|
בהמשך לדיון על "כלבים מסוכנים"
אני מצטער שאני פותח אשכול חדש אך פשוט אין אפשרות להגיב באשכול העצום הקודם באופן ענייני להודעות הרבות.
אני אתחיל בזה שאין הגדרה מקצועית אמפירית "לגזע מסוכן" והדגש הוא על גזע. אנשי המקצוע העוסקים בנושא אינם מקבלים הצהרה זו-חשוב להדגיש זאת. עד היום לא קיים מחקר השוואתי אמפירי הקובע כי גזע אחד מועד גנטית לנשוך יותר מגזע אחר.כלבים הם בעלי חיים מורכבים והתנהגות מסויימת כגון אגרסיביות מורכבת ממכלול של תכונות מולדות ,נרכשות,וסביבתיות שכל אחת מהן מהווה נדבך בעיצוב אשיותו הסופית של הפרט(כלב) והדגש על הפרט.
"גזע מסוכן" -יש דבר כזה?
מקובל לטעון כי,גזעי הכלבים השונים פותחו על מנת לספק שירותים ייחודיים עבור בני האדם.לאחר דורות רבים של סלקציה קפדנית עבור מטרות שונות נוצרו גזעים הנבדלים בהתנהגותם ובתכונות הייחודיות.הגיוני לומר שלגזעי כלבים יש מגוון של אינסטינקטים המובילים אותם להגיב על מצבים מסוימים באופן שהוא "מאפייני”.דוגמה מוכרת היא אינסטינקט הרעיה של הבורדר קולי,יצר ההבאה של כלבי הרטריבר,ואינסטינקט הציד של טריירים כלפי מכרסמים וחיות קטנות. היה צורך לעצב ולפתח אינסטינקטים אלו על ידי אימון ואילוף אך חלק מהביטוי לתכונות אלו בחלקו לפחות, מובנה בהתנהגות של הגזעים השונים.
אגרסיביות פותחה לדרגה גבוהה יותר בגזעים מסוימים בהשוואה לאחרים.היא פותחה ע"י ברירה סלקטיבית עבור פונקציות שונות כגון:ציד,שמירה על רכוש,או הגנה וליווי אישי.
האגרסיביות הלוחמנית של הכלבים שימשה לציד חיות גדולות ומסוכנות ותועלה לשעשועי הימורים של התגרות כלבים בחיות גדולות באירופה של המאה הקודמת ובסופו של דבר לקרבות של כלב בכלב.
(כיום פעילות זו קיימת באופן מצומצם כפעילות מחתרתית ובלתי-חוקית בחלקים שונים של העולם.)
האמריקן פיטבול הוא הגזע העיקרי המשמש למטרה זו כיום,אך למספר גדול של גזעים יש היסטוריה "לוחמנית" דומה והם שימרו נטיות התנהגותיות אלו.
האדם הממוצע בקלות יכול להניח שכלב שבעברו ההיסטורי הושבח לקרבות הוא בהכרח אגרסיבי ומסוכן-אך השקפה זו מוטעת לחלוטין.
יש מגוון של סוגי אגרסיביות המופעים בכלבים כאשר אנשי-אקדמיה ומקצוע מציינים סוגים שונים ולעתים מספר סוגים המתקיימים באותו פרט יחד,אך באופן כללי הם כוללים אגרסיביות דומיננטית, אגרסיביות הנובעת מכאב, אגרסיביות טריטוריאלית,ואגרסיביות הגנתית.
התנהגויות אלו הן תוצאה ישירה לחוויות או לאישיותו של הפרט ובאופן מאוד מאוד רופף משויכות לגזע.קטגוריות התנהגות בדידות אלו נשענות על גורמים סביבתיים שונים ועל מאפיין גנטי שונה.
הרלוונטיות לגבי האמריקן פיטבול היא אגרסיביות פנים-כלבית המבוטאת לדרגה גבוהה בחלק מהפרטים המשתייכים לגזע.התנהגות זו מבוססת גנטית,אך כמו כל סוג של אגרסיביות הצורה שבה היא מבוטאת נקבעת ע"י מספר אינטראקציות סביבתיות משתנות.
חד משמעית,אין גנים ספציפיים להתנהגות מסוימת בבעלי חיים מורכבים כמו כלבים. ווריאציות גנטיות אחראיות לרמה נמוכה יחסית של וריאציה התנהגותית.
לעומת זאת,קיימת אינטראקציה בין גנים לסביבה, והיא קובעת את התנהגותו הסופית של הפרט.
