כמעט כל פעם שעולה כתבה על אמצעי/התקדמות/שינוי בחיל כלשהו עולה בפורום גל של אמירות שביסודן השורה התחתונה "למה לחשוף?".
מצד שני,היום כל חיל מנסה "לשווק" את עצמו כמה שיותר,לא רק בגלל מוראל התחלתי גבוה של המתגייסים אלה בגלל שיחידות רבות הן התנדבותיות.ולתקשורת,במיוחד לכתבות "חושפות" יש השפעה ישירה על כך.מספיק שאציין את הנהירה ההמונית לחטיבת הנח"ל,ובעיות הגיוס שאיתם התמודד חיל הים במשך שנה,וכל זה בגלל כתבה אחת ב"עובדה" (הכתבה המוכרת על מלחמת לבנון השניה,ו"ספינות העבדים").
אז השאלה שלי היא ביסודה "בעד או נגד" והנימוק בהתאם.

מבחינתי,לחשיפה יש יתרון גדול יותר.כאחד שמשרת בחיל "שקט" ששמר את רוב מעשיו לעצמו,בלב ים, ושעד לא מזמן חשבו רבים שהלוחמים היחידים בו זה שייטת 13,בזמן האחרון החיל מוצא את עצמו יותר ויותר בתקשורת (כולל כתבה על היחידה שלי,שחשפה פעולות "סודיות" לישראלים וידועות לכל השכנים שלנו) אני רואה בזה בעיקר השפעה חיובית.אפשר לראות את זה בכמות (ואיכות) המתגייסים ובמוראל ההתחלתי שלהם.
אני לא אומר שצריך לפרוס את כל הקלפים שלנו על השולחן למען עוד כמה מלש"בים שיציינו 5 בחיל זה או אחר,אבל בטחון מידע שלפעמים נגרם מפרנויה (כדוגמת הכתבה הנ"ל) גורם ליחידות רבות מוניטין שלא מגיע להם (לטוב ולרע).זאת כמובן אם יודעים לשמור את העניין בגובולות הטעם הטוב ולא להתדרדר להפקרות.

זה שפעם היינו פרנואידים לא אומר שלא רדפו אחרינו באמת..

מחמלי, אחיי גיבורי התהילה ,כל הרפאים , משל"ג עד 2000

אם יש ספק - אין ספק. ב"מ מעל הכל בעיניי.

בתגובה להודעתך - לפעמים ב"מ ומידור גם מעלים את הרצון בקרב המתגייסים להגיע ליחידה כלשהי, מוצדק או לא.

מסכים בהחלט.
מה שהשפיע עליי לפני הגיוס היה דווקא יום חילות בבקו"ם, שם היו נציגים מכל החיילות (לוחמים מהשטח) שלא סיפרו כלום (וזה בעצם אומר המון למלש"ב מורעל עם עיניים נוצצות) ובכ"ז הצליחו לעורר, עניין, סקרנות ואפילו מורעלות לגבי יחידה מסויימת שלגביה נאמר לי שעד שלא אגיע אליה, אי אפשר לומר כלום מעבר לשם שלה.


(ד"א, הגעתי, במציאות זה היה הרבה פחות נוצץ:-) )

עכשיו כבר אפשר לספר

חיל החינוך והגדנ"ע במתכונתו הנוכחית = רעה חולה.

יש לקחת דובי מההנדסה למחוק את החייל ולהקימו מחדש.(עלות מופחתת - מול עלות תועלת מוכפלת ומעלה)

במסגרת הזו כל איתור המלשבי"ם והחשיפה ליידע יהיה דרך ההכנה לצבא.

מן הראוי שכל יחידה תקדיש קצת פחות לתשקורת וקצת יותר לחינוך דור ההמשך.

כל קצין או מש"ק בצבא המתפעלים תחתם חיילים הם קציני/משקי חינוך. המפקד הוא המחנך.

כל מה שהחייל צריך לעשות זה לספק לו כלים !!!

כחלק מהעניין יש להקים בכל יחידה (חט' גולני, חטיבת 7, וכו') סגל איתור מלשבים. שיושאלו לגדנ"ע ויחזרו מהגדנ"ע. כל הנושא חייב להשאר סגור בפני התקשורת.

הגדנ"ע יחזור ליעודו המקורי - הכנה לצה"ל.

מועדוני צלילה, דאיה, קליעה, יפתחו כמועדונים עם מדריכים מקצועיים (לא חיילים ללא פיקוח) במימון העם היהודי (הסוכנות) - יכללו הכנה גופנית, והכוונה שלישותית טרם גיוס.

הרפורמה חייבת לכלול גם את חייל השלישות.

לא כל מה שאני רוצה לכתוב, אני יכול לכתוב.

לא כל מה שאני יכול לכתוב, אני רוצה לכתוב.

אילן, שוב אתה טוען שפעם היה טוב יותר ושצריך לחזור לאחור?
הבעיה היא שאתה צודק, כמובן...

באופן אירוני משהו, דווקא בדורות הקודמים, שבהם ההכנה לצבא היתה חשובה פחות כי גיוס היה הנורמה והורים לא התערבו, התקיימה מערכת הכנה מקצועית שאכן הכינה והכשירה.
היום, כשגיוס הוא אופציה בלבד, אין...
אגב, אני חושב שיש ערך לפעילות הגדנ"ע במתכונתו הנוכחית, אך הוא זעיר לעומת לזה שצריך להיות לו, אילו מילא את ייעודו המקורי כפי שציינת.

על מג"דים אין שירים, רק כתובות בשירותים.

http://www.baking.co.il

א.אתה בהחלט צודק, אני גם לא נהנה להרגיש כאילו כל יחידה מנסה לשווק את עצמה כמו יוגורט.
ב.לצערי הזמן (או התקופה) הם אלה שמגדירים את המצב,וכרגע אני לא רואה מישהו שיהייה חזק מספיק ואכפתי מספיק כדי לעשות רפורמה בסדר גודל כזה.הרבה יותר קל למח"ט לפתור את בעיות הסד"כ בכתבה/הרצאה/יום פתוח מאשר להתחיל לבנות מחדש מערך שלא קשור אליו במיוחד.
ג.אכן,חיל החינוך קיום הוא בדיחה עצובה.

תגיד אתה מה הם השיקולים של מלש"ב וחייל חובה- מה מניע אותו לבחור יחידה ולהישאר במסלול ההכשרה אליה.
הרושם שלי הוא שהשיקולים הם בעיקר תנאי שירות ופעילות מבצעית- תחומים שפרסומם פוגע בביטחון במידה קטנה יחסית (כמובן, ביחידות "רגילות" ולא בסיירות/צוללות/מודיעין וכו' שהצבא ממילא מטפח), בוודאי בהשוואה לקליטת אמצעי לחימה חדשים שצה"ל מפרסם.