20-04-2010, 20:25
|
יגיל הנקין. ד"ר להיסטוריה צבאית, חוקר במחלקת היסטוריה של צה"ל
|
|
חבר מתאריך: 16.02.04
הודעות: 5,565
|
|
יש תמיד לגיטימציה להגיב בתנאי שלא קורה כלום.
זו, בעיני, הסיבה שקיבלנו את גולדסטון בעזה ולא ביו"ש, וגם לא בחומת מגן. כשאין לך שליטה בשטח, כמות האש שאתה צריך להפעיל לשם השגת אותה מטרה גדולה הרבה יותר. העולם, ככלל, מכיר בזכותך להגן על עצמך אבל מתחיל להתרגז אם יש הרבה נפגעים בצד השני (וזה לא משנה בכלל שיש לי כמה דברים לומר על הגישה הזו. זה משנה שהיא מתרחשת). בג'נין היינו קרובים לקבל איזה גולדסטון, אבל גם שם השליטה שלנו בשטח איפשרה לברר את העניינים במהירות. בכל מקרה, הנקודה היא שבמקום שאתה שולט אתה לא מבצע 'עופרת יצוקה', לא מפציץ ולא גורם נזק אגבי נרחב כמו במקום שאתה לא שולט. אם יש לך מזל, כמו בלבנון, ורוב האוכלוסיה בורחת - זה יותר קל. אם היא לא, או שיש לה רק כמה ק"מ כדי לברוח - התמונות קרובות והגינויים בהתאם. אז זה לא משנה אם יש לך או אין לך לגיטימציה להגיב. מה שמשנה הוא *האם יש לך לגיטימציה לסוג התגובה שאתה מעוניין לבצע*. והתשובה על זה רחוקה מאוד מלהיות חד-משמעית - וככל שעולה הסיכוי שתהיה לחימה רצינית, הסיכוי לתשובה חיובית יורד.
_____________________________________
"במידה רבה, הודות למאמרי הארץ הוקמה ממשלת הליכוד הלאומי ונתמנה משה דיין כשר הבטחון. הארץ דרש תגובה צבאית על האיום המצרי שבועיים לפני המלחמה, ואף דרש את תפיסת הרמה הסורית ימים אחדים לפני הפעולה".
(הארץ מפרסם את עצמו, 22 ביוני 1967)
המדריך לשביל ישראל, מאת יגיל הנקין ויעקב סער. מהדורה רביעית, 2020
גלריית התמונות שלי
|