20-01-2010, 09:15
|
|
|
חבר מתאריך: 28.01.07
הודעות: 156
|
|
צוערי בית הספר לקצינים מקבלים מצה"ל מידע עמוס טעויות בנושאי היהדות והשואה
כך מחנכים את מפקדי העתיד [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.news1.co.il/img/midBull.jpg] צוערי בית הספר לקצינים מקבלים מצה"ל מידע עמוס טעויות בנושאי היהדות והשואה
אם תשמעו בעתיד קצין בצה"ל טוען שאנטישמיות היא שנאת יהודים וערבים כאחד, אל תבואו אליו בטענות. זה מה שלימדו אותו בבה"ד 1. את זה - ועוד הרבה טעויות במקרה הטוב ושטויות במקרה הגרוע.הצוערים העומדים לצאת לקורס קצינים מקבלים חוברת עבת-כרס של מושגי יסוד ביהדות, תולדות עם ישראל ומדינת ישראל, מידע על צה"ל ועוד. בדקתי שניים מן הפרקים: מושגים ביהדות ותודעת השואה. כמות המשגים בהם רבה מספור, ולפיכך יובאו כאן רק כמה דוגמאות בולטות.
כיבוד הורים - לא רק בחיים הבוגרים
- "מעמדה המיוחד של הארץ מתבטא במצוות הנוהגות בה, 'מצוות התלויות בארץ', כגון: מצות יישוב הארץ".
- הרמב"ם - כמותו נפסקת ההלכה - אינו מונה את ישיבת הארץ בין מצוות התורה. "מצוות התלויות בארץ" הוא מושג הנוגע רק לאלו הקשורות בחקלאות.
- "בשבתות ובחגים מוציאים את ספרי התורה מארון הקודש וקוראים בהם את פרשת השבוע".
- הקריאה בתורה היא גם בימי שני וחמישי ובראשי חודשים. בחגים לא קוראים את פרשת השבוע אלא פרשיות מענייני היום.
- בקטע על ספרות ההלכה מוזכרים המשנה, היד החזקה של הרמב"ם ו"שולחן ערוך". נעלמה משם הגמרא, שהיא הבסיס לכל פסיקת ההלכה.
- "חכמינו זכרונם לברכה. כינוי למנהיגים הרוחניים של עם ישראל מימי בית שני... אחד המוסדות שהקימו היה הסנהדרין".
- הסנהדרין פעלה כבר בימי בית ראשון.
- "יציאת מצרים התחוללה בליל ט"ו בניסן ואנו חוגגים אותה בליל הסדר".
- יציאת מצרים הייתה ביום ט"ו בניסן. בליל ט"ו בניסן התרחשה מכת בכורות.
- "בחג השבועות אנו חוגגים את מתן התורה לעם ישראל".
- חג השבועות נקבע ללא קשר למתן תורה, שמועדו כלל אינו מוזכר במקרא. רק חז"ל הגיעו למסקנה ששני התאריכים - חד הם.
- "עיקרה של מצוה זו [כיבוד הורים] היא דווקא בחיים הבוגרים, כאשר הבנים מטפלים בהוריהם הקשישים".
- בהלכה אין שום הבחנה בין החיוב לפי הגילאים השונים.
- "הסידור כולל את תפילות היומיום והשבתות, והמחזור כולל תפילות מיוחדות לימים נוראים ולשלושת הרגלים".
- רוב מהדורות הסידור כוללות גם את התפילות העיקריות של הימים הנוראים ושלושת הרגלים.
- "בארץ ישראל, בזמן המנדט הבריטי הוקמה הרבנות הראשית, שבה מכהנים רב ראשי ספרדי המכונה 'ראשון לציון' ורב ראשי אשכנזי".
- הראשון לציון כיהן כבר מימי השלטון העותומאני.
- "התפילות תוקנו כנגד הקורבנות שהוקרבו במקדש".
- התפילות קדומות בהרבה לזמן המקדש. לאחר החורבן, הן קיבלו גם מעמד של מעין תחליף לעבודת הקורבנות.
- "לאחר קריאת שמע מתפללים תפילת שמונה עשרה".
- תפילה זו נאמרת ללא כל קשר לקריאת שמע, גם בתפילות בהן לא נקראת שמע.
