יש אומרים תותח לייזר,
יש אומרים טיל,
אחרים מצדדים בל"א.
כל אלו יפים וטובים - אבל לא הוכח שהם הטובים ביותר לאיומים כגון דא.
אני רוצה לשתף אותך בסוד בחזית המחקר בתחום הזה, מה שמדעני רפא"ל שעובדים על הפיתוח בעצם הימים הללו לא מעזים אפילו לחשוב עליו מחוץ למקום העבודה - מסיבות של בטחון שדה.
הרעיון בא מספרו של דאגלס אדאמס, "החיים, היקום וכל השאר". האחרון בטרילוגיה. הוא הציג שם את הקונספט מהפך המוח של מין ציפור כזאת שניחנה במה שהוא כינה "תפיסה בלתי מסוננת". ציפור שחיה בכל הממדים, בכל הזמנים - בו זמנית.
בזמנו זה נקרא ונחווה כקוריוז, ובסרט שנעשה על הסדרה, די התעלמו מהציפור הזאת.
אבל מונח אחד חדר בכל זאת למוחו של מהנדס צעיר שגיוס מאוחר יותר לרפא"ל: הנדסת זמן הפוכה.
(ואני די בטוח שהרעיון חדר למוחו לפני שגויס לרפא"ל אם כי תיכף תבין שאי אפשר לגמרי להיות בטוח בסדר האירועים כי אחרי /שהתחילו ניסויי השטח ואפילו עוד בזמן ניסויי המחשבה- השתבשה ההיסטוריה של רפא"ל כליל, והזיכרון האנושי נהפך לבדיחה באיזור שאסור לומר איפה הוא).

המהנדס הצעיר שלנו, שנקרא לו צ', התלהב במיוחד מהקונספט של הנדסת זמן הפוכה, וניסה לקיימו ביומיום שלו: אם רצה נניח לצאת עם בחורה שווה במיוחד, הוא לא התחיל כמקובל בחיזור, טלפון, פייסבוק, SMS וכו'. במקום זאת הוא הכין תכנית להיפוך הזמן וסדר המאורעות - ועשה הכל בצורה לינארית, אבל הפוך...
בשיטה הזאת הוא גילה שהוא מצליח להתמקד בעיקר, בכל פעם הלך צעד אחד אחורנית, עד שגילה מהוא הצעד הראשון, חסר המשמעות לכאורה, הפשוט ונטול המורכבות בכלל, שאם יבצע אותו - יובילו המאורעות לפי תכנית הנדסת הזמן ההפוכה בהכרח את הבחורה השווה אל חיקו/מיטתו.
לקח לו זמן להשתפשף אמנם, ובדרך הוא עשה הרבה מאד שגיאות ומעשים שנראו בעיני הסביבה הקרובה שלו תמוהים למדי, אבל לבסוף הוא הצליח במשימה, ובעוד משימות רבות מסוגה.
וככה החיים חייכו אל צ'. אחרי שצבר מיומנות הוא היה מציב מטרות - ומהנדס את הזמן בהפוכה, ומשיג אותן למרבה הפלא.

באותם ימים, הצוות שלו בחן את כל הפתרונות הקונבנציונליים לבעיה, ללא תוצאות משביעות רצון.
הועלו רעיונות רעים שנפסלו. הועלו גם כמה רעיונות טובים שהסתבר שהיו תלושים לגמרי מהמציאות ולא עמדו בעקרונות עלות תועלת סבירים והוגדרו כרעיונות רעים אח"כ. התסכול היה רב. האיום של כניסת טילי S300 ואחרים מסוגו לזירה מוחשי, ושיגע את המערכת לגמרי. הלחץ מגבוה למצוא פתרון היה עצום. והציפיות בהתאם.
ואז, באה ההברקה. זה היה לפנות בוקר, כששנתו נדדה והוא חשב על בעיה שהציקה לו בעבודה: יירוט טילי נ"מ המאיימים על מטוסינו.
לפנות בוקר, כשהמוח הדי משוכלל שלו עבד על גלי אלפא נינוחים, עבר במוחו ההיסק הבא:

מיכל...הוי כמה הייתי נותן בשביל להיות עכשיו עם מיכל שהרחיקה לתל אביב... אוח' כמה ניסיונות כושלים עד להצלחה...חשבתי שהיא עמידה אפילו להנדסת זמן הפוכה....ממש כמו ה- S300 המחורבן הזה !
מיכל...S300....הנדסת זמן הפוכה ....אאוריקה!!!!
אם את מיכל הבלתי מושגת הנדסתי לבסוף ...למה שלא יעשה אותו דבר המטוס לטיל?!

