בבקשה, מי מכם יכול להסביר מה ההבדל בין הדוקטורינות השונות בבניית יעד מבוצר. קראתי שהמצרים השתמשו בזו הסובייטית, בעוד הירדנים ידוע שהשתמשו בדוקטורינה הבריטית.

ובהזדמנות זו אוסיף ואשאל: איזו מהן מקשה יותר על כיבוש היעד בידי חי"ר?

סליחה,

האם עליי להבין - מחוסר ההתייחסות - ששאלתי הנ"ל אינה שייכת לפורום צבא ובטחון? לאן היא כן שייכת?

ערב טוב

עליך להבין דבר אחד: לא נמצא- מאז הבוקר - מי שמבין בנושא ומעוניין להשיב. סבלנות.

אני לא מומחה.
אני זוכר במעורפל ספר ישן בקק"צ בסיסי שמשווה את השיטות, עם תרשים סכימטי של מוצב "בריטי", עם תעלות קשר מתפתלות ומצטלבות כמו בגבעת התחמושת, והמשפט "המוצב אינו סובל חדירה לתוכו". לצערי איני זוכר מהי הסכימה של מוצב סובייטי.

היות ושני הצבאות התמודדו במלחמת העולם השניה עם חדירת שריון גרמני, אני מניח שהדוקטרינה דווקא דומה- יכולת לחימה גם כשהמוצב נעקף, ושימוש במספר קווי הגנה. כמה היא מומשה- קשה לי לומר. זכור שהירדנים שלטו בגדה המערבית 19 שנים, ולמצרים היה כחודש לבצר את סיני. גם פני השטח שונים מאוד.

מצאתי צילום של התעלות באום-כתף כאן:

תודה.

קרן-אור, תודה.

מדבריך הבנתי שלוחמים - חי"ר ושריון - אמורים להיות מודעים להבדלים בין הדוקטרינות. ובכן, אין צורך דווקא במומחים.

אקווה שמישהו יוכל להעלות לכאן את התרשימים שהזכרת, ובעיקר, מזו הסובייטית (תרשימי גה"ת מוכרים, חוץ מזה שאינם מדוייקים).

אכן, קראתי שהמוצב המצרי באום-כתף היה מבוצר בדוקטרינה סובייטית. אם הבריטית מתאפיינת בתעלות מתפתלות, הרי שבתמונה שהעלית נראית התעלה מתפתלת. אם הבריטית מתאפיינת בהצטלבויות, האם באום-כתף לא הצטלבו התעלות?

מבין השורות שכתבת (בעניין ההבדל בין הירדנים למצרים) הבנתי שבניית מוצב בדוקטרינה סובייטית יותר מהירה. אם זה כך, הרי שקראתי שגם המוצבים הסוריים בגולן נבנו ע"פ דוקטרינה סובייטית, ולסורים כידוע גם היה זמן להתבצר.

מעניין לעניין, בקשר להתפתלות התעלות: בויקיפדיה נרשם בערך 'מלחמת חפירות' של מלחה"ע הראשונה כי "השוחות לא נחפרו בקו ישר אלא בזיגזג, וזאת כדי למנוע ירי והתקדמות בקו ישר לאורך השוחה במקרה של כניסת חיילי אויב לשוחה". ולכאורה, הזיגזג יכול גם להועיל לאוייב הנכנס לתעלות, כשהוא מגן עליו מירי פנימי מתוך העמדות. בכל אופן, כנראה שה'חפירות' עליהן מדובר שם שונות מ'תעלות קשר', כי שם נכתב שהמינימום של עומק השוחה הוא כשני מטר וחצי.

אינני בקיא גדול בנושא אבל אעקוב אחרי האשכול כאן בתקווה שמישהו "רציני" יתרום מידע שאמתחתו.

