1. ביום הכיפורים האחרון נותרו משפחות רבות של חללי המלחמה מ 1973 בבדידותן.
במהלך כל השנים שעברו מאז המלחמה ההיא דאגו יחידות לשלוח ביום הזכרון מבקרים למשפחות החללים. השנים חלפו המבקרים התבגרו ו "נפלטו" ממערך המילואים. אלו שהביעו נכונות לשמר את הקשר עם משפחות הנופלים "נודבו" לשרות מילואים. השנה - יוק !! הם לא הגיעו !! למה? תקופת ההתנדבות תמה וקצינות הקישור לא חדשו להם את ההתנדבות. גרוע מכך ישנה הנחיה מגבוה להקטין את מספר המתנדבים (כנראה שמישהו חושש שהם יקבלו הטבות שאינן שוות כלום) גם כאלו שנחוצים ליחידה נגרעים לפתע כי מפקד מרכז גיוס או קשל"א נתן הנחיה לצמצם וקצינת הגישור גרעה מבלי לוודא קודם עם המג"ד או המ"פ.
ישנה מן הנחיה שלישותית למעט בחריגים - כך שהאלפון חשוב יותר מהשבצ"ק וקצינת הקישור תחת לתת שרות למג"ד. נותנת שרות לטיפסולוגיה ולקציני השלישות.

ממשפחות אלו נגזל דבר החשוב ביותר לו הן מצפות שנה שלמה : "שיהיה להן עם מי לדבר"

2. תנועת כו"א גם לאחר שאושרה מסורבלת ולוקחת זמן רב. 7 חודשים נראה לכם זמן סביר ?
בזמן הזה קצינת הקישור הפולטת ש"נמאס" לה מחריגים פולטת את המועמד להעברה ו משחררת אותו. והיחידה הקולטת נאלצת לנדב אותו מחדש למילואים. עם מהלך מסורבל של טפסים.
אני מדבר מניסיון ולצערי יש לי הרבה יותר מידי דוגמאות (מילא אחת אני מדבר על עשרות)

3. סטודנטים שמלאו את מכסתם (לפחות 10 ימים) זכאים למלגות - עד היום צה"ל טרם העביר את רשימת הזכאים. אז אפשר לקשקש מהחרמון עד פתח תקווה על הוקרה למילואימניקים. אבל בפועל חיל השלישות של צה"ל תוקע אותם עמוק. נמאס מימי הוקרה למילואים - במקום לתת להם פשוט את מה שמגיע להם מתוך הוקרה יומיומית.

נראה לי שחיל השלישות צריך ניעור רציני מאד.

א. יש לחייב קצינים אגמיים בתפקידי רוחב שלישותיים (הם מבינים את הצרכים)
ב. אולי להביא חברה ארגונית מבחוץ שתתוה דרך פעולה נכונה.(כמו שעשו בנושא החסכון)
ג. יש לבצע את הבקורות על פי השבצ"ק שהציב המפקד ושהאלפון יתאים אליו.(לא ההפך)
ד. יש לקבוע זמן מכסימלי לכל פעולה - אם לא תבוצע תוכרז כאי עמידה במשימה.
ה. כל יחידה שלישותית תצא כיחידה אחת לחצי שנה למשימת אבטחה (ע"מ להבין את המושג הקפצה ומענה מיידי)
ו. כל יחידת משנה שלא תעמוד במשימות שלישותיות 1. תוזהר 2. ינקטו נגדה האמצעים הבאים :
2א. רתוק היחידה לבסיס עד השלמת המשימה, מגוריהם יהיו באהלי סיירים והם יאכלו מנות קרב.
2ב. המפקד הממונה עליהם יורד בדרגה. (אם לא ימדו במועד ההארכה שניתנה להם לתיקון בזמן הריתוק)

נראה לי שרק ניעור המערכת וההבנה שהיא אמונה על מתן שרות למפקד בשטח ולא לטפסים יביאו לשינוי המיוחל.

הגיע הזמן שמערכת השלישות תחדל להיות גורם מכשיל ומעכב בצה"ל.

לא כל מה שאני רוצה לכתוב, אני יכול לכתוב.

לא כל מה שאני יכול לכתוב, אני רוצה לכתוב.

