הייתי במיונים למקצועות המחשב ונתנו לי מנהל תשתיות ומערכות מחשב.
עכשיו זה לא מעניין אותי, אני רוצה להיכנס לקורס תכנות ושלחתי להם פקס ערעור, יש סיכוי שזה יעזור?
ואם אני מסרב להתפנות בבקום עד שאני נכנס לשם, בתנאי שעברתי סיווג בטחוני כבר והכל אז מה יקרה? יש מצב שיכניסו אותי? אני מוכן לשבת בכלא כמה שצריך.
ועוד שאלה, בשח"מ אפשר ללמוד בזמן השירות על הזמן שלך?

ולפני שתמשיך, אנא, עשה חיפוש בפורום על "סרוב פינוי".

("רוצה" זה אצל אמא. בצבא אתה יכול "לבקש" "לקוות" ו"להתפלל").




ואחרי עריכה, גם ראיתי את האשכול הקודם שלך. אתה בנתיב התנגשות.

אֲהוּבָתִי לֹא הָיְתָה בַּמִּלְחָמָה.
הִיא לוֹמֶדֶת הִיסְטוֹרְיָה וְאַהֲבָה
מִגוּפִי, שֶׁהָיָה בִּשְׁתַּים, שָׁלשׁ.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי YHS ולפני שתמשיך, אנא, עשה חיפוש בפורום על "סרוב פינוי". ("רוצה" זה אצל אמא. בצבא אתה יכול "לבקש" "לקוות" ו"להתפלל"). ואחרי עריכה, גם ראיתי את האשכול הקודם שלך. אתה בנתיב התנגשות.

קודם כל מה הקשר לאשכול הקודם? זה היה לפני שקיבלתי את המיונים זה כבר אחרי שעברתי אותם.
ולבחור השני, זה לא מראה דווקא על בחור בעייתי זה יכול להראות על בחור שנלחם על מה שהוא רוצה ולא נקניק שנכנע ישר למה שאומרים לו.

לא אתה כתבת והתבטאת שם בגסות כלפי קצינים מסוג זה או אחר? אני מקווה שהגישה שלך השתנתה, ואם כן, שכח את הערתי.

ולגבי הערתך ל"בחור השני" - לא - זה לא מראה על מישהו שנלחם ולא נקניק. זה מראה על מישהו שמסרב פקודה וישב בכלא.

אסביר לך -

קצין מסוים מפקד על קורס מסוים שיפתח בעוד חודש. יש לו עשרה חניכים שהוא בחר אותם על סמך נתוניהם ועוד עשרה שגם הם רוצים, אבל גודל הקורס מוגבל. עכשיו בא אחד כמוך, שכבר נתנו לו הגדרת תפקיד, מסרב, נכנס לכלא, יושב שם מספר חודשים....
למה שאותו מפקד קורס ירצה אותך? הרי אם היית מתאים לו - מלכתחילה היה לוקח אותך. אין דבר כזה "רוצה". הצבא ממיין, בוחר ומציב. אני, כקצין, לא הייתי רוצה אותך באזור.

אֲהוּבָתִי לֹא הָיְתָה בַּמִּלְחָמָה.
הִיא לוֹמֶדֶת הִיסְטוֹרְיָה וְאַהֲבָה
מִגוּפִי, שֶׁהָיָה בִּשְׁתַּים, שָׁלשׁ.

שכחת לציין שיש רק תשע מקומות פנויים כי בטח חבר של אחותו או קרוב משפחה אחר נכנס בפרוטקציה..

ואני אתן לך רמז; חיל הלוגיסטיקה זו לא היחידה שבשבילה ישבו בכלא, וטבח זה לא התפקיד עליו נלחמו.

ותענה לעצמך: היית מכנס לקורס איכותי וממיין חייל שמסרב פקודות וישב בכלא?

אתה שופט אנשים יותר מדי, הוא סירב לפקודה אז הוא זבל של חייל, מה הקטע? =]
יש לכם משהו להציע לי שכן אפשר לעשות? חוץ מלכתוב ערעורים חסרי תועלת?

בין חייל "טוב" וחייל "זבל" יש עוד כמה סוגים. וביניהם גם כאלה שהם מתחת לממוצע שמפקדים לא רוצים אותם אצלם ולעיתים מחוסר ברירה מקבלים אותם ונותנים להם תפקידים הכי פחות מענינים.

