הכאב והצער רוקדים בדכאון ובדידות
באנשיך שיתוודו לגורל אכזריות
הרצח שובר כוס עם גאווה וקנאה
מסתגר עם אנשיך, אנשי השנאה

אך אין שנאה
וזה לא ישנה דבר
בחיים שלאחר

דברי רוע, בדמדומי הלילות
לא דופקים אצלך, בדלתי המרומות
בניך היפים, עולים באש המלחמות
ובנותיך היפות מתות מצער נפילות

אך אין מוות ואין צער
ולא יהיה כזה דבר
בחיים שלאחר

ואדם עוד ימשיך לעזוב את חווה
יום ולילה יזלזל בבריאת האהבה
וילדיך הטובים נשלחים כצאן להריגה
כי בליבנו בראת את חטא הגאווה

אך לא
לא נדע עוד דבר
בחיים שלאחר

בשמך נשלחנו למלחמות חסרות טעם
וגם ביום בהיר, בנפשותינו, ברק ורעם
ואף אדם לא מאמין עוד בפועלך
כי אבדה תקותנו, לקבל את עדותך

אך לא!
כל אלו יהיו חטאי העבר
בחיים שלאחר

בתך נולדת ללא יכולת ראיה
אהוביך מצדיקים זאת רק לטובתה
כי עדות נולדיך לרצח עולם
תשאיר צלקת, תשאיר גם דם

אך האם
האם זה לא ישנה דבר?
בחיים שלאחר?