http://www.aviationweek.com/aw/blog...mentId=blogDest

מה דעתכם?

תמונה גדולה:

http://sitelife.aviationweek.com/ve...0d9eda.Full.jpg

נראה מעניין ביותר - אהבתי במיוחד את הרעיון של מוטת כנף משתנה, בין 2 ל- 8 מטר (לפחות לפי מה שנאמר בכתבה) בהתאם לצורך המשימה הספציפית.
נחכה למידע רשמי מהתע"א.

Programming today is a race between software engineers striving to build bigger and better idiot-proof programs, and the Universe trying to produce bigger and better idiots. So far, the Universe is winning. -Rick Cook

טילטרוטור ? הוא יכול לשנות את זווית המנוע כמו ב V-22 ?

כן.
בנוסף שים לב בתמונה הגדולה שצירפתי למה שנראה כמו להבים של מדחף שנמצא קבוע במצב אנכי בחלק האחורי העליון של הגוף.

Programming today is a race between software engineers striving to build bigger and better idiot-proof programs, and the Universe trying to produce bigger and better idiots. So far, the Universe is winning. -Rick Cook

נמל תעופה בן גוריון, 4 באוקטובר, 2010 - התעשייה האווירית חושפת בכנס לטרון שיפתח מחר (5.10.2010) את ה"ברדלס": מטוס ללא טייס (מל"ט) במשפחה חדשה של כלי טיס בלתי מאוישים (כטב"מ) למשימות טקטיות; אליה משתייך גם המל"ט "מיני ברדלס".

ה"ברדלס" מתבסס על מחקר ופיתוח מקיפים וניסיון מבצעי נרחב של התעשייה האווירית בתחום הכטב"מים והבנה של צורכי שדה הקרב היבשתי המתקדם. ה"ברדלס" מיישם טכנולוגיה של הטיית מנועים (Tilt-rotor) לצורך ניהוג הכלי, המאפשרת לפלטפורמה לבצע אופני טיסה משתנים: גם ריחוף מעל נקודה מסוימת, בדומה למסוק, וגם טיסה אופקית, כמו מטוס. קונספט הניהוג הייחודי נרשם כפטנט ע"י התע"א.

ה"ברדלס" מבצע נחיתות והמראות אנכיות, בנקודות ספציפיות שנקבעו, ולא נדרשות הכנות קרקעיות של אמצעי שיגור ונחיתה. לכלי מערכת בקרת טיסה אוטומטית וחדשנית השולטת על המעבר בין מצבי הטיסה השונים בזמן הטיסה וגם בשלבי ההמראה והנחיתה האוטומטיים.

יצחק ניסן, מנכ"ל התעשייה האווירית אמר כי:"יכולות איסוף המודיעין, הסיור וסגירת המעגלים של ה"ברדלס", תוך ניצול יעיל של אופני הטיסה המשתנים, הופכים אותו לנכס ייחודי ומהפכני בשדה הקרב היבשתי הטקטי, גם לצה"ל וגם ללקוחות זרים. אנו מייחסים חשיבות רבה לחדשנות הטכנולוגית הטמונה בפיתוח ה"ברדלס"".

ה"ברדלס", השוקל כ- 65 ק"ג, טס ומרחף בעזרת 3 מדחפים חשמליים שקטים ומגיע לגובה של כ- 10,000 רגל ( כ- 3 ק"מ). זמן שהייה באוויר עולה על 6 שעות וטווח הפעילות שלו עובר את ה- 60 ק"מ. ה"ברדלס" נושא מטען ייעודי (מטע"ד) מסוג מיני פופ (Mini POP) מתוצרת התע"א. זוהי מערכת תצפית אלקטרו אופטית ליום ולילה הכוללת, בנוסף לצרכי הלקוח, אחת מהיכולות הבאות: מציין לייזר, מד טווח לייזר או מצביע (Pointer). תחנת הבקרה הקרקעית הנמצאת על רכב בודד הכולל ציוד וחלקי חילוף, יכולה להכיל עד 3 מטוסים ותקשורת קרקעית. הרכב מאפשר פעילות עצמאית בשטח והפעלה ברמות הטקטיות של הגדוד והחטיבה. לחבר נוסף במשפחה,

