 |
28-07-2010, 07:05
|
|
|
|
חבר מתאריך: 21.04.08
הודעות: 4,322
|
|
|
ראש הממשלה האריך ב-20 שנים נוספות את החיסיון על המסמכים המסווגים מקום המדינה
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1181898.html
העובדה שראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, התחנך על ברכיו של היסטוריון, לא הפריעה לו לחתום לפני שבועיים על תקנות המגבילות עוד יותר את הנגישות של הציבור למידע מדיני-ביטחוני שנאגר בארכיונים הממשלתיים. על פי התקנות החדשות, חומרים שהיו צריכים להשתחרר לעיון הציבור או למחקר היסטורי לאחר 50 שנה, ייחשפו רק לאחר 70 שנה.
מאחורי המהלך עמדו לחצים כבדים של המוסד, השב"כ וגופים ביטחוניים נוספים למנוע את פתיחת
הארכיונים שלהם לציבור. יושב ראש מועצת הארכיונים העליונה, גנז המדינה ד"ר יהושע פרוינדליך, הסביר ל"הארץ" כי לחלק מהמסמכים "יש השלכות לגבי כיבוד החוק הבינלאומי".
נתניהו חתם על התקנות החדשות ב-11 ביולי, לאחר שאלה נוסחו במשך כמה חודשים על ידי מועצת הארכיונים העליונה ונבדקו על ידי היועצת המשפטית של לשכת ראש הממשלה. עם זאת, נתניהו עצמו לא קיים על כך דיון מסודר בלשכתו.
משמעות התקנות היא כי מסמכים ראשונים ישוחררו לעיון הציבור רק בשנת 2018. מדובר במסמכים רבים הנוגעים ל-20 השנים הראשונות לקיומה של מדינת ישראל וחושפים פרטים היסטוריים רבים על אירועים רבים בתולדות המדינה, שחשיפת העובדות לגביהם עלולה לנפץ מיתוסים היסטוריים ואף לגרום מבוכה לגופים ולאישים רבים. מדובר, בין היתר, במסמכים על מבצע קדש, מלחמת ששת הימים, פרשת העסק הביש ועוד.
המגבלות החדשות יוטלו על חומר ארכיוני של אגף המודיעין בצה"ל, שהוא חומר ממקורות בסיווג סודי ומעלה וכן חומר ארכיוני על פעילות איסוף של אגף המודיעין בצה"ל, לרבות פעילות מבצעית או טכנולוגית בסיווג סודי ומעלה.
ההגבלות החדשות יחולו על חומר ארכיוני של כל יחידה במשרד הביטחון ובצה"ל שיוגדרו בצו של שר הביטחון שיאושר על ידי ועדת המשנה לשירותים חשאיים של הכנסת. ח"כים יוכלו לקבוע כי תוכנו של הצו יישאר חסוי. משמעות הסעיף היא מתן סמכות לשר הביטחון לאסור שחרור של חומרי ארכיון של כל יחידה בצה"ל על פי שיקולו.
בנוסף לכל אלה, ההגבלות החדשות יחולו על שורה של גופים שבמשך שנים הפרו את חוק הארכיונים והחזיקו ארכיונים עצמאיים משלהם. מדובר בשירות הביטחון הכללי, במוסד, בוועדה לאנרגיה אטומית ובמכון למחקר ביולוגי בנס ציונה - גופים הכפופים ישירות לראש הממשלה. ההגדרות החדשות אף עלולות לגרום למצב אבסורדי שבו חומרי ארכיון מהעשור הראשון למדינה שכבר נחשפו לציבור ייסגרו מחדש. מדובר בעיקר בדו"חות מודיעין סודיים שנמצאים כיום בארכיון צה"ל ושרבים מהם פתוחים לעיון הציבור והיסטוריונים.
הרקע לגיבוש התקנות החדשות הוא מאבק משפטי שמתנהל מזה שלוש שנים בבג"ץ בעתירות שהגישו העיתונאי רונן ברגמן מ"ידיעות אחרונות" והעיתונאי יוסי מלמן מ"הארץ" באמצעות עו"ד מיבי מוזר. השניים טענו כי הארכיונים של המוסד, השב"כ והוועדה לאנרגיה אטומית מפרים את חוק הארכיונים מ-1955 ואינם פותחים את הארכיונים שלהם לציבור לאחר 50 שנה. החלטת ראש הממשלה לדחות את מועד פתיחת הארכיונים ל-70 שנה תביא ככל הנראה לדחיית העתירות על ידי בג"ץ.
לקראת העברת הנוסח הסופי לחתימתו של ראש הממשלה התכנסה מועצת הארכיונים לדיון בנושא. פרוטוקול הישיבה הגיע לידי "הארץ". יו"ר המועצה, גנז המדינה ד"ר יהושע פרוינדליך, הסביר כי מה שעומד מאחורי הארכת החיסיון הם לחצים מצד מערכת הביטחון והחשש שהעתירה תתקבל בבג"ץ.
