(מתוך מעריב, 4/1/2010)

לא מעט תהיות שמעתי אשר לשם ההִתּוּלִי של האקדמיה. מדוע זו בחרה בשם לועזי?

לא רבים יודעים כי לאקדמיה תשובה מפורטת בנושא. היא מובאת כאן, באתר הרשמי, אך הועתקה הנה לשם גיבוי התוכן.

זהירות - ספויילר!

למה "אקדמיה"?

רבים התוהים על שם המוסד העליון ללשון העברית: "מדוע עד היום לא מצאה האקדמיה מקבילה
עברית למילה אקדמיה?"

כל שפה ולשון שואלת מילים מלשונות אחרות ומשאילה להן מאוצרה. מאות רבות של מילים שאלה
העברית כבר בתקופותיה הקודמות (מקרא ולשון חכמים), ובהן אף שמות מוסדות נכבדים ומקומות
ציבור, ולא נמנעו מכך אנשי הדורות וחכמיהם. סנהדרין, אצטדיון, אכסניה, פרדס, סנגוריה, מוזאון,
תאטרון, אוניברסיטה וטכניון הן אך דוגמאות אחדות לכך.

ואם תרצו הנה עוד דוגמאות של מילים שאולות מכל תקופותיה של העברית: איכר, היכל, צי, פתגם,
גזבר, זוג, מלפפון, ספוג, ספסל, אלכסון, עמילן, סנדלר, אסימון, פיוט, מוניטין, קרקס, קוטב, אדיב,
מרכז, אופק, קפה, סוכר, רדיו, טלוויזיה, תה, שוקולד. אין תרגום לכל אלה, ואף אין נראה שיש צורך בכך.

כמוהן גם המילה אקדמיה. בכל לשונות התרבות של העולם קוראים בשם 'אקדמיה' למוסד שחבריו הם
מלומדים, סופרים או אמנים גדולים. זה מוסד שתפקידו לפתח ולחקור בכוחות משותפים מדעים או
אמנויות. יש בעולם אקדמיות ללשון, לספרות, למדעי הטבע, לאמנויות; ויש אקדמיות הכוללות כמה תחומים.

השם אקדמיה מקורו בלשון היוונית. זה היה שם לבית המדרש של אחד מהגדולים שבחכמי יוון,
אפלטון, ונקרא כך על שם הגינה המוקדשת לזכר הגיבור אקאדמוס. בגינה זו היו מתכנסים שומעי
לקחו של אפלטון.

האקדמיה שלנו היא אקדמיה ללשון העברית. אקדמיות ללשון עוסקות בחקירת הלשון הקדומה או
בפיתוחה ובשכלולה של הלשון בהווה. חבר חכמים מוסכמים ומוסמכים, מהם חוקרים ומהם סופרים
ידועי שם, עוסקים יחדיו בהכוונתה ובפיתוחה של לשוננו.

במשאל שהתקיים בין חברי ועד הלשון לקראת כינונו של המוסד העליון ללשון העברית (בתשי"ג) השיבו
כל המשתתפים שאין לקרוא למוסד אלא בשם האקדמיה ללשון העברית, שם המביע את מלוא
משמעותו של המוסד ושל תפקידיו. נדונו גם הצעות אחרות שהציעו אנשים אחרים, אבל אף אחת מהן
לא נמצאה ראויה לבוא במקום אקדמיה.

בוועדה לקביעת השם היו סופרים, משוררים ואנשי לשון, ואלה נימוקיה:
1. זה שם בין-לאומי, מחייב הרבה, ויפה למוסד זה שמשימותיו גדולות וחשובות כל כך, וזקוק ליחס של
כבוד ואמון מן העם במדינה ובתפוצות, וגם מחכמי העמים.
2. כל ניסיון לתרגם את השם אקדמיה או למצוא לו תחליף, נדון לכישלון ועלול רק למעט את דמותו ואת
אפשרויותיו של המוסד.
3. המילה אקדמיה וצירופיה, כגון 'מילון אקדמי', 'לימודים אקדמיים', 'הסתדרות האקדמאים' - מצויים זה
כבר בספרות ובשימוש הלשון החיה, ואין כל חידוש בקבלתה עכשיו כשם המוסד.
4. "שאיפת ועד הלשון ליהפך לאקדמיה" לא חדשה היא, וכבר ביטאו אותה דוד ילין וח"נ ביאליק, נשיאי
ועד הלשון. השם נתקבל כל כך על דעת הקהל, שכמעט הכול ראו בקבלת החוק בכנסת את ייסוד
האקדמיה, והשם נתקבל בלא התנגדות.

"השם נתקבל כל כך על דעת הקהל, שכמעט הכול ראו בקבלת החוק בכנסת את ייסוד
האקדמיה, והשם נתקבל בלא התנגדות."

האמנם?

מנגד, הבלשן יצחק אבינרי (1900-1977), מחבר "יד הלשון" מביע את עמדתו הנחרצת כלפי הבחירה המכוונת לִנְטוֹת לשם הלועזי:

"לא ארכו הימים, וּבחורף תש"ט נתכנס ועד הלשון לאספה במוזיאון תל אביב, וּבה הכריזה הנשיאות
הכרזה רשמית וחגיגית, שמהיום והלאה לא ייקרא עוד שמו של ועד הלשון, והיה שמו - האקאדמיה
הלשונית. ההכרזה החגיגית נעשתה בפני ראש הממשלה, ד. בן גוריון, ויצוין כאן לשבחו של ראש
ממשלתנו שבִּנאום ברכתו כבר רמז בנימת הִתּוּל דק על המעבר הזה, בהטעימו שאכן רבה מאד
העבודה שתהא מוטלת על האקאדמיה הלשונית שלנו, שהרי לפי שעה לא הצליח עדיין ועד הלשון אף
למצוא לו שם עברי מתאים... נתבייש ועד הלשון בשמו העברי הטוב וּבִקש לשנות את מזלו ע"י שִנוי שם
מעברית ללועזית. הייאמן כי יְסוּפר? ועד הלשון, שמתפקידו לָסֹל (לִסְלֹל) דרך לתחיית שמות עתיקים
וְלִדְחיקת השם הזר, ההוא יְבקש לְהיוושע בְּברחו מן העברית אל הלועזית? [...] הרבה שגיאות שגה
ועד הלשון, הרבה תקלות יצאו מתחת ידו, כִּמְדֻמֶּה שתקלה זו - חמורה ביותר, כי לא שוגג הוא הפעם, אלא במזיד."
(יד הלשון, 45)

בהמשך הוא אף מספר כי "לאחר שנדפס מאמרי, נשלח אליי מִכתב מהכְּנסת שהשם אקאדמיה לא
יאושר, אלא אם כן ימציא ועד הלשון שם עִברי לאקאדמיה. מאז חלפו ארבע שנים," הוא כותב, "והאקאדמיה
קיימת בשמה הלועזי, אע"פ שהעִתונים הודיעו כי שר החוץ, מ. שרת, מתנגד בהחלט לשם הלועזי."

שפות ובלשנות חִידוֹת הִגָּיוֹן