סיכול ממוקד - בגרמנית

לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה היה מעורב צבא גרמניה בהרג המוני של אזרחים, הפעם באפגניסטאן. שלא כמו בעבר, בכירי מערכת ההגנה משלמים על כך במשרותיהם - ויציבות הממשלה מתערערת

מאת עופר אדרת | ברלין

האם מותר לחיילים גרמנים להרוג אזרחים חפים מפשע, 70 שנה אחרי פרוץ מלחמת העולם השנייה? השאלה הטעונה הזאת מדירה שינה מעיניו של שר ההגנה הגרמני החדש, קרל-תיאודור צו גוטנברג. השר הצעיר, בן 38 בסך הכל, נקלע בעל כורחו לשערורייה צבאית-פוליטית-משפטית סבוכה, שכבר אילצה את קודמו ואת הרמטכ"ל הגרמני להתפטר. עתה היא מאיימת על יציבותה של ממשלת מרקל, חודש וחצי בלבד לאחר שהושבעה.

יתרה מזו, היא מאלצת את הצבא הגרמני ומפקדיו - למעשה, את החברה הגרמנית כולה - להתמודד עם סוגיות שלא בטוח שהיו רוצים לעסוק בהן. בישראל נאלצים להתמודד עם השאלות האלה מדי יום ביומו כמעט: מה ההבדל בין מלחמה למלחמת גרילה? איך מבחינים בין אזרחים לפעילי טרור? האם מותר להפציץ מן האוויר יעדי טרור גם תוך פגיעה באזרחים? ויותר מכל - מה מידת האחריות של שר ההגנה לכישלונות של הצבא?

תחילת הפרשה לפני כשלושה חודשים - בלילה שבין 3 ל-4 בספטמבר. מפקד הכוחות הגרמניים בצפון אפגניסטאן, הגנרל גיאורג קליין, קיבל דיווחים על כך שלוחמי טליבאן הציבו שתי מכליות גנובות כמה קילומטרים מחיילים גרמנים. קליין, שחשש שהטליבאן יפוצץ את המכליות סמוך לחייליו, החליט להגיב במהירות. ב-1:49 הוא הורה לעמיתיו מצבא ארצות הברית לשגר לאוויר באופן מיידי שני מטוסי אף-15 ולהפציץ את מכליות הדלק. שתי פצצות, כל אחת במשקל 227 קילוגרמים, שוגרו לעבר היעד והשמידו אותו כליל.

ואולם, כפי שקורה לעתים קרובות בהפצצות מן האוויר, גם אזרחים רבים נפגעו בתקיפה. על המספר המדויק של ההרוגים האפגנים יש מחלוקת, אבל במרבית הדיווחים מדובר על כ-140 הרוגים, ביניהם כמה עשרות אזרחים. אלה היו אזרחים אפגנים שנהרגו - ויש האומרים "חוסלו" - בתקיפה מהאוויר, בפקודת צבא גרמניה.

"נהרגו אזרחים?"
על דבר אחד אין מחלוקת: זו היתה הפעולה הקטלנית ביותר שבה היה מעורב הצבא הגרמני מאז מלחמת העולם השנייה. מנקודה זו ואילך החלו ניסיונות טיוח ופרצה מלחמת גרסאות בין בכירי מערכת הביטחון הגרמנית, שניסו להתחמק מהאחריות להרג האזרחים וייחסו לעצמם חוסר מודעות אליה.

תחילה טען שר ההגנה הקודם, פרנץ יוזף יונג, כי בתקיפה כלל לא נפגעו אזרחים, אלא פעילי טליבאן בלבד. חודשיים אחר כך, בתחילת נובמבר, נדרש לסוגיה גם השר החדש, צו גוטנברג, שהתייצב לימין קודמו והצדיק את ההפצצה. אלא שבסוף נובמבר השתנתה התמונה. זאת, לאחר שהיומון הנפוץ "בילד" חשף בעמוד הראשון שלו תצלומי וידיאו ודו"ח פנימי, המוכיחים כי בצבא הגרמני ידעו מזמן שבהפצצה נהרגו אזרחים חפים מפשע - אך לא טרחו לספר על כך לאזרחי גרמניה.

צו גוטנברג מיהר להגיב ופיטר את הרמטכ"ל ובכיר נוסף במשרד ההגנה, בטענה שאלה הסתירו ממנו מידע על התקיפה ועל מספר ההרוגים בה. הבא ששילם מחיר אישי היה שר ההגנה הקודם, יונג, שמונה בינתיים לשר העבודה בממשלה החדשה. יונג התפטר לאחר שקיבל על עצמו את האחריות ל"כשל בהעברת המידע" בפרשה.

בתחילת החודש שינה שר ההגנה הנוכחי, צו גוטנברג, את עמדתו ב-180 מעלות. חודש לאחר שהצדיק את התקיפה, הצהיר שהיא "לא היתה ראויה מבחינה צבאית". הוא הסביר שעמדתו השתנתה בעקבות דיווחים חדשים שהתקבלו במשרדו, ששפכו עליה אור חדש. התקשורת הגרמנית סירבה לתת לפרשה לשקוע וחשפה מסמכים ודו"חות נוספים, שמהם עלה כי צו גוטנברג ידע מבעוד מועד שבתקיפה נהרגו אזרחים רבים, אך התעלם מכך כשהצדיק אותה. בתגובה טען השר שהוצגו לו נתונים סותרים ופערי מידע - כך שלא היתה ברשותו תמונה מלאה על התקיפה.

