יש למר"צ, אגב, לפחות 4 אנשים – ראיתי במו עיני!
בשישי האחרון הלכתי בשדרות רוטשילד שבעיר הפחות אהובה עלי מבין אלה שאני נמצא בהן: כפי שאתה יודע יש בת"א כמה מסלולים לאורך כל ציר מרכזי, בשביל כל סוגי המתנייעים למיניהם שמצויים בעיר הזאת. הגעתי לרמזור בשדרה במקום שבו חוצה אותה אחד מהרחובות שניקין, או נחמני או משהו כזה. עדת בני אדם, מכל מיני סוגים, התקבצה בהמתנה לירוק כאשר הבחנתי בצד השני, ליד אחד המסלולים בשדרה, בחבורת צעירים (הכוונה לצעירים-צעירים, לא לערבים חשודים בפלילים), שלפי המראה שלהם היה ברור שהם עכשיו בשלב של לתקן את העולם, ורק עוד 2-3 שנים יהפכו לקפיטליסטים כמו אבא ואמא. אחד ניגן בגיטרה ושר במבטא אנגלו סאכסי מובהק, והאחרים היו עסוקים בלחלק איזה חומר מודפס. מאחר ועבדך, כמו שאר בני אנוש העובדים ומתפרנסים, לא אוהב שמטרידים אותו ברחוב, מייד איתר מסלול נסיעה חלופי לו, וליוצאי חלציו מי ברגל, מי ברגל ולסירוגין נתלה עם אבא, ומי ברכב של דוקטור בייבי. לפני עברו כמה וכמה אנשים, לא משנה איך נראים ומאיזו עדה, וקלטתי שהצעירים (יהודים, לא ערבים שהטביעו בצחוק ילדות בת מצווה בלונה גל) ניגשים רק לאחד מהם לכל היותר, השאר עברו בלתי מופרעים. אני אישית, כמוזכר, עברתי למסלול המרוחק, אבל אז ראיתי ששניים מהם בכל זאת חצו מין גדר קטנה, הלכו כמה מטרים, וניגשו אלי איפה שהלכתי: "אולי אתה רוצה להתפקד למר"צ, התנועה לבלה בלה בלה..." שאל אותי בחור עם תספורת שהיא מחווה לפסטיבל מונטריי הזכור לטוב בקיץ 1967, ועוד הוסיף כהנה וכהנה מה שיכל ב 12 שניות שלקחו לי כדי להחזיר נשימה. הבחור האנגלו סאכסי זייף מאחורה איזה "מדרגות לרקיע", או "הוטל קליפורניה", או משהו אחר שמנגנים חסרי כשרון שמתעקשים לנגן בשביל הבנות, והילדים האלה נראו לי פתאום כאלה מסכנים-תמימים, שהשד הרשע על כתף ימין (זה שלרוב יושב עלי כשאני כותב פה) נהיה פתאום חיובי ונתן לשד הטוב להגיד לי "אל תעליב אותם מאוד, רק קצת". עומד לו אדם בעל מראה חילוני-אשכנזי מובהק, סנדלי שורש לרגליו ואוחז בעגלת תינוק בצבעי פסטל, ופתאום מגלה שעבורו נערי הקומסומר"ץ חוצים שדרה, ולא עבור אחרים. שאלתי את הצעירים (מגזר יהודי, לא "המגזר" כשהוא בכותרת שלילית בוי.נט) ישירות "תגידו? איך זה שעוברים פה חמישה אנשים לפני, אולי לאחד אתם ניגשים באדישות ממש כשהוא לידכם, אבל כשעובר האשכנזי, אפילו לא ממש ליד, אתם פתאום רצים לדבר איתו? מר"צ נשארה אותה מר"צ". מה שיפה זה שהצעירים (יהודים, לא ערבים) עוד רצו להתחיל איתי סימפוזיון! מאחר ובשביל לקבל מלחמת התשה סביב המובן מאילו אני יכול לפתוח מחשב, פשוט המשכתי בדרכי (טוב... היתה גם שמש רצחנית), אבל אני חייב לציין שזו הייתה חוויה מרעננת.
_____________________________________
.
נערך לאחרונה ע"י g.l.s.h בתאריך 17-08-2010 בשעה 08:47.
|