השבוע קיבלתי טלפון מקצינת הקישור שלי, הנדון: עדכון מס' טלפון (תכף תבינו למה), מס' נייד כבר היה לה, משני (נתתי בעבר של ההורים) כבר היה לה, טלפון בעבודה (נתתי שניים) כבר היו לה, טלפון של איש קשר (שוב, משני של ההורים) כבר היה לה -
בביקורת שהייתה לה, על מה היא "נפלה"? על זה שהטלפון בבית והטלפון של איש הקשר הינם אותו הדבר - ומה עושה מי שגר בבית ולהורים שלו אין ניידים?!

היו להם ארבעה טלפונים שונים להשיג אותי אם רצו בכך - לך תבין במה הביקורת השלישותית מתעסקת...

באמת? ליחידה שלי יש רק את הנייד שלי, ושום מספר אחר. לא עבודה ולא הורים.

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

אני תומך במהלך..! איפה אפשר "לזרוק את הפתק"?

מקסימום קנים, דרך מקסימום פתחים במינימום זמן!

אצלנו ביחידה יש נוהג לשלוח לוחמים לכל אזכרה של חייל שנפל במהלך שרותו בגדוד.
גם אם מדובר ב40 שנה לאחר נפילתו.

האחריות היא יחידתית.

Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

ביום הזכרון האחרון לחללי מלחמת יוה"כ בלטו נציגי יחידות רבות דווקא בהעדרם.
מה שצרם את העין במיוחד היו מספר טירוני צ'וקומוקו שכן נשלחו , אשר הופיעו מרושלים. אחד מהם, דרך משל, הניח על ראשו כומתה מקופלת במקום לחבוש אותה. בעיר מגורי התייצב אמנם קצין בדרגת אל"מ, אך הוא לא נשא דברים, אלא רק הניח את זר צה"ל.

.

אני זוכר שטירונים או חיילי מפקדה שנשלחו לטקסים לוו על ידי רס"ר כלשהו, כך שהופעתם היתה תקינה לחלוטין.

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

אני לא יודע איך זה ביחידות אחרות, אבל כל שנה, כשבועיים לפני האזכרה השנתית לדודי שנהרג במלחמת ההתשה, ק. נפגעים מתקשרת לאימי ושואלת אם היא צריכה שחיילים יגיעו על מנת להשלים מניין לשם קריאת קדיש. זוהי יוזמה נפלאה, ובכל פעם אני מוקיר תודה לאגף הנפגעים בחיל שעושה מעל ומעבר.

"רק רוח רפאים מתבוססת בעברה, ומסבירה את עצמה בעזרת מתארים עצמיים המבוססים על החיים שעברו עליה. אתה האדם שאתה בוחר היום, לא האדם שאותו בחרת פעם להיות "

(ויין וו. דייר, "אזורי המשגה שלך")


"If everyone is thinking alike, then sombody isn't thinking"
GEORGE S. PATTON

מלבד העובדה שאני מסכים לחלוטין עם הבעיה, הנה הבעיה בפתרונות:

א. לקציני אג"ם יש כבר ליין גדול כ"כ של תפקידי רוחב שלדעתי בעתיד הקרוב יקפלו את מעוז ונחשון לתוך להב.
באמת- נראה כאילו הפתרון הכי מתוחכם שצה"ל מצליח לחשוב עליו הוא לדחוף קצין אג"מ, אולי במקום צריך להרים את הרמה של הקצינים העורפיים?

ב. גם מיקור חוץ הוא מעין פתרון מגירה שלא תואם כל סיטואציה.
אם מודל האזרוח של הצבא ימשיך כבר יהיה בהחלט עדיף לבטל את חוק גיוס החובה.

ה. על הנייר זה מעולה, בפועל זה יגרום להשבתה מוחלטת של המערכת לתקופה לא מבוטלת בעליל, דבר שאף יחידה לא יכולה להתמודד אתו כרגע.*

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון

הוא לא ביקש להפריט את השלישות, אלא להביא מעין "מקנזי" כאלו כדי לייעל את העבודה. דווקא התחום השלישותי דומה יחסית לתחום משאבי האנוש בחברות גדולות. ניתן ורצוי ללמוד מאחרים.

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

זה רק חצי נחמה.