ה"מיני ברדלס", השוקל עד 12 ק"ג, זמן שהייה באוויר של עד שעתיים והוא נושא מטע"ד מיקרו- פופ, גם הוא מתוצרת התע"א. מערכת "מיני ברדלס" כוללת 2 מטוסים ומערכת שליטה ובקרה (שו"ב) ניידת, נישאת בתיקי גב ע"י 2 אנשי צוות וניתנת להפעלה ע"י כוחות מיוחדים וברמת הפלוגה והגדוד. את 2 הפלטפורמות, המתוכננות להיות אוטונומיות לחלוטין, ניתן לתפעל ע"י מפעיל בודד כאשר לצורך תפעול מערכות השו"ב והשליטה במשימה נדרשים 2 אנשי צוות, תוך שימוש ב- 2 עמדות הפעלה זהות, בעלות יתירות מלאה. זאת על מנת להבטיח כי המשימה תבוצע ללא תקלות טכניות.

כלים ממשפחת ה"ברדלס" נמצאים בשלבי ניסוי מתקדמים שכבר ביצעו טיסות ניסוי רבות ומוצלחות. שתי המערכות צפויות להיות מבצעיות במהלך שנת 2011.

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

ציטוט:

ה"ברדלס", השוקל כ- 65 ק"ג, טס ומרחף בעזרת 3 מדחפים חשמליים שקטים ומגיע לגובה של כ- 10,000 רגל ( כ- 3 ק"מ). זמן שהייה באוויר עולה על 6 שעות וטווח הפעילות שלו עובר את ה- 60 ק"מ.

באמת? חשמליים? זאת חתיכת כותרת.

*עריכה*

בקישור שהביא unmanned user מaviationweek, מפיע באמת המשפטי הבא, שהוא אפילו יותר מרשים-

ציטוט:

The version flying right now has two tilt-rotor, electric motors powered by fuel cells that are designed for low-noise operations

שזאת ממש פריצת דרך בכלי שמוצג כ(כמעט) מבצעי

בתמונות הטובות שיוסיפון הביא אין בכלל ספק- מנועים חשמליים.

למי יש כאלה כבר בכלי לא נסיוני?

ה- RQ-11 RAVEN, אולי המזל"ט הנפוץ בעולם, מונע בסוללות.

מעניין שהמדחף האחורי, הנמצא במקום ה-"מסורתי" של המדחף במל"טים של תע"א במבנה BOOM, אינו סובב על צירו. אני נוטה לחשוב שבמקור גם הוא היה אמור להסתובב, למצב המקובל- ומסיבה כלשהיא החליטו לוותר על כך.

נצל"ש- המדחפים נראים לי קטנים ביחס לגוף, הרבה יותר מב-V22 או במסוקים רגילים. האם אפשר להסיק מכך שהכלי קל במיוחד, או שמהירות הסיבוב שלהם בהמראה/נחיתה גבוהה בהרבה מבטיסה אופקית?

ציטוט:

במקור נכתב על ידי קרן-אור ה- RQ-11 RAVEN, אולי המזל"ט הנפוץ בעולם, מונע בסוללות. מעניין שהמדחף האחורי, הנמצא במקום ה-"מסורתי" של המדחף במל"טים של תע"א במבנה BOOM, אינו סובב על צירו. אני נוטה לחשוב שבמקור גם הוא היה אמור להסתובב, למצב המקובל- ומסיבה כלשהיא החליטו לוותר על כך. סיבוב המדחף הזה אחורה היה מצריך היפוך כיוון הסיבוב שלו, מה שהיה עושה אותו ללא יעיל במיוחד, כך, שאני מניח שהוא משמש רק בשלב של הטיסה האנכית/ריחוף. נצל"ש- המדחפים נראים לי קטנים ביחס לגוף, הרבה יותר מב-V22 או במסוקים רגילים. האם אפשר להסיק מכך שהכלי קל במיוחד, או שמהירות הסיבוב שלהם בהמראה/נחיתה גבוהה בהרבה מבטיסה אופקית?

