06-06-2010, 21:42
|
|
|
חבר מתאריך: 13.11.04
הודעות: 16,823
|
|
הפלת מטוסים סורים בלבנון בין אפריל 1981 ויוני 1982 (ופנינים נוספות מנאום שרון)
http://www.news1.co.il/Archive/0019...ml?tag=15-01-02
"הסכם הפסקת הנשק הכיר בזכותנו לבצע סיורי אויר בשמי לבנון. הסורים ניסו להניאו מהם בחסות הטילים וגרמו לקרבות אויר. בין אפריל 81 למבצע של"ג הופלו 11 מטוסים סוריים."
בנאום ההגנה המפורסם שנשא ב 1987 מדבר אריאל שרון על 11 מטוסים סורים שהפלו על ידי ח"א בין אפריל 1981 ויוני 1982 אך מפרט רק 6 מהם - 3 הפלות זוגיות ובהן מסוקי המי-8. מה היו 5 ההפלות האחרות?
מומלץ לקרוא את הנאום כולו, יש בו לא מעט פרטים מעניינים וכן קווי דמיון מסוימים למצב הנוכחי בלבנון. ראו את הפנינים הבאות:
"ב-1978 נוצל הרצח המזעזע בכביש החוף כסיבה ליישום תכניות התקפה מוכנות מראש לשם הרחבת רצועת הביטחון. אולם היעדים המוגבלים, הנסיגה העמוקה והמהירה ההימנעות מטיפול בבסיס הטרור עיקרי בצור והופעת יוניפי"ל גרמו למחבלים שיראו במבצע הישג לעצמם והתעצמותם חודשה ביתר שאת. הם גם שינו את השיטה. במקום השיטה הבעייתית של החדרת חוליות, הם ביטלו למעשה את מגבלות הסכם קהיר ועברו לטרור ארטילרי. בהשתמשם ביוניפי"ל ובאכלוסיה האזרחית כמגן, הם הצטיידו עכשיו בארטילריה ופתחו במלחמת ההתשה היעילה ביותר נגדנו. תותחים ופגזים בודדים הספיקו לגרום שיתוק גובר בצפון כולו. במהרה רכשו יכולת לא רק לשתק ישובים, אלא גם להרסם."
"למרות שהקשר העיקרי שלנו היה עם הנוצרים יצרנו קשרים גם עם הדרוזים והשיעים. הם סבלו מתגרת ידם של המחבלים והחלו להילחם בהם. העברנו להם נשק, כולל חלק מן הנשק שסיפקנו לפלנגות".
"אני מסביר ואומר מדוע אין טעם לומר שלבעיית המחבלים יש להתייחס רק במושגי טווח הארטילריה, מפני שאם היום יש להם תותח 130 מ"מ שטווחו 27 ק"מ, מחר יקבלו משגרי רקטות שטווחם 35 ק"מ. לכן אם ניגש לפתרון בעיית המחבלים רק במושגי טווח התותח, "תוך זמן קצר ביותר נעמוד מחדש בפני אותו מצב".
"ועדיין לא הייתה המלחמה הכרחית. פעלנו אך ורק נגד מטרות נקודה צבאית של המחבלים. הם היו מודעים היטב לכך שבידיהם ההחלטה, האם להפגיז בכוונה תחילה ישובים אזרחיים שלנו ולגרום למלחמה, או להימנע מהפגזה כזו ולמנוע מלחמה, והם החליטו. במשך 4-5 ליוני אותרו כ-500 נפילות פגזים וקטיושות על יישובי הגליל שתושביהם נמצאו כל הזמן במקלטים."
"כמשימה צפויה נקבעה "תקיפת הכוחות הסוריים בבקעא, כאשר:
א) תקיפת מערך הטילים בבקעא;
ב) שתי אוגדות ינועו לדהר-אל-ביידר ומשם יהיו בכוננות לרדת לבקעא ולתקוף מצפון לדרום;
ג) הגיס יהיה בכוננות לתקוף את הבקעא מדרום לצפון".
"ב-9.6.82 - דווחתי שוב לוועדה על המצב בחזית. בישיבה זו כבר קיבלתי עצות אופרטיביות מחברי הוועדה. כך הציע ח"כ גור אחת מ-2 אופציות, או ללכת לביירות וזאת כדי לפגוע בתשתיות ובשורשים העמוקים של המחבלים ואז לא להילחם באופן ישיר עם עיקר הצבא הסורי, או להלחם באזור דרום מזרח של לבנון. אני הסברתי לוועדה את תזוזות הצבא הסורי ואת המהלכים שלנו. ח"כ גור אף הרחיק לכת באותה ישיבה וביקש מינוי חירום אצלי."
"הפסקת האש נשמרה בגזרה המזרחית והמרכזית. המחבלים לא קיבלוה, כאמור, ובגזרת ביירות חידשו את האש כעבור שעתיים בלבד, וגם ניסו להתקדם, בין היתר, במאמץ ללכוד את שלושת הטנקים הנטושים של חטיבת גבע. ב-15:00 אישר הרמטכ"ל לכוחות שם להשיב אש, וכעבור שעתיים גם להתקדם."
"כיוון שהכוח שפעל בגזרה המרכזית לא הצליח לפרוץ עד הפסקת האש של ה-11.6 את שלושת או ארבעת הקילומטרים האחרונים שהפרידו בינו ובין כביש ביירות-דמשק באזור דהר-אל-ביידר, הוא הופנה כלפי בחמדון."
"הוריתי על הפעלת חיל האוויר על שכונות המחבלים שמדרום לביירות באחת מן ההתקפות הקשות ביותר שביצענו. התקפה זו עוררה את זעמם של האמריקאים וגררה שיחה טלפונית קשה בין הנשיא רייגן לבין ראש הממשלה. גם בממשלה נשמעה ביקורת קשה"
"מסרתי לממשלה שבלילה החולף, נאלצנו לעשות דבר שחרג מהחלטות הממשלה. תפסנו 2 בתים, ליד ההיפודרום, שמשם ירו המחבלים ללא הרף על כוחותינו. אי אפשר היה לכנס ישיבת ממשלה בלילה כדי שהבתים האלה יתפסו. לא יכול להיות שהממשלה תעסוק בכל בית. נכון שהממשלה שלנו - ואני שמח על כך - מעורבת במהלכים הצבאיים עד הפרט האחרון, הרבה יותר מאשר איזו ממשלה ב-34 השנים האחרונות, אל אנו הגענו לפי דעתי, למצב שגובל בסיכון מיותר. הממשלה לא אישרה את תוכניתי וקיבלה באותו יום את ההחלטות הבאות:
א) לא לבצע את התוכניות שהוגשו על-ידי שר הביטחון.
ב) לא יופעל חיל האוויר ואלא באישור ראש הממשלה, או על פי החלטת ראש הממשלה.
ב) לא לשנות את המצב בשטח אלא על-פי החלטת הממשלה.
|