מצאתי משפט דו משמעי בפרשת השבוע שהיתה אך אתמול:

בראשית ח פס' ו: "...ויפתח נוח את חלון התיבה אשר עשה"

את מה הוא עשה? את התיבה? את החלון?

אכן, כפי שכתבת, מדובר במשפט דו משמעי (כמו רבים כאלו בתרבות שלנו..).
לדעתי, כאן מסתיים החלק הבלשני.

פורום יהדות בפרש הוא במה טובה לשאלות האלו...
ובכל מקרה, אני מניח שכוונת המשורר היא לתיבה שעשה (בין השאר, כחלק ממנה, גם את החלון).

לפי מנגינת הטעמים בפסוק, נראה לי שמדובר על החלון (יש הפרדה בין "חלון התיבה" ל"אשר עשה", כלומר "חלון התיבה" הוא אלמנט שלם בפני עצמו.)

מצד שני, ידוע שהוא הרי עשה את כל התיבה...
מצד שלישי, מדובר ספציפית על החלון, ולכן כיוון שזה נושא המשפט, זה מסתדר עם הפירוש הראשון שלי.

וראה גם פירוש על רש"י בעניין "עשה לך צהר" המדגיש מדוע דווקא הוזכר החלון ודווקא הוזכר שנוח עשה דווקא חלון (מה ששוב מחזק את השערתי הראשונה מדוע טרח הכתוב להזכיר ספציפית את החלון והיות החלון הנושא המרכזי כאן...)

צהר תעשה לתיבה (ו, טז) צהר, יש אומרים חלון (רש"י).

לכאורה קשה דא"כ מדוע נאמר 'צהר' ולא נאמר בפירוש חלון, עוד קשה דבהמשך הפרשה (ח, ו), מפורש שקראו הכתוב בשם חלון שנאמר 'ויפתח נח את חלון התיבה אשר עשה', וצ"ב שינוי הלשון דבתחילה נאמר 'צהר', ובסוף נאמר 'חלון'.

ונראה ליישב, דהנה לכאורה יש להקשות על מה שנאמר 'ויפתח את חלון התיבה אשר עשה' מפני מה הוצרך הכתוב לומר דנח עשה את החלון בתיבה, דמה נפקא מינה מי עשה את החלון, וי"ל ע"פ הגמרא בב"ב (נט, א) 'אמר שמואל ולאורה אפילו כל שהוא יש לו חזקה', ופירש הרשב"ם 'חלון העשוי ליכנס ממנו אור במקום אפל לא בעינן צורת חלון אלא אפילו כל שהוא יש לו חזקה, דחלון העשוי לאורה מילתא דקביעותא דכל הימים אדם צריך לאורה, וכיון שעשה חלון זה לכל הימים עשאו, והיה לו לבעל חצר למחות בתוך ג', ומדלא מיחה איכא למימר דברשותו עשה', ומשמע דסתם חלון אינו עשוי לאורה ואינו קבוע, ולפ"ז י"ל, דבאמת ציווי הקב"ה לנח היה שיעשה חלון לאורה ומימילא יהיה לו קביעות בתיבה, שהרי המבול היה שנה תמימה, ולכן נאמר לשון 'צהר' שהוא מורה על חלון המשמש לאורה, אמנם נח לא עשה אלא חלל בעלמא שאיו מועיל לאורה אלא להכניס ולהוציא משם, כיון שהיה מקטני אמנה, ולכן לא עשה דבר שהוא קבוע, ולכן נאמר 'ויפתח נח את חלון התיבה אשר עשה', והיינו שהוא עשה חלון לפתיחה בעלמא ולא לאורה, ולכן נאמר לשון 'חלון' המורה על חלון לפתיחה בעלמא ולא לחלון המשמש לאורה.

(דברי דוד)

נמאס לכם לזכור סיסמאות? לחצו כאן!

וכבר כתוב "וַיַּעַשׂ, נֹחַ: כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה אֹתוֹ, אֱלֹהִים--כֵּן עָשָׂה."

ה' ציווה אותו על התיבה והתורה כבר העידה עליו שעשה זאת.

אז במשפט הזה ודאי מדברת התורה על החלון... שעשה לא כפי שצווה (לפי חלק מהמפרשים)