02-01-2010, 17:33
|
|
|
חבר מתאריך: 09.11.06
הודעות: 760
|
|
לא מדובר על כל מי שנשאר בחיים אלה על כל מי שלחם.
סבא של אמא שלי עבר את כל המלחמה הזאת, מייד לאחר שעבר את המלחמה בפינלנד (לא הרבה שמעו עליה), את המצור על סטאלינגראד, היה גם הלנינגראד.. קרבות אדירים. קשה לדמיין מה האנשים האלה עברו. לא הייתה בארץ אף לא מלחמה אחת שהתנאים בה משתווים לתנאים במלחמת העולם ה2 שלא נדבר על המלחמות האחרונות שיותא מחודש אתה לא נמצא בשטח, שתמיד יש לך הספקה של מזון, מי שתייה וכו'. כל מי שיצא לו פה להלחם במערכה כזאת או אחרת ויודע איך זה ומה זה, שינסה להכפיל את זה פי כמה בכל המימדים (אורך, תנאים, סיכון וכו') וינסה לדמיין לעצמו מה לאזאזל הלך שם. חלק מהסיפורים ששמעתי ממנו על המלחמה הזאת פשוט הזוים. החבר'ה האלו נלחמו על חיים לא רק כנגד הנאצים אלה כנגד הפיקוד הדבילי לחלוטין שלא מעט פעמים הוביל למות של גדודים שלמים.
בקיצור, אם אחרי מלחמה שכזאת, לענוד 100 מדאליות יעשה להם טוב - מי אנחנו שנשפוט בכלל. שלא נדבר על אנשים שהדבר הכי מסוכן שעשו זה לחצות את הכביש באור אדום, שיושבים ומותחים ביקורת על גיבורי מלחמת העולם.
מה שעלינו לעשות זה לכבד אותם עד אין סוף, ולחקור, לשאול, להתעניין מה היה שם, מה הם עשו.. לא נשארו הרבה ווטראנים, בקרוב לא יהיה את מי לשאול.
_____________________________________
מקסימום קנים, דרך מקסימום פתחים במינימום זמן!
|