28-01-2010, 19:43
|
|
|
|
חבר מתאריך: 11.08.04
הודעות: 5,005
|
|
מוּסָךְ -> מוּסַכִּים
השם מסך שרשו ס־כ־ך.
הסיבה לדיגוש, כפי שרומז השורש - היא שהשם משתייך לגזרת הכפולים, היינו הימצאות שתי אותיות שורש זהות בסוף.
הכ"ף נבלעה בחברתהּ.
גם בצורת יחיד, היינו אמורים לקבל מלה המנוקדת בדגש בסופה: ךּ;
אך דגש בסוף מלה לא יעלה על פיו של העברי (לבד מפעלים שמסתיימים כמות שמרתְּ או
שמות כמות ביתהּ היקר - כמובן שזהו מפּיק).
עם זאת, באמצע המלה כותבים כ"ף אחת וּדגושה. כּ.
באותו אופן, גם:
סַכֵּי עֵינַיִם (סַךְ -> סַכִּים)
מָסָךְ -> מָסַכִּים, מָסַכֵּי־
מוּסָךְ -> מוּסַכִּים
[סֻכָּה גם שרשה ס־כ־ך]
חג -> חגּים
כָּרִיךְ ושׁוֹבָךְ, אינן משתייכות לאותה גזרה ואין סיבה לדגשן.
זו הסיבה ואלו היתרונות של ההתעקשות להקפדה לשונית בפרסומות (והנסיון לאכֿוף את זה).
סוף שבוע נעים,
אור
_____________________________________
|