אחד מיתרונותיו של מנוע חשמלי הוא שאינו זקוק לתמסורת = פחות אבדן אנרגיה, ופחות משקל = יעילות גבוהה יותר.

בכנס לטרון שיפתח מחר (ג' 5.10) תציג התעשיה האווירית את כטב"ם מיני ברדלס (Panther UAV) בעל היכולת הייחודית לרחף כמסוק ולטוס כמטוס.

המיני ברדלס הנו נציג ראשון למשפחת כטב"מים חדשה למשימות טקטיות.



צילום: התעשיה האווירית


ה"ברדלס" מתבסס על מחקר ופיתוח מקיפים וניסיון מבצעי נרחב של התעשייה האווירית בתחום הכטב"מים והבנה של צורכי שדה הקרב היבשתי המתקדם.

ה"ברדלס" מיישם טכנולוגיה של הטיית מנועים (Tilt-rotor) לצורך ניהוג הכלי, המאפשרת לפלטפורמה לבצע אופני טיסה משתנים: גם ריחוף מעל נקודה מסוימת, בדומה למסוק, וגם טיסה אופקית, כמו מטוס.
קונספט הניהוג הייחודי נרשם כפטנט ע"י התע"א.



צילום: התעשיה האווירית

אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!

© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

אבל הערה קטנטונת - הגלגלים, נראים "בעייתים" במקצת (כמו של עגלת תינוק/גלגלי עזר באופניים)..

אני חושב שניתן היה להשקיע מעט יותר... אבל אולי זה רק אני..

ציטוט:

"מה הוא הסביר לך?" שאלתי. "שני דברים עיקריים", השיב אבי: "הראשון, שכל פרט ופרט במציאות, כל שערה בזקן שלי, קשורים זה בזה ודבר אינו מקרי; והשני, שיש טוב ורע בעולם, ויש לבחור בטוב ולדחות את הרע". מונחי הטוב והרע שאליהם התוודע בחלום, היה ברור, שונים מאוד מאלה שבהם הורגל. הוא לא שכח את החלום הזה, וכששאלתי אותו עליו זמן מה אחר כך, הוא זכר אותו בבירור.

זה רק אתה.
א. זה ממש לא הכטב"מ הראשון עם גלגלים דומים.
ב. למשקלים קלים אין צורך באובר קיל.

Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

שלום רועי

להבנתי יש לברדלס כושר המראה ונחיתה אנכיים ,אז אין צורך בגלגלים מסיביים.

דברים זולים עולים פחות!

אין קשר מוחלט.
גלגלים מאסיביים קשורים בעיקר למשקל שעומד עליהם.
כמו שאמרתי, יש כלים קלים בלי יכולת המראה אנכית עם גלגלים כאלה.

Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

באמת שאפו, כל הכבוד על היצירתיות והביצוע !!!


וכעת לשאלות:


1. המנוע האחורי (השלישי) משמש רק להמראה/נחיתה ונותר דומם במהלך הטיסה?


2. המנועים החשמליים, מקבלים את הזרם ממנוע/גנרטור בעירה (דלק) או מסוללות?


3. האם למנוע החשמלי עוד יתרונות מלבד השקט, כמו פליטת חום נמוכה למשל, או עלויות תפעול נמוכות?


4. האם טכנולוגיית המנועים החשמלים יכולה להתאים עקרונית גם לכלי טיס גדולים יותר ואף מאויישים - כמו למשל מסוקים?

בתמונה נראה שהמנוע האחורי נוטה הצידה, אולי הוא משמש להיגוי בזמן ריחוף, או טיסה.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי blancoynegro בתמונה נראה שהמנוע האחורי נוטה הצידה, אולי הוא משמש להיגוי בזמן ריחוף, או טיסה.

אכן, נראה שהוא מותקן על מיסב כלשהו, נראה לי באמת לשיפור ההיגוי בריחוף\נחיתה\המראה.

