נתונים "מרשימים" במיוחד מתפרסמים בתקשורת ההודית :
74 התרסקויות של כלי טייס ב-6 שנים (בממוצע אחת לחודש).
סיבה העיקרית 45% - גורם אנושי, 42 % תקלות טכניות. בין היתר מציינים מחברי הדו"ח מחסור חמור במטוסי אימון.

מדינה מדהימה. עד היום אני לא מבין איך הם הצליחו להרכיב פצצה גרעינית ולשמור עליה בלי שהתפוצצה להם בידיים.

אני לא יודע אם השורה האחרונה ראוייה.

מהנתונים האלה משתמע שההכשרה שלהם לוקה בחסר. 45% - 33 התרסקויות בגלל הגורם האנושי.

כשיש לך תאונה פה או שם בגלל הגורם האנושי, כמעט תמיד מדובר ברגע אחד שבו הטייס חרג (כלפי מטה) מביצועיו הרגילים.

33 בשש שנים - מדריכים דפוקים או הכשרה דפוקה.

מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים

ציטוט:

אני לא יודע אם השורה האחרונה ראוייה

שורה האחרונה נולדה לי לא רק מהנתונים של המאמר ספציפי הזה אלא מסיכום של נתונים רבים אחרים.
6 שנים זאת תקופה מאד ארוכה, זה לא שנה ולא שנתיים. מדובר על אנשים רבים שהתחלפו בתפקידים והיו אמורים להיות יותר טובים מקודמיהם. אבל עובדה שהם לא וזה מצביע על בעיה בשורש. *
הרי מדובר בחיל האוויר -- מיטב האנשים ואליטה הטכנית של כל מדינה. אז אם כך נראת אליטה מה אפשר להגיד על שאר התחומים ?

זה נכון.נראה לי יש להם סיפור ארוך עם מטוס האימון שלהם והם עדין לא מחליפים אותו משום מה ?

וידוע לי שהייתה שמצריים המליצה להודו לשלוח להם כמה מטוסי אימון עם כמה טייסים וצוות טכני לעזור להודים
והם עדין לא השיבו על זה .

מענייו מתי הם יחליפו את המטוס הזה

המחסור החמור במטוסי האימון נובע בעיקר מחוסר האמינות של מטוס האימון הבסיסי,HAL HPT-32 Deepak,שלאחר שיעור תאונות הולך וגובר שלו (בתאונה האחרונה נהרגו שני מדריכים בכירים) הוחלט לקרקעו ולמעשה האימונים כיום של חניכים במגמה הרלוונטית בביס"ט פסקו כליל מבלי שימצא למטוסים מחליף.

גם מטוסי ההוק 100,שחלקם מיוצרים באופן מקומי ב HAL תחת רישיון מ BAE סובלים מעיקובים באספקה וייקח זמן עד שכל המטוסים שהוזמנו יכנסו לשירות.
עד אז ח"א ההודי יצטרך להסתפק במלאי המטוסים המצומצם הקיים.

נקודה מעניינת בנושא הזה היא שמצרים הציעה סיוע ישיר להודו בהשאלת מספר מטוסי אימון K-8 (המיוצרים ברישיון במצרים במפעלי AOI) ומדריכים מצרים על מנת להעניק פתרון זמני למשבר האימונים.
מה שמעניין כאן היא שמעבר לעובדה שמצרים רוצה לבסס עצמה כ"מעצמת אימונים לעולם השלישי". (כבר היום מתאמנים במצרים טייסים ממדינות אפריקה ואסיה),אלא גם שמטוסי ה K-8 הם פרי פיתוח משותף סיני-פקיסטאני,כשאצל האחרונה משרת המטוס כמטוס לאימון מתקדם!.

האם ח"א ההודי יסכים להפעיל,ולו באופן זמני,מטוסים מפרי פיתוח אויבתה פקיסטאן?

"השגנו את מטרתינו בנחישות ובעוצמה שלא לאפשר לערבים המשוגעים האלה להשיג נשק גרעיני.
אנחנו לא חוששים מאותן 'נשמות טהורות',שכל התנינים בנהרות דרום-אפריקה לא יוכלו לספק להן די דמעות שיוכלו למחות את צביעותן,ובטוחני שאתה מבין אותנו היטב".

רא"ל רפאל איתן במברק אל שר ההגנה הדרום אפריקני מגנוס מאלאן מיד לאחר תקיפת הכור בעיראק.

מבחינת מצרים שיתוף כזה ועזרה למדינה כמו הודו יסלול את הדרך לעוד כמה עסקאות ...
אל תשכח שמטוס האימונים שלהם שפותח יחד עם פקיסטאן וסין הוא מטוס אמין זול וטוב יחסית למטוסי אימון
מערביים. אבל הודו אפילו לא טרחה להשיב על ההצעה עד עכשיו בגלל שזה מערער את הגאווה שלהם כמדינה
בעלת משאבי ענק שלא מסתדרת עם מצב מביך כזה שנים טובות.