"לא אסתיר מכם שגורם דוחף לכל העניין היה הלחץ הציבורי לפתוח את ארכיוני המוסד, השב"כ, הוועדה לאנרגיה אטומית, המכון הביולוגי ואולי יש עוד מוסדות שהם כל כל כך מיוחדים שאני לא מכיר אותם", אמר פרוינדליך. "יש לחץ ציבורי, עיתונאי, לקבל גישה לחומרים. היות וכבר מלאו לחומרים האלה 50 שנה נמצא שגנזך המדינה והמוסדות המכובדים האלה עוברים על החוק בכך שהם סוגרים אותם".
גנז המדינה ד"ר פרוינדליך סיפר לחברי מועצת הארכיונים כי מערכת הביטחון שכנעה אותו בדבר הצורך להאריך את משך החיסיון ל-70 שנה. "ניגשתי ודיברתי עם אנשים והשתכנעתי שבמצב הנוכחי החומרים האלה עדיין אינם כשרים לעיון הציבור", אמר. "חלקם הגדול, כמעט כולם, נוגעים בצנעת הפרט ולחלקים אחרים יש השלכות לגבי כיבוד החוק הבינלאומי. עם כל הרצון שלי, ואני בא מהצד של הציבור - אני לא איש שב"כ ולא איש מוסד. השתכנעתי שברגע הנוכחי אין אפשרות לחשוף את החומרים האלה".
פרוינדליך סיכם את הישיבה באמירה פסימית: "אל תשאלו אותי מה יקרה בעוד 70 שנה. בעוד שמונה שנים ניפגש פה כולנו, ואז נדון בזה מחדש. ביקשתי מהמוסדות האלה שעד שיגיע המועד הזה, שיוציאו פרסומים וספרים לגבי החומרים האלה. ביקשתי מהם שיעשו את הצעדים הראשונים לקראת חשיפה לקהל הרחב. אני חייב להגיד שעדיין לא ראיתי סימנים לכך".
שני גורמים נוספים המנהלים מאבק משפטי וציבורי בנושא הארכיונים הם התנועה לחופש המידע והאגודה לזכויות האזרח. עו"ד אבנר פינצ'וק, שאחראי על הנושא באגודה לזכויות האזרח, אמר ל"הארץ" כי סגירת המסמכים ל-70 שנה היא "הגבלה שרירותית ובלתי סבירה".לדבריו, לשם השוואה, הממשל האמריקאי חושף מסמכים על האזנות סתר שביצע ממשל בוש בעוד בישראל מונעים חשיפה של האזנות שביצע בן-גוריון נגד בגין. "התיקון הוא פתרון פשטני שמשקף את ההתנגדות הקיימת לחשיפה של כל מידע הביטחוני ההיסטורי", אמר.
מלשכת ראש הממשלה נמסר כי הליך תיקון התקנות ארך קרוב לשלוש שנים וכלל התייעצויות נרחבות של הגורמים המופקדים על ארכיוני המדינה, משרדי הממשלה, גופי הביטחון, נציג התנועה לחופש מידע, נציג האגודה לזכויות האזרח ומומחים מתחומי הארכיונאיות וההיסטוריה. בנוסף נמסר, כי טיוטת התקנות הועלתה לאינטרנט ונפתחה להערות ולדיון בפני הציבור. "התקנות החדשות מקצרות את תקופת העיון בחומרים ממשלתיים שאינם ביטחוניים מ-30 ל-15 שנה, ומאריכות את תקופת החיסיון של חומרים מסוימים ל-70 שנה בנסיבות שבהן המציאות הביטחונית הישראלית מחייבת זאת", נמסר מהלשכה. "כדי לאזן את משך הסגירה הארוך, נקבע כי הגופים הביטחוניים יכינו נוהל מיוחד שיאפשר בכל זאת לחשוף חלק מהחומר הארכיוני הביטחוני שסגור כבר בחלוף 50 שנה".
ללא ספק,כך תעשה מדינה החפצה לשמר ולהפיץ את מורשתה.
_____________________________________
"השגנו את מטרתינו בנחישות ובעוצמה שלא לאפשר לערבים המשוגעים האלה להשיג נשק גרעיני.
אנחנו לא חוששים מאותן 'נשמות טהורות',שכל התנינים בנהרות דרום-אפריקה לא יוכלו לספק להן די דמעות שיוכלו למחות את צביעותן,ובטוחני שאתה מבין אותנו היטב".
רא"ל רפאל איתן במברק אל שר ההגנה הדרום אפריקני מגנוס מאלאן מיד לאחר תקיפת הכור בעיראק.
|
|
ראשי
צ'אט
מחמלי, אחיי גיבורי התהילה ,כל הרפאים , משל"ג עד 2000
מצב כלאיים
