ערב שבת
תמה הסעודה המשפחתית
קצת מוזיקה לניקוי הראש
והנה זה בא
קולו של ג'ייסון דונובן
שמבטיח לשלוח חלומות מידי יום
והדמעה זולגת
איך לא?
הרי הפעם האחרונה שראיתי אותך הייתה גם באיזה חורף
באותו יום מקולל בפברואר כשחתמת על טופס טיולים יוצא.
את ידעת כמה שאני רוצה להיות איתך ובחרת להפרד מכולם בבסיס חוץ ממני
בהתחלה שמחתי, חשבתי שאולי עוד ניפגש אז זאת לא באמת פרידה
עד היום אני מאמין
כבר 10 שנים אחרי
10 שנים שקיוויתי והתפללתי שאנחנו עוד ניפגש
רציתי לראות אותך בהריון או עם עגלת תינוק
כדי להפנים שאין טעם עוד לקוות
גם עכשיו שג'ייסון ממשיך עם הקיטש
אני מתחיל להבין שהקיטש הופך לשיר כאב
אוי כמה שאני רוצה לשבת איתך עכשיו בפאב
להריח את שיערך והבושם ששמת במיוחד בשבילי
לראות את החיוך שלך,לקבל ממך מרפק כשאני נסחף עם הנחמדות למלצרית
אבל גם היום זה לא יקרה
אז מה שנשאר זה לעבור לרוק כבד,לפתוח מחדש את ספרי הלימוד
ולצלול לעולם של נוסחאות
ובלילה לפני השינה לפתוח את אלבום התמונות שלי מהצבא
לדפדף אל תמונתך היחידה שיש לי כמזכרת
ולחתום בנשיקה

את האמת ! ריגשת אותי ! קטע יפה (כואב אבל יפה) זורם וחלק, מטאפורי במידה מתאימה, ובעל סיום (פתוח(?)) אבל נחמד.

נהניתי לקרוא,

לילה טוב,
אמיל.

האמת שסימן השאלה במקום
לא החלטתי עוד אם לעשות מאמצים לברר מה עלה בגורלה או לוותר בגלל שעבר המון זמן

פעם שניה שהשיר הזה מככב בפורום