עכשיו, מה אתה מצפה שהצבא יעשה? שיוציא מישהו מהקורס שעומד להתחיל כי נפשך חפצה ואתה "רוצה"? מה יעשו עם האיש? מה יעשו עם המקום שהועידו לך?
מה לעשות? לכתוב מכתבים. בסופו של דבר לא להתמרד אלא להיות הכי טוב במה שיתנו לך וכך תזכה להערכה ותתקדם.

כתבתי כבר פוסט על כך שהרבה אנשים בוחרים בדרך ההפוכה, השלילית, במקום החיובית. שנאמר: "הפוך, גוּטה, הפוך"

אֲהוּבָתִי לֹא הָיְתָה בַּמִּלְחָמָה.
הִיא לוֹמֶדֶת הִיסְטוֹרְיָה וְאַהֲבָה
מִגוּפִי, שֶׁהָיָה בִּשְׁתַּים, שָׁלשׁ.

להשלים עם השיבוץ שלך ולגלות שאולי השד לא נורא כל כך.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי KostaKing אתה שופט אנשים יותר מדי, הוא סירב לפקודה אז הוא זבל של חייל, מה הקטע? =]

מה פתאום!
חייל שמסרב פקודות הוא חייל מהסוג הטוב ביותר!
אני בכלל לא מבין את הקטע הזה של הכלא - אני חושב שצריך לתת לחיילים שמסרבים פקודה צל"ש ופרס הרמטכ"ל לחשיבה יוצרת. הרי ידוע שהחיילים הכי טובים בצה"ל הם לא אלה שמבינים שהם מגיעים לצבא כדי לתרום איפה שצריך אותם, אלא אלה שמכריזים בבקו"ם לא _______ (השלם את החסר) לא מתפנה.

ועכשיו ברצינות -
א. כן, זה שאתה מסרב פינוי מתייג אותך כחייל בעייתי, וממש לא יעזור לך להגיע לקורסים יוקרתיים כאלה ואחרים שיכולים לקבל אליהם עוד מאה חיילים מצויינים, לפני שיצטרכו לקבל חייל בעייתי אחד.
ב. הצבא מאוד (מאוד!) לא מעוניין לעודד את סוג ההתנהגות עליה אתה מדבר, ולכן הדבר האחרון שהצבא יעשה זה לתת לך צ'ופר בדמות הקורס שאתה רוצה. הרי אם הצבא ישלח מסר שהשיטה הזאת עובדת, כל מלש"ב יבחר לעצמו את המקצוע שהוא הכי רוצה, ויסרב להתפנות עד שיקבל אותו - לא מצב אידאלי בלשון המעטה.

בשורה התחתונה - מותר לך לעשות את כל הצעדים הלגיטימיים כדי לקבל את התםקיד שאתה רוצה - תתקשר/תשלח מכתבים למי שאתה רוצה, לפעמים זה עוזר. אבל סירוב פינוי בבקו"ם זאת ב99% מהמקרים הדרך המהירה להיות עובד רס"ר ממורמר, שבוכה על זה שהצבא פיספס אותו.

Vi Veri Veniversum Vivus Vici

אבל זו המציאות. מבחינת הצבא, בשלב הזה אתה לא יותר מעוד אחד שלא מרוצה מהשיבוץ שלו. יש אלפים כמוך בכל מחזור גיוס.

תרשה לי לעודד אותך בכמה מילים חיוביות:

אני טרם הגיוס ידעתי בדיוק לאן אני רוצה להגיע. מבחינתי זה היה המקום אליו אני אתגייס ויהי מה. הגעתי לצבא - ובום! רציתי גדוד אחד, הצבא שם אותי בגדוד אחר. מבחינתי באותו רגע זה היה סוף העולם. חשבתי שאני מת. שיגעתי את המפקדים, הקצינים, המ"פ... כולם. עד שהפנמתי שלשנות הרבה אני לא אצליח, וכנראה הגיע הזמן לתת את המקסימום איפה שאני נמצא. עם הזמן, התחלתי לראות את הדברים החיוביים במקום אליו הגעתי, ופתאום גיליתי חסרונות רבים במקום אלפיו שאפתי להגיע תחילה - חסרונות שלפני השירות בכלל לא הייתי מודע להם. לא מצטער לרגע על המקום אליו הגעתי, להפך, מברך על כך.

אני מבין למה הכאפה הראשונית קשה לך ולמה בעיניך זה סוף העולם. Been there, done that.

תרים ת'ראש מהרצפה, תנגב את הדמעות, ותן את כל מה שיש לך במקום אליו הגעת.