אומנם לא קיים קונצנזוס מדעי באשר לחשיבות היחסית של גנטיקה מול סביבה (אילוף,סוציאליזציה,החזקה וכו') וההפך,בתוצאה ההתנהגותית הסופית,חלק טוענים שחשיבותה של גנטיקה(גזע) היא טריביאלית להתנהגות כגון אגרסיביות,בשעה שאחרים טוענים שאינה בעלת משמעות מאחר ומעורבים פקטורים נוספים בעלי השפעה ישירה על התנהגות אגרסיבית.כך או כך חיוני להבין כי אין גזע כלבים בעל תכונות ייחודיות,אלא לכל הכלבים יש את אותו סט התנהגויות מובנה. ברם, לגזעים השונים יש סף גירוי שונה למצבים בהם הכלב מפגין התנהגות מסוימת. אף חשוב מכך,אינדיבידואלים בתוך הגזע נבדלים באופן דרמטי האחד מהשני בהתנהגותם וחשוב מאוד לציין כי גם באופן כללי קיימת חפיפה התנהגותית גדולה בין כל הגזעים.
יתרה מכך, יכולים להיות שני גזעים שסף גירוי שלהם נגדיר אותו כ "גבוה" ו"נמוך" בהתאמה למצבים מסוימים,אך פרטים רבים מהגזע ה"נמוך" עשויים להציג סף גירוי גבוה יותר למצבים הללו מאשר פרטים המשתייכים לגזע "הגבוה".זו עובדה. ללא קשר אם התנהגות זו מבוססת גנטית או סביבתית.ועובדה זו בעצם מציגה את הטענה כי:קיים גזע בכללותו שהוא "תוקפן" או "מסוכן" יותר מגזעים אחרים-כ לא נכונה.
עוד נקודה שהיא מאוד רלוונטית וחשוב להדגישה היא: אגרסיביות בין כלב לכלב שהיא שונה לחלוטין מאגרסיביות שבין כלב לאדם.שאם לא כך הדבר,כל הכלבים שהם אגרסיביים כלפי כלבים אחרים היו מציגים באופן אוטומטי תוקפנות גם כלפי בני אדם.אם ניקח בחשבון את המגוון הגדול של כלבי הציד וגזעי הטרייר,עובדה זו לבדה מפריחה טענה זו.טריירים באופן כללי אגרסיביים לכלבים אחרים ומציגים כלפיהם סף טולרנטיות נמוך.אותם טריירים אגרסיביים לכלבים,הם נינוחים וחברותיים עם אנשים.כמובן,שגם רבים מבני משפחת הטרייר מציגים קשת רחבה של התנהגויות ותגובות לנוכח כלבים אחרים ורבים מהם הם נוחים ושלווים בנוכחותם.
חוויות סביבתיות הן בעלות השפעה רבת משקל בעיצוב אישיותו של כל כלב.
המקרה עם פיטבול דומה.בממוצע הם מציגים רמת אגרסיביות גבוהה כלפי כלבים אחרים,ירושה מעברם ולמטרה שהושבחו,אך רבים מבני הגזע הם נינוחים עם כלבים אחרים,הן מסיבות גנטיות והן מסיבות הקשורות לגורמים סביבתיים.
למעשה אם תכונה מסוימת היא מושפעת באופן מוחלט גנטית,יופיעו שינויים גנטיים משמעותיים בגזע, ושינויים משמעותיים בצורת הביטוי של תכונה זו בגזע.
בעצם מה המשמעות לכל הנדון במאמר:שעל בסיס מדעי,בלתי אפשרי להכריז כי:"גזע אחד הוא אגרסיבי בכללותו" בשעה שגזע אחר "אינו אגרסיבי".אינדיבידואלים מכל גזע עשויים להיות אגרסיביים כלפי אדם,ואחרים מאותם גזעים לא.אם ננסה לפשט זאת,כל כלב עשוי להתנהג בצורה אגרסיבית בסיטואציה מסוימת,אך יתכן מאוד כי סיטואציה זו לא תופיע כלל במהלך כל חייו.
נתונים סטטיסטיים של תקיפות כלבים מגלים שהנחה זו נכונה(1).פרטים מכל הגזעים נשכו,אף על פי שגזעים מסוימים באופן יחסי יותר מאחרים.גם אם באופן סטטיסטי גזעים מסוימים נושכים יותר מאחרים,עדיין נתח משמעותי שהוא הרוב של הגזעים הללו לא יינשך לעולם.זו טענה הגיונית ונכונה לומר כי,אין שום גזע שהוא מסוכן- אם יש כוונה לרמוז כי גזע שלם בכללותו מועד לנשוך אנשים.
סיכום:
לשום גזע אין מזג-טמון המביע את עצמו באופן אוטומטי בין אם זו תוקפנות או כל תכונה אחרת. התנהגות של כלבים משתנה בין אינדיבידואלים בתוך הגזע יותר מאשר בין הגזעים, והגורם הרלוונטי המכריע הוא אדם והשפעתו הסביבתית.
.1http://www.sathy.fi/SATHY-documents/Fakta13.pdf
In contrast to what has been reported in the news
media, the data....CANNOT be used to infer any
breed-specific risk for dog bite fatalities…”
- AVMA Statement |
ראשי
צ'אט
08-01-2010, 08:32
מצב כלאיים