על כל פנים התחלה טובה תמצא, כך אני מניח, בסיפרות אנגלית כמו זאת:
http://www.amazon.com/Soviet-Field-...ader_1846031168

תציץ גם ב:
http://russian-front.com/2009/07/

רגע רגע.
כפי שאמרתי, הידע שלי בתחום מועט ביותר. אל תקפוץ למסקנות.
א. תעלות קשר מתפתלות/מזגזגות הן א'-ב' של כל ביצור. אם התעלה ישרה, היא פגיעה מאוד לירי מהצד. האויב יכול להגיע לנקודה מתאימה, לכסות ממנה באש את כל התעלה ומעשית לנטרל אותה. זה יכול להיות כוח רגלי שחודר למוצב, טנק שמתקרב לתעלה, או תותח שיורה ממרחק. זוהי "אש אנפילדית". העובדה שהזיגזג מקל במקצת על התוקף, כשהוא כבר בתעלות המוצב, זניחה- המוצב ממילא נבנה ללחימה כלפי חוץ ולא ללחימה בתעלות. המקלעים, התותחים וכו' מופנים בעיקר כלפי חוץ ולא לתוך התעלות.
ב. מהירות הבניה- מן הסתם, דוקטרינה מכתיבה את מבנה המוצב ולא את רמת הגימור שלו. אני בטוח שכל צבא יודע לבנות ביצורים תוך יום, וביצורים קבועים מורכבים יותר כשנדרש.

כנראה שלרוב פשטותם של הדברים נמנעים היודעים מלטרוח ולכותבם.

כאחד שאינו יודע, אעלה את ספקותיי בנושא:

בהנחה שמוצב נבנה במטרה ללחום כלפי חוץ ולא ללחימה בתעלות: הקושי של כובשי המוצב הוא בהגעה תחת אש לקו הראשון של העמדות, בהן מוגנים הלוחמים המתבצרים.

מטרת התעלות היא בשתיים: א. הגעה בטוחה של לוחמי המוצב לעמדותיהם. התעלות מקטינות את סיכויי פגיעתם בדרך אל העמדות. ב. כנ"ל, קשר בין עמדה לעמדה, והקטנת סיכויי הפגיעה של הלוחמים במעבר.

קו שני של עמדות, מטרתו לכאורה להמשיך ולפגוע באוייב אף אם הלה כבר הצליח להכניע את הקו הראשון. במקרה זה, 'תעלות קשר' בין שני הקווים יקלו על האוייב, שיתקדם בהן. אם 'תעלות הקשר' מפותלות התקדמות זו תהיה קלה אף יותר.

לעומת זאת, אילו היו חופרים את תעלות הקשר בצורה ישרה, ובונים את העמדות בצורה מוגנת גם מבפנים, כלומר, ביצור וחרכי ירי גם כלפי התעלה, היו מאפשרים בכך שליטה של חיילי המוצב על פנים התעלות ושפתן. בהעדר ביצור שכזה האוייב פשוט יכול להתקדם בחסות פיתולי התעלה, להתקרב אל העמדות ולטהרן (וכמו שכתבת, במצב שהאוייב מגיע "לנקודה מתאימה", בתוך התעלה או על שפתה, ומכסה "ממנה באש את כל התעלה ומעשית לנטרל אותה", הרי שחיילי המוצב מוגנים בעמדותיהם גם מבפנים ויכולים לפגוע בו). לפיכך, תעלה ישרה אמורה להיטיב עם הכוח המתבצר.

אני בטוח שהאשכול עדיין דליל, לא בגלל "פשטותם של הדברים" - אלא פשוט כי אלו אשר מבינים בנושא מאוד פשוט עסוקים

אל תדאג, patience is a virtue...