וכך התחילה שרשרת הסיבתיות להיווצר במוחו: בכדי ש- S300 יפגע במטוס, הוא קודם כל צריך להצליח להגיע לקרבה מספקת אליו. כן? וכדי שזה יקרה - הוא צריך להגיע לקרבה בינונית אליו. כן? וכדי שזה יקרה - הוא צריך להתחיל מרחוק, כן? וכדי שזה יקרה - הוא צריך להמריא מכן השיגור. וכדי שזה יקרה - הוא צריך סיבה להמריא. הרי לא יורים S300 סתם ככה לשמיים, זה בזבוז. הוא צריך סיבה טובה.
ופה בדיוק קבור הכלב: אם לא ניתן ל- S300 סיבה טובה מספיק להמריא - הוא לא ימריא, וכל שרשרת האירועים המפחידה באמת שקורית מרגע שהוא ממריא - לא תתרחש, או לפחות תנסה למצוא לה דרך יצירתית יותר להתרחש !
אבל מהי סיבה טובה להמריא, אם בכלל?
בל נשכח שמאחרי ה- S300 עומדים בני אדם. רק בני אדם. להם יש רגשות וחושים, רצונות ומאוויים.*
וכאן כמובן באה תובנה מעניינת נוספת: בני אדם מטבעם פגיעים מאד להנדסת זמן הפוכה.
אם ייתן איש את כל הון ביתו לנסות לשכנע מפעיל איראני אחד לא לשגר - בוז יבוזו לו כמובן, וישגרו.
החוכמה היא כמובן לשכנע את האיראני ששיגור הוא האופציה הכי פחות טובה מבחינתו, וזה בלי שהוא יבחין בניסיונות השכנוע כלל - שהרי כל ניסיון לשכנע אותו ייתקל כמובן בסירוב עיקש וברוח לחימה מוגברת וישיג בדיוק את ההיפך.
הפתרון כמובן נעוץ במהות הגדרת "סיבה טובה" לשיגור.
וככה זה הולך:
לא צריך לשכנע את האיראנים ששיגורים זה דבר טוב. הם כבר יודעים את זה לבד.
גם לא צריך לשכנע אותם שבשביל לשגר צריך סיבות טובות. צריך התלכדות של תנאים שמבטיחה הצלחה ביירוט.
אבל בשום מקום לא כתוב שהסיבה הטובה חייבת להיות מטוס אמיתי דווקא,עם מנוע, טייס וכו'.
היות והמערכות של ה- S300 כל כך משוכללות, זה יכול להיות גם וירוס מחשב שמדמה מטוסים ויוצר מטרות טובות, ובשפע !, לכל סוללה שחפצה להעסיק אותם. מטרות שמהוות מבחינת המפעיל סיבות מספיק טובות לשיגורים רבים של כל מה שיש לו.
שהלא גלוי וידוע שמבחינת מערכות המחשוב של הסוללה לא חשוב כלל מה באמת קורה שם למעלה - אלא מה המערכת סבורה שקורה שם למעלה.
דהיינו, כל מה שצריך לעשות בשביל לגרום לסוללה לשגר בכיף את כל הטילים שלה - הוא לשכנע אותה שטייסות שלמות שועטות לכיוונה ושאם היא לא תשגר כעת חיה את כל מה שיש לה - היא תושמד וקלון וכדי ביזיון וקצף יהיו מנת חלקם של אנשי הסוללה אם ישרדו כמובן.
והיות והכל חייה לעשות מהר ובלי התערבות כמעט של שכל אנושי שעושה הערכת מצב וכו'- זה בדיוק המקום להשתמש באומנות האשליה, הסוגסטיה וההשאה. קסמים אם תרצו.
כדי שמערכת המחשוב תשתכנע באמת שיש מטרה אמיתית וסיבה טובה לירי - צריכים להידלק דגלים מסוימים בחיישנים שלה. דהיינו - כל חיישן / רכיב שלה שמבצע את תפקידו ומריץ אלגוריתם כלשהו, עוצר לבסוף ומכריז "אמת" או "שקר".
כדי שזה יקרה - צריך לשכנע את החיישן שמריץ את האלגוריתם שהוא לא התבלבל, ושמה שהוא מדווח אכן קרה.
וזה קל: הרי לא באמת צריך לשלוח מטוס לשמים בשביל לשכנע מכ"ם שיש שם מטוס.
ראיתם פעם סרט מבוים על עב"מים? זה נראה אמיתי- עד שתופסים שמישהו יצר דגם, ומזיז אותו עם מקל במרחק של מטר מהמצלמה. סתם תעלול שכל ילד חובב קולנוע יכול לבצע.
אז לאן הנדסת הזמן ההפוכה הוליכה אותנו?
לא צריך לשלוח מטוס....די באיזה מזל"ט/איש קומנדו שיסתובב ליד הסוללה, במרחק בטוח, וינפנף במטרות שלסוללה ולמכ"ם שלה ייראו כמו עבמ"ים אמיתיים...או מטוסים.
קליברציה קטנה גילתה בדיוק את יחסי קני המידה המתאימים,
וידידינו צ' שעשה את כל השרעפים האלו בשעת בוקר מוקדמת - ניגד לעבודה.
הוא ייצר אבטיפטוס, ואת הוכחת ההיתכנות עשה בעצמו ליד סוללה של פטריוט ישראלי שלא ידעה כמובן על התעלול וירתה טילים לשמים.
ואידך זיל גמור...
היום מדובר במערכת נשק סודית שתכריע את המלחמה הבאה.
ובכל בזכות מיכל והנדסת הזמן ההפוכה.

