר שבמוצבים והסיוע יכול להיות במיידי. ואת התותחים, שאינן בנמצא, נשאיר למסגרות הגדוד והחטיבה תחשוב רגע כמה ארטילריה סורית המוצב יחטוף, והאם זו סביבה נוחה לתפעול מרגמה כבדה. אני לא יודע איך המוצב ברמה למשל בנוי כיום, אבל בזמני המרגמה שהייתה במוצב הייתה מושמדת קרוב לוודאי עם המטח הארטילרי הראשון. לכן אם היתה לנו מרגמה עם קנה ארוך ומיתקן עזר לטעינה, הינו מושיבים את המרגמה יחד עם הצוות והתחמושת, בתוך המוצב מתחת למיגון רציני כאשר רק קצה המרגמה ויחידת העזר לטעינה בולטים מעל הגג. המרגמה לא חייבת לשבת במוצב עצמו היא יכולה להיות מותקנת בעמדה חדשה מוגנת היטב 200 מטר מהמוצב.