14-02-2010, 17:41
|
מומחה לתעופה, תעופה צבאית, חלל ולווינות. חוקר בכיר במכון פישר
|
|
חבר מתאריך: 02.07.05
הודעות: 11,691
|
|
פרוייקטי סטודנטים בטכניון: מל"ט חמקן, לווייני ניווט ועוד
http://www.hayadan.org.il/wp/space-...chnion-1402101/
סטודנטים בפקולטה להנדסת אוירונוטיקה וחלל בטכניון, החוגגת בימים אלה יובל להיווסדה, פיתחו "מל"ט (מטוס ללא טייס) חמקן", "מעלית חלל ירחית" תיאורטית, "שפירית מעופפת" ומערכת ניווט לוויינית. הם יציגו את הפרוייקטים שלהם בכנס היובל לתעופה וחלל, שיתקיים בשבוע הבא בתל אביב ובטכניון.
ד"ר אהוד קרול, האחראי על הצגת פרוייקטי הסטודנטים בכנס, מסר כי "המל"ט החמקן" תוכנן לפעול במרחק של כ-3,000 קילומטרים ללא תידלוק מחדש. הוא יכול לשאת שתי "פצצות חכמות" במשקל של 500 קילוגרם כל אחת, ומצוייד בחיישנים שונים (אלקטרו-אופטי, אינפרא-אדום וראדאר) המאפשרים פעולה גם בחשיכה ובכל תנאי מזג אוויר. על הפרוייקט עבדו שבעה סטודנטים בהנחיית דרור ארצי.
"מעלית החלל" נועדה להביא את האיזוטופ הליום-3 מהירח לכדור הארץ. חומר זה נדיר מאד בכדור הארץ, אבל יכול לשמש כדלק גרעיני. המערכת שתוכננה מורכבת מקרוניות במשקל טון וחצי ה"נוסעות" על כבל באורך 325,000 ק"מ, מפני הירח עד למסלול סביב כדור הארץ ובחזרה. זמן נסיעת הקרונית בכיוון אחד הוא כ-200 שעות, והנעתה נעשית באנרגית השמש. לדברי הסטודנטים המתכננים, "מעלית" כזו בין הירח לכדור הארץ אפשרית וניתנת לביצוע תוך שימוש בטכנולוגיות קיימות. בתוך חמש שנים ניתן יהיה להחזיר את ההשקעה בה, בסך 15 מיליארד דולר, בהנחה שבכל שנה יובאו לארץ כחמישה טון של הליום-3. חמישה סטודנטים תיכננו את המערכת, בהנחייתו של ד"ר אלכסנדר קוגן.
"השפירית המעופפת" היא כלי טיס בעל מוטת כנף של 23 ס"מ וגוף באורך 20 ס"מ, מונע ע"י סוללה חשמלית ומנפנף בארבע כנפיו. אב טיפוס כבר נבנה והודגם בטיסה בתוך בניין הפקולטה להנדסת אוירונוטיקה וחלל בטכניון. מהירותה האיטית יחסית של השפירית מאפשרת לה להיכנס בקלות לחדרים דרך חלונות קטנים ולשלוח משם תמונות ממצלמה זעירה שניתן להתקין עליה. שמונה סטודנטים בנו אותה, בהנחייתו של פרופסור בני לנדקוף.
מערכת הניווט הלוויינית "אירנה" היא קונספט למערכת ניווט איזורית המבוססת על "לוויין אם" וארבעה "לווייני בנות". ה"בנות" הן ננו-לוויינים במשקל של פחות מ-9 ק"ג, כל המערכת תוכננה להיות תחליף זול יותר למערכות GPS קיימות. הפרויקט בוצע ע"י שבעה סטודנטים בהנחיית ד"ר אלכסנדר קוגן.
|