עבודה דומה מבוצעת שנים ע"י הכלים הבאים של התעש:

את שטורוס לא הבנתי.
אבל ש"כל בני הכרתים שקרנים" (אומר איש הכרתים הנ"ל), הבנתי היטב.

"כדי להכות באויב יש למלא את החיילים בחימה [על האויב]"
על החיילים להאמין בצדקת הטיעון למלחמה".
סון טסו - אומנות המלחמה

אתה מתכוון אולי לפראפרזה של סוקרטס על אפימינידס שמתבדח על חשבון הלוגיקה האאוקלידית:
"לכל החמורים שתי אזניים.
לאתונאים יש שתי אזניים.
מכאן שכל האתונאים הם חמורים!"

מה שנוגע לשקרנים וכו', זה סוג אחר של פרדוקס, שאחת מגרסאותיו העממיות היא שאלת הספר: "בכפר קטן בספרד חי לו ספר שמגלח את כל מי שאינו מתגלח בעצמו. מי מגלח את הספר?"

לא, כוונתי הייתה לפרדוקס של אפימינידס, "שמוכיח" בצורה לוגית שתנועה היא בלתי אפשרית:
"כדי להגיע מנקודה א' לנקודה ב', עליך תחילה לעבור את חצי המרחק. וכדי לעבור את חצי המרחק, עליך תחילה לעבור חצי מזה, וכו' וכו'" יוצא, כביכול, שאף פעם לא תזוז ממש.

זה לא לגמרי תלוש מן המציאות, כי חלק מהחבלות המוקדמות במערכות מחשבים היו מסוג הפצצות הלוגיות שאו שגרמו לחלוקה באפס, או שהכניסו את המחשב ללופ או לפרדוקס. בהשאלה, אחת הדרכים ללוחמה מודרנית היא לוחמת המידע או הסייבר ספייס. וברוח זו (וראה גם האשכול על המתקפה הממוחשבת באירן) די אם תחדיר אל מערכת הבקרה של מערכת הנ"מ מידע משובש, על מנת לגרום לאי שיגור או לשיגורים מוטעים.

ככל הידוע לי, אתה מתאר פארדוקס אחר. הפארדוקס של זינו.

העיקרון של דמאים או פתיונות - עתיק כמו המלחמה עצמה. שגיתי כשלא הזכרתי את שמשון ודלילה בפוסטים הקודמים.

"כדי להכות באויב יש למלא את החיילים בחימה [על האויב]"
על החיילים להאמין בצדקת הטיעון למלחמה".
סון טסו - אומנות המלחמה

ציטוט:

או שהכניסו את המחשב ללופ או לפרדוקס.

מה שמזכיר לי את הסרט הנהדר "משחקי מלחמה".
ששם משכנעים את "יהושוע" מחשב הבקרה והשליטה על הטילים הגרעיניים של ארה"ב לשחק את המשחק המטופש "איקס מיקס דריקס", והוא מגלה שם פרדוקס (אי אפשר לנצח),וכמובן משליך את זה על שיגור הטילים ,ומבטל את התהליך ומציע משחק שחמט במקום.

דברים זולים עולים פחות!

שאכן כל אנשי כרתים שקרנים.

א. נו, ואדם שיודע להגיע למצב שבוודאות יביא אישה נחשקת לחיקו/מיטתו יישאר ברפאל? אתה יודע כמה כסף מסתובב באימון פנויים/פנויות?

ב. כפי שצוין, יש כלים ש"מוציאים את החשק לשגר S300": הארפי/חימוש נגד קרינה שמשכנע את סוללת הנ"מ לא להפעיל את המכ"ם שלה, ודלילה שמשכנעת את הסוללה ליירט אותה.