- "טבעת הנישואין מבטאת את הקשר והזיקה שבין בני הזוג".
- ביהדות הטבעת היא אחת מהדרכים בהן האיש "קונה" את האישה ואין לה כל משמעות אחרת.
- יום העצמאות נעדר כליל מרשימת מועדי ישראל, למרות שיש לו גם תוכן דתי בהתאם לסדרי התפילה שקבעה הרבנות הראשית.
מחנות ההשמדה היו בעצם מחנות ריכוז - "תוכניות המלחמה ביהודים היו ידועות, אם כי לא לכל פרטיהן".
- לנאצים לא הייתה עד 1941 תוכנית סדורה להשמדת יהודי אירופה.
- "אנטישמיות: התורה בה דגלו הנאצים. פירוש המילה 'אנטישמיות' - שנאת הגזע השמי (צאצאיו של שם בן נח), יהודים וערבים כאחד".
- אנטישמיות היא אך ורק שנאת היהודי באשר הוא יהודי.
- "משני חוקי יסוד אלה [חוקי נירנברג] הסתעפו כל הגזירות שגזרו לאחר מכן הנאצים על היהודים".
- הרדיפות החלו כמעט שלוש שנים קודם לכן.
- "מחנות ריכוז והשמדה: מחנות אזרחיים להשמדת המונים במלחמת העולם השנייה".
- מחנות הריכוז נועדו לכליאה ולא להשמדה.
- "בינואר 1942 החליטו היטלר ועוזריו לבצע באופן שיטתי את הפתרון הסופי".
- ההחלטה על ההשמדה התקבלה בכמה שלבים עד סתיו 1941.
- "עוד מחנות השמדה נודעים לשמצה היו... בוכנוולד, ברגן-בלזן ודכאו בגרמניה".
- שלושת אלו היו מחנות ריכוז ולא מחנות השמדה.
הטלאי - לא תמיד צהוב ולא בצורת מגן דוד- "יודנראט... נתמנתה מטעם הנאצים לעמוד בראש כל קהילה יהודית".
- יודנראטים היו בעיקר בקהילות הגדולות במזרח אירופה, ודאי לא בכל קהילה.
- "היה זה גוף שהורכב מרבנים ומאנשים בעלי השפעה בקהילה".
- במקרים רבים איישו את היודנראטים אישים מן השורה השנייה.
- "הם היו אחראים על מסירת יהודים לשם העברתם למחנות ריכוז".
- ברוב המקרים לא נטל היודנראט חלק במאסרים ובגירושים.
- "חברי יודנראט רבים התאבדו".
- ידוע על מקרים בודדים בלבד שכאלו.
- "הגרמנים... לחמו [בגטו ורשה] מבית לבית".
- הגרמנים הציתו את הגטו בצורה שיטתית על-מנת להימנע מלוחמה מבית לבית.
- "משפטי נירנברג: משפטיהם של מנהיגי המשטר הנאצי ושל פושעי המלחמה הגרמנים בפני בית דין לאומי בעיר נירנברג... המשפטים נמשכו מנובמבר 1945 עד 1949... מ-24 הנידונים, אחד התאבד, אחד נמצא לא שפוי... 12 הוצאו להורג".
- זהו ערבוב בין סדרת המשפטים בנירנברג ובראשם משפט בכירי המשטר הנאצי. איש מבין הנאשמים במשפט הראשי לא הוכרז כבלתי-שפוי.
- "טלאי צהוב: טלאי אותו נדרשו היהודים לענוד תחת כיבוש גרמניה הנאצית... הטלאי היה בצורה [כך במקור] מגן דוד".
- המונח הנכון הוא "אות קלון", משום שבמקומות רבים הוא לא היה צהוב וצורתו לא הייתה תמיד מגן דוד.
כאמור, אלו הן דוגמאות בלבד מתוך שני פרקים שבדקתי לעומק. מפחיד לחשוב מה מסתתר ביתר הפרקים, ועוד יותר מפחיד לחשוב שזוהי רמת ה"ידע" שמעניק צה"ל לקציניו.
______________
תגובת צה"ל לא נמסרה.
נערך לאחרונה ע"י גמל קוטב בתאריך 20-01-2010 בשעה 09:19.
|