ביינתים עם כל חברות הייעול החיצוניות ראיתי מעט מאוד שינוי.

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון

בקצרה אציין כי:
1) תפקידי השלישים קשים ולא מוערכים.
2) לשים מי שלא צמח במערכת בתפקיד שלישותי זה מתכון לאסון. מי שמכיר מה גרמו פדיחות שלישותיות אמיתיות יודע על מה אני מדבר. לא אפרט.
3) קציני שלישות הם כמעט מעצם ההגדרה לא חוד החנית של קצונת צה"ל, וביחד עם קיום קצונה ייעודית נרחבת בתחום... (לח"מ חברים קציני שלישות).
4) ענישה לא פותרת כלום ובטח שלא בטווח הארוך.
5) למיטב ידיעתי היחידות מחוייבות לשלוח נציגים ביום האזכרה וביום הזכרון, לא ביום פרוץ הלחימה או ביום הטקס הממלכתי למלחמה.
6) בכל הקשור לקשר עם המשפחות, זה הכל תלוי מפקדים. לא שלישים ולא אחראי הקשר עם המשפחות.

Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

ציטוט:

1) תפקידי השלישים קשים ולא מוערכים. [...] 3) קציני שלישות הם כמעט מעצם ההגדרה לא חוד החנית של קצונת צה"ל, וביחד עם קיום קצונה ייעודית נרחבת בתחום... (לח"מ חברים קציני שלישות). 4) ענישה לא פותרת כלום ובטח שלא בטווח הארוך.

ומה בכך? המערך הטכני של חה"א הוא בדיוק דוגמא שאפשר להשיג תוצאות טובות בתחום "קשה ולא מוערך", עם כ"א שהוא "לא חוד החנית". קוראים לכך "מקצועיות", "דבקות במשימה" ו-"משמעת".

קציני המערך הטכני הם כמעט תמיד אנשים מאוד מנוסים בתחומם המקצועי ובולטים ביכולות הפיקוד שלהם.
אם תרצה - בחה"א לוקחים למערך קצונת המנהלה מי שלא מספיק טוב להיות קצין במערך הטכני.

Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ilanb 1. א. יש לחייב קצינים אגמיים בתפקידי רוחב שלישותיים (הם מבינים את הצרכים) ב. אולי להביא חברה ארגונית מבחוץ שתתוה דרך פעולה נכונה.(כמו שעשו בנושא החסכון) שלישות היא איזה מוטציה - גוף שמתמקד באדם במקום בו האדם מקריב את היקר לו מכל, והמשימה גדולה מכל אחד מהחיילים. אם אתה חושב שאפשר להביא קצין אג"מ להיות שליש, אתה טועה. בדיוק כמו שלא תשלח אותו להיות קצין חימוש או קצין תחזוקה. המעטפת היא מקצוע. הפתרון שלי הוא עוד הכשרה ועוד הכשרה והפסקת הטיפשות הקרויה "מסלול יעודי" המוציאה קצין מטה בתוך שנה וחודשיים. אפשר להעזר בגורם חיצוני וזה רצוי. ... ה. כל יחידה שלישותית תצא כיחידה אחת לחצי שנה למשימת אבטחה (ע"מ להבין את המושג הקפצה ומענה מיידי) חצי מהם ציליגרים ועם פטורים ... ו. כל יחידת משנה שלא תעמוד במשימות שלישותיות 1. תוזהר 2. ינקטו נגדה האמצעים הבאים : 2א. רתוק היחידה לבסיס עד השלמת המשימה, מגוריהם יהיו באהלי סיירים והם יאכלו מנות קרב. שוב - חצי מחזיקים בפטור מלינה בבסיס או רגישות לגלוטן או אלוהים יודע מה ... נראה לי שרק ניעור המערכת וההבנה שהיא אמונה על מתן שרות למפקד בשטח ולא לטפסים יביאו לשינוי המיוחל. הגיע הזמן שמערכת השלישות תחדל להיות גורם מכשיל ומעכב בצה"ל. הלוואי והבעיה הייתה רק שם ...

מרקיע שחקים האתר למחקר ותיעוד ההיסטוריה של התעופה בארץ. www.sky-high.co.il

גלריה: www.pbase.com/amirsgv