ידוע לי שבעבר הדבר היה אפשרי. הבנתי ממישהו שגם היום זה אפשרי, כל עוד זה לא 72 על בעיות גב.

האם למישהו יש מידע בנושא? זה חשוב לי מאוד.

זה עדיין אפשרי אני כמעט בטוח.
אבל קשה.

שמעת על חריג חי"ר? תנסה להוציא

שמעתי.
יש לי המלצה כזאת מאחד האורתופדיים הבכירים בארץ (אבל הוא לא אורתופד צבאי ככה שזאת בעיה).
הייתי כבר אצל יועץ מקרפ"ר לענייני אורתופדיה והוא לא שלל את הבקשה באופן גורף אלא אמר שהוא ישקול שנית לאחר שאני אפגש עם מומחה לכף רגל וקרסול.

בכל מקרה אני צריך להתכונן גם לכך שאולי לא אצליח להוציא את האישור הזה, או שזה פשוט ייקח לא מעט זמן.

הדבר לא היה אפשרי (באופן גורף - גם לא לחריג חי"ר).

בקיצור אני בצרה רצינית. דופקים את מי שיש לו מוטיבציה מטורפת, ולכל ליצן "כשיר רפואית" (אבל בלי מוטיבציה בגרוש) נותנים להגיע לרגלי.

עכשיו רק יש לי יותר מוטיבציה לבקש גיבוש צוללות ולעבור אותו. שם אומנם גם 03 אבל לפחות שירות לא משעמם ומשביז.

מה אני אגיד לך, דופקים אותך משהו משהו. ממש, הצבא חושש לבריאותך... איפה נשמע כדבר הזה?

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

shurki, הלוואי והייתי יכול להגיע להנדסה, אבל צריך 82-97 או 72 עם חריג חי"ר.
סטילי"ם - הלוואי, אבל לא רלוונטי (לא גיבוש התנדבותי ולכן לא ניתן לצאת אליו לאחר הגיוס, בשונה מגיבוש חובלים,צוללות, טייס או מטכ"ל).

אגב סעיף הליקוי הוא לא על בעיות גב אלא על הפרעה קלה בקרסול (ושוב-יש לי מכתב מהאורתופד הכי בכיר בארץ שכותב שאין מניעה לשרת בכל תפקיד בצה"ל, ושאני מסוגל לעמוד במאמצים ללא הגבלה).

אני כבר מתחרט שלא לקחתי את הסיכון והלכתי לתותחנים במטרה לצאת לגיבוש מורן (כבר דיברתי עם רופא היחידה שלהם, עם סמל מהיחידה ועם צוער מהיחידה ונאמר לי שכל עוד אין לי בעיות גב אז לא תהייה מניעה לצאת לגיבוש, כנראה).

ביטיס - העיניין הוא שבעבר זה היה אפשרי בוודאות, זה מה שמציק לי.

ואנשים נפגעו במספרים גדולים. גם כאלה שאין להם לקויות נפצעים, לפעמים לכל החיים, בגלל העומס. אם יש לך לקות מסויימת שמגדילה את הסיכוי שלך להפגע, הצבא לא ירצה לקחת את הסיכון הזה עליך.
מעבר לזה, אין לך שום מושג אם מה שהרגליים עושים באמת יעניין אותך ומה שרכובים עושים לא יעניין אותך בכלל, אפילו אם אתה חושב שאתה יודע.
יש אינסוף דוגמאות לכך בפורום הזה, ובד"כ לרעה.*

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

ציטוט:

מעבר לזה, אין לך שום מושג אם מה שהרגליים עושים באמת יעניין אותך ומה שרכובים עושים לא יעניין אותך בכלל, אפילו אם אתה חושב שאתה יודע.

אני מסכים איתך שאני לא יודע. אני רק יודע שאני לא רוצה להגיע למקום שכמעט כל מי שנמצא בו ואני מדבר איתו אומר לי שזה מקום משביז.

אבל אני כן יודע שאני בן אדם שמוכן לתת הכל בשביל הצבא והמדינה, ורוצה להגיע לצוללות על אף הסטיגמות של הצוללנים כ"פועלים שחורים של החובלים" ועל אף הקבע הארוך וכמעט בלי הסיכוי לצאת לקצונה. אני מאמין שכל אדם צריך לשאוף תמיד ליותר - ככה הוא מתפתח וככה הוא גם הופך למועיל יותר בשביל החברה והמדינה. חשוב לי לציין שאני לא אדם שסתם מורעל ורוצה להיות איזה רמבו עם סכין בין השיניים, וסביר להניח שאם הייתי מגיע לתפקיד עורפי שבאמת הייתי מאמין שאני תורם בו (וגם הייתי נהנה ומרגיש סיפוק ואתגר) אז הייתי נשאר בו ושואף לצאת לקצונה במסגרתו. אבל זה לא יצא, אז העליתי פרופיל ואני שואף להכי גבוה והכי מעניין (בשבילי), כי איפה שאדם רוצה להיות - שם הוא יצליח יותר, וזה אינטרס שלי וגם של הצבא.

ציטוט:

ודע שאני לא רוצה להגיע למקום שכמעט כל מי שנמצא בו ואני מדבר איתו אומר לי שזה מקום משביז.

כל חייל יגיד לך שהמקום שהוא משרת בו הוא הכי גרוע ובגדוד XXX השכן יש שכונה מטורפת והמג"ד אחלה גבר.
באופן מפתיע, בגדוד XXX כולם ימררו לך בבכי איך בגדוד השני החיים דבש.

עם 72 למיטב ידיעתי אתה יכול להגיע לשריון, תותחנים (אלא אם בעיות הגב שלך תפרענה לך מאוד), הנדסה קרבית, מג"ב, סטי"לים.. לא רק לצוללות.

וכן, הצבא לא ייקח אותך למקום שלא מתאים לך רפואית, זה נשמע מאוד הגיוני.

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

היו 72 בפלוגות הרגליות, זה לא משהו בלתי אפשרי.

אני מכיר לא מעט חברה עם 72 ממחזורים קצת יותר ותיקים, שאכן היו בפלוגות רגליות. החל מגיוס נוב' 08, עד כמה שאני מכיר (ואני חושב שאני די בקיא בתחום), לא היו מקרים כאלו.