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

ממש לא מומחה בתחום, אבל זו דעתי:

ציטוט:

במקור נכתב על ידי שמואל'ק בהנחה שמוצב נבנה במטרה ללחום כלפי חוץ ולא ללחימה בתעלות: הקושי של כובשי המוצב הוא בהגעה תחת אש לקו הראשון של העמדות, בהן מוגנים הלוחמים המתבצרים. נכון. מטרת התעלות היא בשתיים: א. הגעה בטוחה של לוחמי המוצב לעמדותיהם. התעלות מקטינות את סיכויי פגיעתם בדרך אל העמדות. ב. כנ"ל, קשר בין עמדה לעמדה, והקטנת סיכויי הפגיעה של הלוחמים במעבר. לאפשר לחימה אפקטיבית והנעת כוחות תחת אש תלולת מסלול ושטוחת מסלול אפקטיבית קו שני של עמדות, מטרתו לכאורה להמשיך ולפגוע באוייב אף אם הלה כבר הצליח להכניע את הקו הראשון. במקרה זה, 'תעלות קשר' בין שני הקווים יקלו על האוייב, שיתקדם בהן. אם 'תעלות הקשר' מפותלות התקדמות זו תהיה קלה אף יותר. לא תמיד זה קיים - יש צורך בתבליט פרמיסיבי לצורך זה. בגבעת התחמושת התעלה המרכזית היתה תעלת קשר בלבד, מכיוון שלא ניתן היה לבנות "מעגל פנימי". לעומת זאת, בתילים ברמת הגולן, ניתן להלחם גם מהעומק. אל תבלבל את זה עם מערכי חפירות (בד"כ ישרים) שכל קו צופה לשני. זה אינו מוצב, אלא אם תרצה, מערך מוצבים. לעומת זאת, אילו היו חופרים את תעלות הקשר בצורה ישרה, ובונים את העמדות בצורה מוגנת גם מבפנים,הן בד"כ בנויות בצורה ממוגנת בשביל למנוע פגיעת ארטילריה ולהקשות על טיהור התעלה. כלומר, ביצור וחרכי ירי גם כלפי התעלה, היו מאפשרים בכך שליטה של חיילי המוצב על פנים התעלות ושפתן. זו ראיה לא נכונה. במצב בו התעלה ישרה, אין לך שום יכולת לבצע ירי אל תוך התעלה מתוך העמדה, מבלי לגרום לה לבלוט ולהיות יותר פגיעה. יתר על כן, אם התעלה היא ישרה, מהרגע שכוח הצליח להכנס אליה, הוא יכול לשלוט מאוד בקלות לכל אורכה, ע"י הצבת מקלעים ונ"ט, ובכך ללכוד את הכוחות בתוך העמדות ולמנוע מהם לתמרן. לעומת זאת, בונקרים הבנויים בתוך הפיתול יכולים לשלוט על אורך התעלה הקרוב אליהם תוך שימוש בניה זויתית, ואין צורך לבלוט אל תוך התעלה, או למעלה. בהעדר ביצור שכזה האוייב פשוט יכול להתקדם בחסות פיתולי התעלה, להתקרב אל העמדות ולטהרן (וכמו שכתבת, במצב שהאוייב מגיע "לנקודה מתאימה", בתוך התעלה או על שפתה, ומכסה "ממנה באש את כל התעלה ומעשית לנטרל אותה", הרי שחיילי המוצב מוגנים בעמדותיהם גם מבפנים ויכולים לפגוע בו). לפיכך, תעלה ישרה אמורה להיטיב עם הכוח המתבצר. להיפך, תעלה מפותלת מאפשרת לכוח המגן להגביל למינימום את אורך התעלה בה שולט החודר ולבלום אותו ע"י הצבת כוחות קטנים יחסית בשני האגפים, תוך שימוש בפיתולים (ובכך לאפשר גם שימוש ברימונים, מטענים ומוקשים ללא חשש).

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

תודה!

אודה שלא הצלחתי להשיג את כל ההסבר, כנראה מפני קוצר המשיג יותר מאשר עומק המושג. אודה לך מאד אם תוכל לשוב ולחדד את ההבדל בין גה"ת לתילי רה"ג, אך עוד קודם לזה, לא הבנתי את המשפט על התעלה המרכזית ש"היתה תעלת קשר בלבד," - מה לא היה בה? ומהו אותו "מעגל פנימי"?