מעניין אם בתע"א משתמשים באנרגיית הרוח בזמן טיסה להטענת המערכת החשמלית, בדומה למערכת החירום בתעופה האזרחית שמוציאה רוטר שמשמש כגיבויי בשעת תקלת חשמל.

ציטוט:

מעניין אם בתע"א משתמשים באנרגיית הרוח בזמן טיסה להטענת המערכת החשמלית, בדומה למערכת החירום בתעופה האזרחית שמוציאה רוטר שמשמש כגיבויי בשעת תקלת חשמל.

מהנדס בתע"א שיצליח להתקין גנרטור המונע ממדחף על-גבי כלי טיס המונע בעצמו בכוח חשמלי, ולהפיק מכל העסק אנרגיה- יקבל לא רק תשבחות אלא פרס נובל על הפרכת חוקי התרמודינמיקה

סליחה אני רק שאלה.
למה לא להפיק אנרגיה חשמלית ולטעון מצבר כלשהו (חירום, נניח) על המטוס? אין שום סיבה שהיא שזה יהיה בלתי אפשרי. לא אמרתי הנעה עצמית מלאה רק מהתנועה, אבל גיבוי, הארכת משך שהיה ברמה כלשהי... מה הבעיה?

וזה נראה שהמנוע האחורי הוא מנוע ולא סתם משהו שיושב על מיסב. הוא נראה 1:1 כמו המנועים הקדמיים.

Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

מערכת RAM air turbine /פרופלר חירום שקוטרו כ-80 ס"מ. מייצר בין 5-70 קילו וואט חשמל. מהסרט והתמונות, נראה שהמדחף האחורי בפנתר קבוע בשעת הטיסה ולא נעשה שימוש באנרגיית הרוח,
ד"א שאלה לאווירונאוטיקים , איזה צורה יעילה יותר לשימוש ברוח אנכית או אופקית של ה-ram ?
והאם העובדה שהמדחף קבוע עדיפה או נחותה מבחינת יציבות על מדחף המסתובב מכוח הרוח?

השאלה כאן היא היחס בין התנע/מנוע שדוחפים את המטוס קדימה לגרר של טורבינת הרוח.
במטוס נוסעים כניראה שטורבינה בת עשרות קילוואט לא משפיעה במיוחד על מהירות המטוס.
במזל"ט חשמלי מובן שאין טעם לנסות להפיק חשמל "יש מאין" ע"י הנעה חשמלית+טורבינת רוח לטעינה.
אם התכוונת לחירום- אני מניח שזה אפשרי, אבל הגיוני יותר פשוט לנתק את המנועים כשהסוללה עומדת להיגמר.

לא התכוונתי, להוסיף טורבינת רוח על הגוף הזעיר הקיים, אלא להשתמש ברוטר האחורי שכפי שרואים בסרט הוא "מובטל" בשעת הטיסה, לצורך ייצור KW נוספים, השימוש לחירום או לשיפור טעינה\הפעלת מ"ע נוספות על המזל"ט זה לפי הכמות שיהיה ניתן לייצר.

פר הגדרה, הפיצוי על הגרר שתייצר הטורבינה המסתובבת יצרוך יותר אנרגייה משהיא תייצר.

אז מה

ה"טורבינה" לצורך העניין כבר קיימת ויוצרת גרר.

אתה בטוח? תאי חמצן-מימן?
או שאתה מגדיר סוללות אבץ-אויר כתאי דלק?

"כדי להכות באויב יש למלא את החיילים בחימה [על האויב]"
על החיילים להאמין בצדקת הטיעון למלחמה".
סון טסו - אומנות המלחמה

במאמר כתוב "תאי דלק" מבלי לפרט. זה לא חייב להיות חמצן ומימן בהכרח, זה יכול להיות, למשל, גם חמצן אטמוספירי ומטנול. הטכנולוגיה הזו הולכת ותופסת תנופה כמקור חשמל חלופי לסוללות.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי קליפס 4. האם טכנולוגיית המנועים החשמלים יכולה להתאים עקרונית גם לכלי טיס גדולים יותר ואף מאויישים - כמו למשל מסוקים?

אני חושב שבשביל זה צריכה להיות פריצת דרך רצינית בטכנולוגית הסוללות...

