28-06-2010, 23:17
|
מערכות מודיעין חוזי (IMINT), מערכות חישה גילוי והתרעה - חלל, אויר, ים ויבשה. התנהלות ביטחונית, תעשייתית וחוזית בינלאומית
|
|
חבר מתאריך: 08.03.05
הודעות: 2,997
|
|
הקוים האדומים....
בוודאי שהבנתי אותך. ההיסחפות וההקצנה של העמדה הגורסת כי אופי קבלת ההחלטות שם וכאן הוא חד גווני ופשטני אינה נכונה ברוב המקרים. פה ושם ניתן למצוא "חסימת ממשל" שכזאת אולם בדרך כלל זו אינה נעשית, לא בגלוי ולא מאחרוי הקלעים. מהלכים שיווקיים, מהלכים שבהם מעורבות ממשלות התומכות את תעשייתן קיימיםץ גם שם אצל היינקים וגם אצלנו.
הסברתי בעבר כי האינטרסים הגיאו פוליטיים והאסטראטגיים של ארה"ב, שונים במקרים רבים ברחבי העולם מאלה שלנו.
ובכן - ההתייחסות למתן אישורים או איסורים מצד הדוד-סאם אינה גורפת לכל או אף לרוב המערכות אותן אנו מציעים בתחרות מול חברות אמריקאיות בעולם.
העיניין הוא - איפה מפסיקים? איפה נפסקת ההעברה הזו לחברות בחו"ל (אמריקאיות נניח)? מערכות שלמות? תת-מערכות שלמות? רכיבים? תת-רכיבים? אתה מבין את הנקודה שלי...
את הנקודה שלך אני מבין. אני חולק על ההככלה שבדוגמאות. זו שפוט אינה המציאות. התשובה לשאלתך אינה חד ערכית. לכל נושא המשתנים שלו. מי שמצוי בנושא גם יודע כי במקרים רבים הידע שאנו מעבירים איננו הידע ה"חכם" דווקא, אלא ייצור והרכבה, וטכנולוגיות הזמינות בחו"ל ממילא. כך נחסך כסף רב. כך מתאפשר תיקצוב אשראי שהינו "מתנה". כך מתפנים שקלים לפרויקטים נוספים כאן "חכמים" יותר, מתקדמים יותר. בכל מערכת, בכל סוג טכנולוגיה אנו בוחנים היטב את מה שניתן, ומה שרצוי להעביר מבחינות רבות ושיקולים רבים. זעקות ה"גוואלט" של חלקנו במקרים רבים הן חסרות בסיס. הן כלכלי, הן תעשייתי, והן ביטחוני גרידא. כל נושא לגופו.
מה אם חברה שמפתחת מערכת "ישראלית", שתהיה בה איזו-שהיא נגיעה אמריקאית, תרצה להביא אותה כהצעה במכרז לאיזו מדינה, כשבמכרז מתחרה גם חברה אמריקאית אחת או יותר, וארה"ב תאסור על החברה הישראלית להשתתף במכרז באמתלה שהיתה במוצר איזו נגיעה אמריקאית? הרי היו דברים מעולם...
זה קרה, זה קורה אבל בדרך כלל במקרים בודדים שם ארה"ב מנסה לשמור על השפעתה בתהליכים מדיניים באיזור זה או אחר. כתבתי כבר, ואחזור שוב: גם אם אין שום רכיב אמריקאי במערכת, לפי הסכמים שנחתמו בין המדינות, ישראל אמורה לקבל אישור אמריקאי למכירת נשק למדינות זרות. האם זו תלות? - אכן כך. האם זה טוב לנו ? - נקודתית בוודאי שלא, אולם בראייה כללית של קבלת כלל הסיוע הביטחוני הניתן לנו מארה"ב - אין לי שום ספק שזהו ה"תשלום" לכך. מה האופציה שלפנינו ? לוותר על מיליארדי הדולארים מארה"ב, ועל מערכות שאין בכוחנו הכלכלי להרים, כדי למכור מערכת אווירית אחת או שתיים של שו"ב AWACS לסין על אפו וחמתו של משלם המסים האמריקאי?
עד כמה שונה הדבר מתהליכי השפעה הלוביסטים שלנו בקונגרס כדי לחסום מכירות של מטוסים ומערכות מסוימות לסעודיה? אלה כללי המשחק בשוק. אגב - רבים ( לא כולם) אינם מבינים שלטווח רחוק יותר, הסעודים למשל נפתחים בשל המגבלות הללו לשווקים אחרים שעליהם אין לנו כלל השפעה בעתיד (סין ואף בריטניה !!!)
כאן אאיר (מלשון "אור") היבט נוסף וחשוב - העברה חלקית של ייצור או הרכבה או אף תיכנון מסוים ורכש חומרים עבור מערכות שלנו לארה"ב, מעבר ליתרונות התמונים באפשרויות גילךום כספי האשראי היושבים בבנק בניו-יורק, נותנת לנו כוח בתחרויות מקומיות בארה"ב (לקוח גדול מאד), וכן במדינות אחרות - בסיוע ותחת מטרייה של חברה אמריקאית. כך גם קשה למימשל למנוע מאיתנו להתחרות בשווקים בינלאומיים שם מופיעות חברות אמריקאיות לגמרי. יתרה מזאת, השותף (אם הוא תחת JV או הסכם שת"פ) מכסה בחלק גדול מהמקרים חלק מהעלויות שבתשתית, שבשווק, ואף בפיתוח - כך אנו חותמים עימו במשא ומתן ההתחלתי וכך אנו שומרים שיבצע. הוא הופך לבעל עניין כ- PRIME וזהו במקרים רבים משחק טוב בשוק, אם בחרנו בשותף הנכון כמובן. ואנו לא ממש כסילים בבחירה הזאת.
כשלא ניתן לנו לאכול את כל העוגה, יש להסתפק בחלק ממנה.
כמה פעמים החברות הישראליות יוכלו לעמוד בגזירות האלה?
זאת שאלה רטורית-אמוציונאלית. אינני יודע לחשב את התשובה
|