04-04-2010, 12:43
|
|
|
חבר מתאריך: 25.12.05
הודעות: 17,294
|
|
אני לא מדבר על פעילים מקצועיים, או כל מיני אידאולוגים
אלא עם האמריקאים ה"רגילים" - המקבילים שלי ושלך במקומם בחברה - שאיפושהו תומכים באובמה עדיין, וגם תמכו בו בהנחה שבאופן כללי מדניותו תהיה פייסנית: הם נתקפו עייפות - עייפות מלהיות "האמריקאים הרעים" בעיני האירופים שאותם הם מעריצים/מתעבים, עייפים מזה שעושה רושם שכל ערבי/אסיאתי/לאטינו שונא אותם (גם אם מת להגר לשם) מה שנראה כשנאה פתולוגית, עייפים מזה שבעידן פוסט USSR נדמה להם יותר ויותר שהם ה"בד גייז" (בעיני אמריקאי היפוטתי העולם מחולק ל"רעים וטובים" באופן יותר מוחלט מאשר אצל בן תרבות מקבילה, ולכן אם הצד השני מוצג בעינך כ"לא רע" זה בהכרח אומר משהו עליך... "העולם מורכב" זו לא השקפה נפוצה אצל רוב בני האדם)...
ה"עייפות" הזאת היא גורם המוות מספר אחת של אימפריות הנשענות על שילוב של הגמוניה פוליטית, אגרוף ברזל צבאי ושיטת "מקל וגזר" - זה הרוצח השקט שקשה מאוד לעלות עליו. זו "עייפות מלהיות צודק" כמו שאומרים הציניקנים, אבל בעצם צודקים בהפוך על הפוך. האמריקאי קיבל עשורים רבים מנות יתר של צדקנות (צודקת או לא, לא משנה כאן) ועכשיו בדיוק כמו אנטיביוטיקה עבור אחד שלוקח אותה כל חייו, היא אינה משפיעה עליו. הוא מביט סביב ומבין שהוא אחד מ 150 מליון (אם ננקה את השכבות הנמוכות וההומוגניות גזעית, המהגרים ועוד כמה אמריקאים שהם "לא אמריקאים") איש שחייהם משפיעים על פי עשר מכך בני אדם שחיים סביבו.
הוא זוכר את הפיאסקו של הוריקן קתרינה שבלי פוליטיקה, היה בעצם כישלון של המערכת האמריקאית וחשף - לתדהמת האמריקאי הלבן - מערכת רקובה במדינה שאזרחיה אם היה משהו שהתגאו בו, זו הייתה העובדה שיעילות זה משהו ש"יש להם". הוא ראה בטלוויזיה את השוטרת שבוזזת מרכול, או את האנשים שמדינתו לא יכלה לסדר להם פינוי, והוא בהלם.
הוא בהלם אחרי שאירועי ה 11/9, הפלישה לעיראק ואפגניסטאן, המשבר הכלכלי (והבועה שהובילה אליו) ועוד שורה ארוכה של אירועים חשפו בפניו שבר עצום בעולם האמונה שלו - האמונה המוחלטת שבכלכלה, לוגיסטיקה ורשת בטחון "אף אחד לא יכול עליו". אתה מבין? האמריקאי בתוכו (זהירות - הכללה גסה to follow) יודע שמסעדות טובות מחפשים בפאריז, תרבות מעודנת באנגלית יש בלונדון, יעילות של האדם הקטן יש בסינגפור ובחורות מושלמות ללא צורך בתחזוקה ושיפוץ יקרים יש בשבדיה - הוא יודע את זה, אבל מבחינתו זו אמונה שמשולבת בהנחה שהאומה שלו היא מופת של "השלם הגדול מסך חלקיו" - שהוא יודע איך מפעילים מערכת כלכלית סופר משוכללת, שהוא גאון ה"איזונים והבלמים" (פוליטית וכלכלית) והנה הכל קורס כמו מגדל קלפים, וגרוע מכך: מסתבר שהמערכת כבר כמה זמן חולה במחלות שמקובל להניח שרק איטליה, או ארגנטינה חולה בהן.
הוא קם בבוקר ומסתבר לו שגאוני החברות הכלכליות גנבו, תרתי משמע, כסף מהחברות האלה, שניה לפני הקריסה. הוא מגלה שאיזה מושל הלך לזיין איזו זונה בדיוק כשהיה צריך מישהו שיכריז מצב חירום בגלל אסון טבע. הוא מגלה שמערכת צבאית שלמה הופעלה בלי לשים לב שהיא על "טייס אוטומאטי". זה עבור אמריקאי לבן שבר באמונה שמקביל למה שיחוש חרדי שיקום מחר בבוקר ויסתבר לו (חו"ח) שכל האדמו"רים וראשי הישיבות בשבת בבוקר לבשו חליפה, עלו על אוטו ונסעו לסעודת שחיתות ב"מול-ים". בעצם זה יותר מכך, כי החרדי מאמין בבורא עולם, והאדמו"רים הם עבורו שליחים.
אני לא מדבר כאן על אידאולוגיות על: אני מדבר על מה שאני שומע כבר הרבה זמן מאנשים שאני מכיר - אנשים שנהנים מכל העולמות. זה שבר אמיתי! להיות "אמריקאי" זו אמונה יותר מאשר סתם לאום. זו אמונה במערכת שלמה של ערכים ותפישות עולם. האמונה הזו נסדקה, והאמריקאי הרגיל עוד לא הבין שהאלטרנטיבה שהוא שמח על בחירתה היא לא "ללכת אחורה ולתקן", אלא לקחת פניה חדה לכוון לא מוכר. זו כבר בעיה אחרת.
_____________________________________
.
|