מוצב כמו גבעת התחמושת, הוא מוצב שטוח יחסית, ולכן רק הבונקרים הנמצאים על התעלה ההיקפית שלו משתתפים בלחימה. במוצב יש מרחב מחיה והוא מחובר לתעלה ההיקפית דרך תעלה מרכזית (אמנם היו מספר בונקרים פנימיים להגנה, אבל המשקל שלהם די בטל). כאן, רק בכוח בהיקף יכול להלחם מול כוח חיצוני.
לעומת זאת, אם יש שינויי תבליט, כמו בתל בגולן, ניתן להלחם מהתעלה החיצונית שהיא נמוכה יותר ומתעלה פנימית שהיא נמצאת במפלס גבוה יותר.
אם יש לך מוצבים קוויים, הרי שאם אחד נמצא בעומק וגבוה יותר, הוא יכול לסייע ללחימה של המוצב הקדמי הנמוך יותר.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ביטיס מוצב כמו גבעת התחמושת, הוא מוצב שטוח יחסית, ולכן רק הבונקרים הנמצאים על התעלה ההיקפית שלו משתתפים בלחימה. במוצב יש מרחב מחיה והוא מחובר לתעלה ההיקפית דרך תעלה מרכזית (אמנם היו מספר בונקרים פנימיים להגנה, אבל המשקל שלהם די בטל). כאן, רק בכוח בהיקף יכול להלחם מול כוח חיצוני. לעומת זאת, אם יש שינויי תבליט, כמו בתל בגולן, ניתן להלחם מהתעלה החיצונית שהיא נמוכה יותר ומתעלה פנימית שהיא נמצאת במפלס גבוה יותר. אם יש לך מוצבים קוויים, הרי שאם אחד נמצא בעומק וגבוה יותר, הוא יכול לסייע ללחימה של המוצב הקדמי הנמוך יותר.

האם בצד הצפוני והמזרחי של גה"ת לא היה מפלס שני עם עמדות שיועדו כלפי חוץ? (חוץ מאלו ה"פנימיים להגנה", כלומר, ששלטו על שטח המוצב). גם כאן, מוצב המבתר הסמוך סייע בלחימת גה"ת הנמוכה ממנו.

למרבה האכזבה, עדיין איני יודע את ההבדל בין הדוקטרינה הבריטית לסובייטית באופן בניית יעד מבוצר.

איפה שניתן, עושים - זה פונקציה של השטח הרבה יותר מאשר קביעה זו או אחרת. ההבדל הוא בהשפעה על הלחימה.
בניה של מוצבים חופפים היא הגיון טקטי ברור - שוב, היכן שניתן לעשות זאת.

אני חושב שמעניין לראות שהמוצבים הסוריים ברמת הגולן בששת הימים אופיינו במבנה "מערבי" של סדרת מוצבים עצמאיים, לעומת המבנה הסורי ב-73, שכלל סדרה של מוצבים ומתחמי לחימה גדולים.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

קראתי איזה מאמרעל ביצורים פיניים מול בריה"מ ב-39. קו ההגנה התבסס על עמדות ירי מבוצרות בודדות, אך העמדות נבנו בצורה כזאת, שחרכי הירי לא פנו לחזית אלה הצידה. כך שכל עמדה חיפתה על דרכי הגישה אל עמדות שכנות. השיטה התגלתה כי מאוד יעילה - לכוחות התוקפים היה קשה מאוד לזהות את מיקום העמדות והם לא היו יכולים להשתמש בירי תותחים בכינון ישיר כדי לשתק את הפינים.

לא רק הפינים, כי אם גם היפנים. ירי אנפילדי בהצלבה מאפשר להעסיק מטרות בחזית מבלי להחשף לחזית. זה משהו שדורש רמה מקצועית גבוהה, לא רק אצל המפקד שמתכנן את ההגנה, כי אם גם אצל החיילים שמוציאים את הלחימה לפועל. די קשה לא להתפתות לבצע ירי לחזית.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

אימ"ת התנ"ק...

"אם בחוקותי תלכו... ונתתי שלום בארץ "

הצל"ש הראשון שלי!

כל הזכויות שמורות על כל התמונות והנאמר בהודעותי.

