גם בהיבט של לחימה אורבנית ומול גרילה אין מקום לטנק קל הפגיע יותר למטענים ולטילי נ"ט ו-RPG .המעבר להגנה אקטיבית לא פוטר את הטנק משריון כבד אלא מתווסף לו, מערכות הגנה אקטיביות לא מגנות ממטענים ויכולות להיות אפקטיביות עד גבול מסוים של
חשיפה לירי סימולטני המאפיין לחימה בשטח בנוי.
זו בהחלט בעיה שהמקלען אמור לפתור.
בנוסף צריך לזכור שהטען הוא לא רק עוד זוג ידיים לטיפולים, הוא גם עוד מקור אש
ותצפית, שמכסה גזרה שלמה של הטנק וחשוב מאוד בעת לחימה אורבנית או מול גרילה.
מה שכן צריך לעשות זה לאפשר לטען להפעיל מקלע מתוך הצריח ללא צורך לעלות למעלה, מה שיגן עליו ויאפשר לו להגיב במהירות לאירועים עם המקלע.
בהחלט מחשבה נכונה. הבעיה העיקרית של הטנק היא הלחימה בשטחים בנויים, הטנק לא נבנה למתארים אלו, הוא לא צריך להלחם בשטחים אלו, זו צריכה להיות עבודתם המשותפת של הנגמ"ש הכבד ורכב הקרב שחמוש בתותח 35 מ"מ.אבל אנו לא עוסקים בתיאוריה ולדאבוננו הטנק ימצא את עצמו במלחמה הבאה נלחם גם בשטחים בנויים, ולכן הטנק עובר שידרוגים שיתאימו אותו ללחימה זו. אחד השיפורים שנעשה הוא בהגברת המודעות הסביבתית של הצוות, אבל בנוסף צריך להוסיף מערכות ירי שיעזרו בלחימה מסוג זה. בתמונה למטה ניתן לראות את LEOPARD-2 A7 כאשר על הצריח מותקנת עמדת נשק שמופעלת בשלט רחוק בהתאם להזמנה שלך.
אם נלך קצת יותר לכיוון התיאורטי, העתידי:
בכל הקשור לכח אש הנהג הוא איש הצוות מבוזבז לחלוטין וכיום קיים פתרון טכנולוגי שיאפשר לנהג להפעיל מערכת נשק אוטונומית
במקביל לנהיגה, הכוונה היא לקסדה כוונת, כמו במסק"רים.
מבחינה תיאורטית הנהג יכול להפעיל מקלע או מקל"ר מבוסס תובה בשיטה זו מה שיאפשר לו לכסות כ 180 מעלות בחזית הטנק ללא תלות בכיוון הצריח, כל שריונר יכול להבין לבד את החשיבות האדירה של יכולת כזו.אולם גישה כזו תכתיב תכנון תובה שונה ממה שקיים כיום.
מבחינה טכנולוגית זה בהחלט אפשרי, מבחינה תקציבית... נו חבל.
ואשר לירי לפנים, אתה יכול לראות בתמונה של הבי.מ.פי-3 איך הרוסים תוקפים את הבעיה. בחזית הנגמ"ש מעל הזחלים מותקנים 2 מקל"רים 30 מ"מ, או מקלעים אחרים, שמופעלים ע"י הנהג ואיש צוות נוסף אם צריך, לנושא הכינון של הנשק קסדה עם כוונת היא בהחלט פתרון נכון.