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

נו, זה שנותן חשמל בלי רעש
הכוונה שלי היתה כמובן לפריצת דרך במזעור של תאי הדלק...

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

האם זה אותו המקרה גם לשימושים אזרחיים? האמת היא שאני חשבתי יותר על מיזעור של מקורות כח במובן הכללי יותר, כמו למשל סוללות למכשירים ניידים ומצברים, אבל אני זוכר שהבעיה בשימוש אזרחי בתאי דלק היא דווקא בטיחותית...
הממ... אני צריך לקרוא קצת.

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

עניין הגודל ממש לא משנה, היות ויש כבר כיום יישומים בגודל של סוללת כפתור, ועד למתקן חרושתי ענק. עניין הבטיחות הוא פועל יוצא של סוג הדלק. אם אתה משתמש במימן אזי זה פקטור חשוב, ואם במימן נוזלי - על אחת כמה וכמה. הבעיה הטכנולוגית כיום היא בממברנה שהיא לב המתקן, ושהיא לא רק ספציפית לדלק אחד מסוים, אלא שנדרש דלק ברמת ניקיון וטוהר קיצוניים. זה מה שמייקר מאד את הדבר, אחרת אפשר היה להשתמש בדלקים נפוצים ונוחים כגון מתנול, אתנול, פרופן וכדומה.
תא הדלק הוא מושך במיוחד, היות ואין בו חלקים נעים, הניצולת שלו גבוהה ביותר, וצפיפות האנרגיה שלו עולה על כל סוללה בתפוקת זרם דומה. היו (ועדיין יש) נסיונות חלופיים להפקת חשמל שלא ע"י סוללות, ומתוכן ראוי לציין לפחות שלוש טכנולוגיות:

א. קבל בעל נפח גדול. גם כאן יש צפיפות אנרגיה גבוהה, והיתרון הוא כושר טעינה מהיר מאד (חלקי שניה לעומת שעות במצבר), ופריקה מהירה בעת הצורך. הבעיה - עדיין מחיר גבוה ליישומים בעלי צריכת חשמל גבוהה.

ב. טורבינות ננוטכנולוגיות - אלה מתקנים בגודל עשרות מיקרונים הפועלים באמצעות דלק קל הנשרף ומניע טורבינות ודינמו זעירים. הכפלת התפוקה נעשית פשוט ע"י הכפלת מספר הטורבינות על אותו שבב. הוצגו אבטיפוסים יעילים.

ג. יצירת חשמל ע"י חייל רגלי באמצעות אמצעים שונים המותקנים בסוליות הנעליים (או מתקנים מכאניים המניעים דינמו ומטעינים מצבר, או גבישים פייזו-אלקטריים ללא חלקים נעים, המפיקים חשמל כל פעם שמשקלו של החייל מונח עליהם.) גם מערכות כאלה נמצאות כעת בשלבי הדגמת טכנולוגיה.

כמה שאלות ברשותך - "פתחת" את הנושא ועכשיו זו אשמתך שזה מעניין

בנוגע ל-ג': על הישום הזה כמובן למדתי לא מעט מהפורום המכובד הנ"ל.

בנוגע ל-א': שמעתי על הישום הנ"ל, למיטב זכרוני היה מדובר גם על בעיה של משקל הקבל (ביחוד כשמדובר על נשיאה ע"ג חיילים)? או שמדובר על התקנים גם כן קלים מאוד מבחינת משקל?

בנוגע ל-ב': איך אותן טורבינות מוזנות בדלק? דרך ננו-צינורות, או שהן פשוט מותקנות על שבב שמותקן במיכל רווי בדלק וקולטות אותו מהסביבה? ומה הכוונה ב"דלק קל"?

משהו אחרון - האם אחד מהישומים הנ"ל נמצא בניסוי במסגרת אזרחית, או שכולם רק במסגרת צבאית כרגע?

