30-01-2010, 23:43
|
|
אדמין לשעבר
|
|
חבר מתאריך: 28.10.01
הודעות: 42,600
|
|
נו, באמת. אתה מכיר תכנית פוליטית אחת בישראל שקיים בה איזון שכזה?
התקשורת הישראלית יצרה מ\מן מצב משעשע שבמסגרתו על כל ימני
שמופיע, יהיו 4-6 שמאלנים שיפריעו לו לדבר - ולעתים יוותרו לחלוטין על עלה התאנה.
בתכנית הבוקר של גל"צ, למשל, יש פאנל עיתונאים שכולל לרוב את בן
כספית, יחד עם עקיבא אלדר ולעתים גם עמנואל רוזן, או משהו בסגנון, ואני
לא רוצה לקלקל את המתח, אבל תמיד מסתבר שיש קונצנזוס שביבי רע
ושרה רעה ואובמה מפשל בכך שלא הצליח ללמד לקח את הביבי הזה...
לא צריך להתרגש מהדברים הללו, בעיקר כאשר ישנו שינוי מאסיבי בדרכי
צריכת התקשורת של עם ישראל, והשליטה של אותם אנשי תקשורת
בשיבר המידע, מתחסלת תודות לאינטרנט, ולעיתון מודפס שמאחוריו עומד
גורם בעל כוח כלכלי גדול משל כל אילי התקשורת המקומיים, גם יחד.
השינוי יגיע גם לטלוויזיה, וברגע שתשונה שיטת השידור ויתחילו למכור
רשיונות לפתיחת ערוצים מסחריים דיגיטאליים, ואשכרה תהיה שם תחרות - אתה
פתאום תגלה שיש גם ימנם בתכניות הללו (פשוט כי לבעל הערוץ ישתלם
להביא אותם...). עד אז, אפשר להסתכל או לא להסתכל בתכניות הנלעגות
שבהן מופיעות דמויות כמו אלדד יניב (שקרא לנשיא ארה"ב לאלץ את
ממשלת ישראל לעפול בניגוד למצע שעליו נבחרה), דב וייסגלס (שמשתייך
לפורום החווה, ואין טעם להרחיב את הדיבור לגביו), גדעוןצלוי (שמשתייך
מעשית לצד השני), גדי טאוב (שהיה בשיאו כשהגיש את תכניות הילדים
והנוער לפני 18 שנים...) ובמידה פחותה, ארי שביט (שיעמדו לו לעד
מאמריו נגד לבני ברגע האמת, נגד שרון ונגד אולמרט - למרות שזה הכניס
אותו לעימות עם כל הברנז'ה).
כך או כך, אין מה להתרגש. התקשורת מוטה שמאלה באופן גרוטסקי, אבל
דווקא בשנים האחרונות מתחיל שינוי, על אפה ועל חמתה של אותה רשות
שלטונית לא נבחרת...
|