הביצורים הראשונים נבנו בידי מהנדסים גרמנים דווקא, הרחבת היעד מחטיבתי לאוגדתי נעשתה בסיוע סובייטי. באשר לשיטות הביצורים, אצטרף להמלצה על הספרים של אוספרי שעוסקים בנושא ביצורים בצבאות שונים ומשונים במלחה"ע II.

"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)


המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי

ההתבצרות הסורית ברמה''ג מבוססת על תעלות נ''ט החפורות בין הצירים הראשיים
על התעלות נ''ט מגינות פיתות שהן למעשה יעד מבוצר מוקף בסוללות עפר גבוהות
חלק מהפיתות הינן מוצב מחלקתי וחלקן מוצבים פלוגתיים כשבסוללות משובצים תותחי נ''ט או טנקים
חלק מהפיתות נקראות פיתות משטרה כי ליד הסוללה ישנןסוללות עפר יותר קטנות
המאפשרות לטנקים הנמצאים במוצב לעלות עליהן כך שרק הצריח בולט ולירות בכח התוקף
חלק מהיעדים המבוצרים מבוססים על התילים הגדולים והקטנים המשובצים ברמה''ג
כמו כן בתילים בד''כ ימצאו מפקדות החטיבה או הדיויזיה

האם מותר לפרסם את מה שאתה כותב? (הרי אמרת שהידע הזה מבוסס על ניסיונך הצבאי)

"השגנו את מטרתינו בנחישות ובעוצמה שלא לאפשר לערבים המשוגעים האלה להשיג נשק גרעיני.
אנחנו לא חוששים מאותן 'נשמות טהורות',שכל התנינים בנהרות דרום-אפריקה לא יוכלו לספק להן די דמעות שיוכלו למחות את צביעותן,ובטוחני שאתה מבין אותנו היטב".

רא"ל רפאל איתן במברק אל שר ההגנה הדרום אפריקני מגנוס מאלאן מיד לאחר תקיפת הכור בעיראק.

מלפני 20 שנה ומעלה
אם אנשים לא יכתבו כאן דברים המבוססים על ידע שצברו בצבא
בפורום יכתבו רק על מלחמות היהודים של פלביוס וצפונה...............

ליתר דיוק, תנ"טים ושד"מים נועדו לעכב את השיריון שלנו בשטחי הריגה של המוצבים הסורים, הממוקמים על גבעות שולטות, ובכך להסב לנו מקסימום אבדות.

שיטת מערכי ההגנה הקויים - השיטה הסובייטית (הישנה - הוחלפה לאחר מלחמת העולם השניה) גורסת שעל המגן להערך להגנה בשטח העביר בו האויב צפוי לתקוף ולעומת זאת את השטחים הבלתי עבירים אין לבצר כי ממילא האויב לא יכול לנוע דרכם. במילים אחרות המגן "מגן בגופו" על נתיב התנועה של האויב. השיטה הנגדית (ההיקפית/קיפודית) גורסת שאת מערכי ההגנה יש למקם על השטחים הבלתי עבירים , ומשם לשלוט באש על נתיב התנועה הצפוי של האויב. מידע נוסף - כולל תרשים סכמטי של תפיסת ההגנה- תוכל למצוא בספרו של אלי דקל "מודיעין תלוש מהקרקע"

תודה!

בהזדמנות אחפש את ספרו של דקל ואראה את תרשימיו.

מדבריך עולה שבאופן תכנון בניית היעד עצמו אין הבדל בין הדוקטרינות, רק במיקום היעד.

לגבי המיקום, אכן, המתחם המצרי באום-כתף מוגן בשיטה הסובייטית שהזכרת, וכפי שעולה מהקטע הבא:



לעומת זאת, המוצבים הירדניים בירושלים נבנו על גבעות ונועדו לשלוט על נתיב התנועה הצפוי, כמו שכתבת.

ציטוט:

שיטת מערכי ההגנה הקויים - השיטה הסובייטית (הישנה - הוחלפה לאחר מלחמת העולם השניה) גורסת שעל המגן להערך להגנה בשטח העביר בו האויב צפוי לתקוף ולעומת זאת את השטחים הבלתי עבירים אין לבצר כי ממילא האויב לא יכול לנוע דרכם.