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

ציטוט:

במקור נכתב על ידי efekt כמה שאלות ברשותך - "פתחת" את הנושא ועכשיו זו אשמתך שזה מעניין בנוגע ל-ג': על הישום הזה כמובן למדתי לא מעט מהפורום המכובד הנ"ל. בנוגע ל-א': שמעתי על הישום הנ"ל, למיטב זכרוני היה מדובר גם על בעיה של משקל הקבל (ביחוד כשמדובר על נשיאה ע"ג חיילים)? או שמדובר על התקנים גם כן קלים מאוד מבחינת משקל? כבר לא בעיה של משקל. לאחרונה הוצג קבל דק וקל, והיות והגורם הקובע את הקיבולת הוא פני השטח של הקבל, אזי קבל גדול ודק מאד, ניתן לקיפול קומפקטי. בנוגע ל-ב': איך אותן טורבינות מוזנות בדלק? דרך ננו-צינורות, או שהן פשוט מותקנות על שבב שמותקן במיכל רווי בדלק וקולטות אותו מהסביבה? ומה הכוונה ב"דלק קל"? דלק נוזלי קל (למשל מתנול) יכול לזרום בצינוריות קפילאריות בכוח הנימיות. אין צורך במשאבה אלא רק בשסתומי בקרה, ואלה בנויים בשיטת MEMS. דלק גאזי כגול מתאן, אתן או פרופאן מוזנים בלחץ קל. משהו אחרון - האם אחד מהישומים הנ"ל נמצא בניסוי במסגרת אזרחית, או שכולם רק במסגרת צבאית כרגע?

הצבא (בעיקר האמריקאי) הוא גורם חשוב בפיתוח הן בגלל הצרכי שלו והן בגלל המשאבים הכספיים שלו, אך במובן שיש אינסוף יישומים אזרחיים לפיתוחים כאלה.

רוב תודות

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

"צינוריות קפילאריות בכוח הנימיות" אהבתי את המשחק במינוחים .

Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

אז מה

עם על הכבוד, זה לא פנתר, מקסימום - שפירית.

אבל נחמד בכל זאת.

או"ם שמום.

טיסן חמוד ביותר, אני רוצה אחד לבית.

מצחיק שדווקא החברה שתמיד לעגה למתחרותיה שבנו "טיסנים" בונה אחד כזה.
נראה שהוא לא יחזיק טוב ברוחות מעבר לקלות, וכדאי לראות האם יכולת הריחוף שלו עושה את ההבדל בינו לבין אחרים נישאים, לפחות בתצורת המיני.

Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

לדעתי לא מדובר בדבר האמיתי, אלא ב"חצי-גודל" - לא יותר מטיסן המשמש לבחינות אווירודינמיות ואימונים של צוותי ההטסה.

Programming today is a race between software engineers striving to build bigger and better idiot-proof programs, and the Universe trying to produce bigger and better idiots. So far, the Universe is winning. -Rick Cook

זה האמיתי.
יש שתי ורסיות.

Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

בדגם השני רואים שהגוף יותר יותר ארוך ו"מאסיבי" וכולל בתוכו את המנוע האחורי,

אם המנועים שמרו על גודלם, אז הדגם השני יותר גדול ..

אבל מצד שני נראה לי שהגוף בסרטון יותר רחב. ככה שקשה לשפוט.

עפ"י דו"ח רת"א - כטב"מ פנתר התרסק לאחר שכנפיו קרסו במהלך טיסה

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

בצה"ל בוחנים את האפשרות להחליף את המסוקים המופעלים על ספינות טילים במל"ט מדגם "פנתר" ובהחלפת מטוסי המודיעין החוזי בכלים בלתי מאוישים

ציטוט:

"מה הוא הסביר לך?" שאלתי. "שני דברים עיקריים", השיב אבי: "הראשון, שכל פרט ופרט במציאות, כל שערה בזקן שלי, קשורים זה בזה ודבר אינו מקרי; והשני, שיש טוב ורע בעולם, ויש לבחור בטוב ולדחות את הרע". מונחי הטוב והרע שאליהם התוודע בחלום, היה ברור, שונים מאוד מאלה שבהם הורגל. הוא לא שכח את החלום הזה, וכששאלתי אותו עליו זמן מה אחר כך, הוא זכר אותו בבירור.