אלא שבתחילת החודש נחשפו בתקשורת הגרמנית מסמכים נוספים - של נאט"ו, של הצבא הגרמני ושל הצלב האדום. עולה מהם שמלכתחילה, ההפצצה לא נועדה רק לסכל פיגוע אפשרי נגד חיילי גרמניה, אלא להשמיד - כפי שנכתב במקור - פעילי טליבאן. המונח "השמדה" - מונח שמשמש גם לתיאור פשעי הנאצים - אינו מצלצל טוב בשום מדינה, ובמיוחד לא בגרמניה. לצד זאת נטען באחד הדיווחים כי הצבא הגרמני ביקש - אך לא נענה - שהמפציצים האמריקאים ישתמשו בפצצות כבדות יותר, שכנראה היו גורמות לעוד נפגעים רבים.

מכליות או אנשים
קטעים מדו"ח החקירה של נאט"ו, שנחשפו השבוע במגזין "דר שפיגל", גורמים אף הם מבוכה רבה לצבא הגרמני ולמפקדיו. "קשה להבין מדוע המוקד של מפקד הכוחות הגרמניים היה הטליבאן ולא רק מכליות הדלק הגנובות, שברור שמהן נשקף האיום הרב ביותר לחיילים", נכתב בדו"ח. המסמך מתאר כיצד טייסי הקרב האמריקאים דיווחו בקשר, שזיהו קבוצה גדולה של אנשים רצים בקרבת מכליות הדלק. המפקד הגרמני אמר לטייסים שהזמן אוזל ודרש מהם להפגיז את היעד במהירות. כדי להסיר ספק שאלו הטייסים, "האם עלינו לפגוע במכליות או באנשים?" יש להרוג את האנשים, השיב המפקד.

האם בכך חרג המפקד הגרמני מהמנדט שלו? את התשובה המלאה לשאלה תצטרך לתת בקרוב ועדת החקירה של הפרלמנט, הבונדסטאג, שהחלה השבוע בפעילותה. בתקופה הקרובה יידרש משרד ההגנה הגרמני להגדיר לצבא ביתר בהירות את משימתו באפגניסטאן. משרד החוץ ימשיך בינתיים במגעיו עם ארגונים שונים באפגניסטאן, כדי להסכים על הפיצוי הכספי שתשלם ממשלת גרמניה למשפחות נפגעי התקיפה.

המשימה של הצבא הגרמני, כפי שהוגדרה על ידי נאט"ו, היא "שמירה על הביטחון" באפגניסטאן, מתוך שימוש ב"כל האמצעים הדרושים" לשם כך. עד אפריל שמר הצבא הגרמני על כלל ברזל, שלפיו רק אם חייליו מותקפים או עומדים להיות מותקפים באופן מיידי, מותר להם לירות כדי להרוג.

אבל החרפת הלחימה בצפון אפגניסטאן שינתה גם את כללי המשחק של חיילי גרמניה. כפי שחשף היומון "פרנקפורטר אלגמיינה צייטונג", מאז אפריל הצבא הגרמני מאפשר לחייליו "למנוע פיגועים" באמצעות פגיעה ב"אנשים אשר מתכננים, מכינים או מסייעים לפיגועים או שמפגינים התנהגות עוינת". סיכול ממוקד, בעברית.

הפרשה הנוכחית הוכיחה שוב עד כמה מסוכן להתבוסס בבוץ האפגני - לא רק מן הבחינה הצבאית. עד להתפוצצות הפרשה, צו גוטנברג היה הכוכב העולה בשמי הפוליטיקה הגרמנית. בתור שר צעיר, כריזמטי, אחד מהחבר'ה, הוא נתפש כמי שמייצג פוליטיקה שונה - ישירה, מהימנה ונקייה. הוא זכה לפופולריות עצומה, גם בזכות מה שתואר בתקשורת המקומית כ"סקס אפיל" שאופף אותו. רבים סברו שדבר לא יעצור אותו בדרכו להפוך לקנצלר גרמניה.

עד שבאה אפגניסטאן וטרפה את הקלפים. דומה שצו גוטנברג היה צריך לנהוג בזהירות רבה יותר בפרשה, שכן לפי סקרים עדכניים, 70% מהגרמנים מתנגדים להשתתפות צבאם במשימת נאט"ו באפגניסטאן.

לזכותו של צו גוטנברג ייאמר, עם זאת, כי היה השר הראשון בגרמניה שהעז לכנות את המצב באפגניסטאן "מלחמה" ולהציב מול פניו של העם הגרמני מראה, שלא לכולם היה נוח להביט בה. כך הובהר לאזרחי גרמניה, כי לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה צבאם משתתף במלחמה אמיתית, יום-יומית. זו מלחמה שגובה קורבנות ואולי אפילו מתבצעים בה פשעים - כאלה שפעם היו כאן נורמה, אבל כעת צריך לשלם עליהם את המחיר.

גרמניה באפגניסטאן
• המשימה החלה בינואר 2002, כחלק מכוח נאט"ו במדינה
• בשנה הראשונה היה מספר החיילים הגרמנים 1,200
• ב-2009 גדל הכוח ל-4,500 חיילים, מתוך 110 אלף חיילי הכוחות הזרים במדינה
• בין כ-1,550 חיילי נאט"ו שנהרגו באפגניסטאן מאז 2001 (רובם אמריקאים ובריטים), 40 היו גרמנים. 147 חיילים גרמנים נפצעו
• חיילי היבשה הגרמנים פרוסים בצפון אפגניסטאן; מטוסי חיל האוויר מסיירים מעל כל המדינה

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasen/images/0.gif]


http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1135834.html

Diplomacy is about surviving until the next century - politics is about surviving until Friday afternoon
Sir Humphrey Appleby