לא שכחתי.
ה K-8 הוא מטוס זול,אמין ויכול לשמש גם כמטוס תקיפה קל.
זו גם לא הפעם הראשונה שהודו ומצרים משתפות פעולה בהיבט הזה.
כבר בשנות ה-50 וה-60 התאמנו טייסים הודים במצרים (כשאחד מהם טס כטייס ניסוי בפרוייקט מטוס הקרב המקומי-ה HE-300).
היה גם שילוב בין זרועות המודיעין של שתי המדינות באותה תקופה.
המודיעין ההודי סיפק למצרים התראה בדבר תקיפה אווירית ישראלית צפוייה יומיים לפני "מבצע מוקד",אך המצרים לא עשו עימה דבר. (לא ברור בדיוק למה,יכול להיות שהם שללו את האפשרות על הסף בגלל סקפטיות או שההתראה לא עובדה כראוי ואבדה\נתקעה איפשהו בדרך).

"השגנו את מטרתינו בנחישות ובעוצמה שלא לאפשר לערבים המשוגעים האלה להשיג נשק גרעיני.
אנחנו לא חוששים מאותן 'נשמות טהורות',שכל התנינים בנהרות דרום-אפריקה לא יוכלו לספק להן די דמעות שיוכלו למחות את צביעותן,ובטוחני שאתה מבין אותנו היטב".

רא"ל רפאל איתן במברק אל שר ההגנה הדרום אפריקני מגנוס מאלאן מיד לאחר תקיפת הכור בעיראק.

ציטוט:

המודיעין ההודי סיפק למצרים התראה בדבר תקיפה אווירית ישראלית צפוייה יומיים לפני "מבצע מוקד",אך המצרים לא עשו עימה דבר

??? איזה עיניין בדיוק היה להודו לאסוף מודיעין על ישראל ב- 67'? בפרט שהרושם שאני מקבל מקריאת חומר על התקופה הוא שהיה ברור שמלחמה תהיה, אבל איש לא ידע מועד מדויק.

אולי מדובר על איסוף אד הוק של הודו עבור מצרים,תוך ניצול היכולות והמשאבים המודיענים שלה,שהתעלו על אילו של מצרים בכמה מידות.
יכול להיות שמדובר בחלק מ"טובות הנאה" שהעניקה הודו למצרים על מנת שזו תתחשב באינטרסים שלה.

מה גם שאם אני לא טועה הייתה גם מעורבות פקיסטאנית לפחות במדינה אחת באותה תקופה (עיראק).
אולי ההודים רצו לברר כיצד הישראלים יתמודדו נגד הפקיסטנים (במידה אם בכלל ידענו על קיומם),ולתעל את המידע זה לעצמם?

חשוב לומר שזוהי ספקולציה שכן קיים מעט מאוד מידע על כל העניין הזה.

"השגנו את מטרתינו בנחישות ובעוצמה שלא לאפשר לערבים המשוגעים האלה להשיג נשק גרעיני.
אנחנו לא חוששים מאותן 'נשמות טהורות',שכל התנינים בנהרות דרום-אפריקה לא יוכלו לספק להן די דמעות שיוכלו למחות את צביעותן,ובטוחני שאתה מבין אותנו היטב".

רא"ל רפאל איתן במברק אל שר ההגנה הדרום אפריקני מגנוס מאלאן מיד לאחר תקיפת הכור בעיראק.

מהכותרת נרמז כאילו כמות התאונות של חה"א ההודי גבוהה בהשוואה לאחרים, נושא שהכתבה בכלל לא נגעה בו.

ציטוט:

נרמז כאילו כמות התאונות של חה"א ההודי גבוהה בהשוואה לאחרים

והיא לא גבוה בהשוואה לאחרים ?

אין לי מושג, הכתבה לא דנה בזה.
בכל מקרה צריך לזכור שמדובר באחד מחילות האוויר הגדולים בעולם מבחינת כמות מטוסים וכ"א, אז כמות "יבשה" לא תעזור כאן. צריך לבחון כמות תאונות ביחס לשעות טיסה או כמות מטוסים (או מדד אחר המקובל בתחום) ואז להשוות.

הגישה שלך נכונה.

אגב, זכורים לי שנים שבחיל האוויר שלנו היו כ 20 תאונות בשנה (בערך כמות מטוסים של טייסת !) שבהן התרסקו מטוסים וקרוב ל 10 אנשי צוות היו נהרגים (מידי שנה !). בד"כ גם לא היה נרמז על כך דבר בתיקשורת. מאז חיל האויר התבגר.

לא אני המצאתי את כותרת אלא הודים עצמם.
נכון שבכתבה אין ייחוס לשעות טיסה אבל יש דיווחים אחרים שמסקרים את הסטיסטיקה הודית לא רק על בסיס 6 שנים אלא בערך 40 שנה.
נכון שבשנות האלפיים הם ירדו במספר תאונות אוויריות אבל הוא עדיין גבוה. ("בין הגבוהות בעולם" אם נצטט).

האם זה סביר לכמות שעות האימונים ומה האחוז התאונות.
אם אפשר לקבל מהו אחוז התאונות בצבאות אחרים.

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

וודאי שזאת פונקציה אבל הודים מדברים על פונקציה הזאת כבר עשרות שנים.

45% - גורם אנושי, 42 % תקלות טכניות, תקלה טכנית היא לרובו גם גורם אנושי, תחזוקה לקויה

לא יודע איך ההודים "סופרים", אבל אצלנו (ואני מאמין שברוב החילות המודרניים) יש הבדלה ברורה בין "כשל טכני" לבין "טכני-אישי" (כלומר תקלה טכנית שנבעה מתחזוקה או תפעול לקוי).