האשכול דן במערכי ביצורים מטיפוסים שונים במלחמות ישראל. למה לסובייטים לייצא לגרורות שלהם בשנות ה-50'-70' שיטת ביצורים לא-מעודכנת? הרי הם לא הגבילו את עצמם למכירת מטוסי קרב, נק"ל וטנקים מלפני מלחמת העולם השניה?! ומהי בעצם השיטה הסובייטית החדשה?

בשיטת הביצורים הבריטית-ירדנית,היה דגש על בנייה של מוצבים חפורים היטב בנקודות שולטות בשטח.המוצבים היו למעשה מתחם מבוצר,ממוכשל וממוקש-לרוב במסגרת גדודית.
השיטה הסובייטית שחיקו המצרים והסורים,דיברה בגדול,על חסימת מרחב שלם,גדול מאוד-ע"י תעלות חפורות עם ביצורים,לכל רוחב החזית.דוגמה דומה זה מתחם אום-כתף עם התעלות הארוכות שלו.השיטה דיברה על מתחם ממוגן ענק,שמורכב מ-3 תעלות של חפירות,אחת אחרי השניה,לכל רוחב החזית.לפני התעלה הקדמית היו כמובן שדמי"ם רבים וגדרות שונות.בשטח שבין התעלות,שגם בו ניבנו מכשולים שונים-היו כלי נשק רבים לסייע להגנת החזית.זה כלל עמדות חפורות למקלעים כבדים,תותחי נ"ט ותולרי"ם מסוגים שונים,עמדות חפורות לטנקים,מרגמות ותותחים קלים.
בשטח האחורי יותר היו העמדות של הארטילריה הכבדה-מרמת הדיביזיה,וגדודי הטנקים של הדיב' המשוריינות.נוסף לכך היו יחידות מיוחדות של פוג'י כימיה להפעלת אב"כ על הכוח התוקף,ויחידות ניידות לפיזור מהיר של מוקשים בשטח,אם נפרץ הקו הקדמי.בקו הקדמי ישבו חיילי הדיב' הממוכנות,שהטנקים שלהם היו מיושנים יותר.
בתפיסת ההגנה לפי הדוקטרינה הסובייטית-היו הכוחות אמורים ל"הכיל" את הכוח התוקף שפרץ את הקו הקדמי בשטח הביניים,להפעיל עליו את כל אותם האמצעים שעמדו לרשותם,ואז להשמיד אותם ע"י הכוחות המשוריינים שינועו קדימה.
אכן הדוקטרינה הזאת היתה מתאימה יותר למרחבים של אמא רוסיה,וקצת מסובכת לבני דודינו...

לטובת הדיון סרקתי תרשים של גבעת התחמושת -



(התרשים נסרק מהספר "המלחמה על ירושלים" בהוצאת אותפז בע"מ)

"אם בחוקותי תלכו... ונתתי שלום בארץ "

הצל"ש הראשון שלי!

כל הזכויות שמורות על כל התמונות והנאמר בהודעותי.

תודה על שטרחת לסרוק ולהעלות. גם לתרשים זה התכוונתי בדבריי למעלה בהודעה #5:

ציטוט:

במקור נכתב על ידי שמואל'ק (תרשימי גה''ת מוכרים, חוץ מזה שאינם מדוייקים).

ויש גם את זה שנסרק והועלה מכבר לויקיפדיה, והאמור על אי-הדיוק נכון על שניהם ודומיהם.

סריקה נוספת - והפעם של "תל פאחר"
האמת שהתרשים לא כ"כ ברור, אבל הוא יכול לתת כיוון...



(נסרק מהספר - "משני עברי הרמה" בהוצאת א. לוין אפשטין בע"מ)

"אם בחוקותי תלכו... ונתתי שלום בארץ "

הצל"ש הראשון שלי!

כל הזכויות שמורות על כל התמונות והנאמר בהודעותי.