שלום רב
אני רוצה לארגן את יתומי צה"ל לקרת בקשה הכרה בנו מול משרד הביטחון.
לכן אני מבקש מכל מי שמכיר יתום או הוא בעצמו יתום צה"ל שיתן לו את המייל שלי זה חשוב אנחנו צרכים להיות כמה שיותר אנשים. אני פועל בידיעתו של עדי כספי.
GROSMARK@WALLA.CO.IL
בברכה יעקב גרוסמרק

Thankfully I have nothing to do with this subject.

But if you want people to listen to you, you've got to explain what you plan on doing, 100% of your plan.

Otherwise it looks like e-mails for spam collector thread.

משרד הבטחון לא "מכיר" ביתומי צה"ל?

מקריאה בעיתונות ומידע אישי צה"ל ומשרד הבטחון שומרים על קשרים עם המשפחות השכולות ויוזמים כל מיני פעילויות ליתומי צה"ל, החל מהזמנות לארועים ועד ארגון טיולים ואפילו בר מצווה ליד הכותל, אם אני זוכר נכון.

אשמח להבהרות.

וכמובן, כדאי לכתוב מי הוא עדי כספי. לא ברור שכולם מכירים אותו.

ואחרי עריכה, ובדיקה: עדי כספי הוא יו"ר עמותת יתומי מערכות ישראל ופועל מול משהב"ט. אז לא הבנתי מה אתה מנסה להשיג.

ראיתי שהוא פעיל: http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...ad.php?t=496496

אֲהוּבָתִי לֹא הָיְתָה בַּמִּלְחָמָה.
הִיא לוֹמֶדֶת הִיסְטוֹרְיָה וְאַהֲבָה
מִגוּפִי, שֶׁהָיָה בִּשְׁתַּים, שָׁלשׁ.

אני בנו של פנחס גרוסמרק שנהרג בעזה בשנת 1982. כל השנים ישבתי בשקט כי הבנתי את המצב, ולא היה לי ענין להיחשף. אבל לאחרונה עבר חוק מוזר שנותן לאלמנות להמשיך ולקבל "תגמולים" למרות שהם נשואים לגבר חדש.
וזה מאוד מפריע לי שיש אנשים שהתחתנו ושינו את שם משפחתם וילדו ילדים חדשים יקבלו תמלוגים על האיש הקודם שהיה להם .....
אני רוצה שיתומי צה"ל יקבלו הכרה ולצורך שיקומם (זאת הטענה של האלמנות) וגם לנו יעזרו באותה מידה.
כי אנחנו תמיד נשאר ילדו הבלעדים של אותו אבא שנהרג בצבא

למיטב ידיעתי אי אפשר למנוע מאדם, האלמנה במקרה זה, לנסות ולהמשיך לחיות חיים "נורמליים" עד כמה שאפשר. התגמולים לאלמנות מלחמה היו מעין "כלוב של זהב" (למרות שעל הזהב אפשר להתווכח).
מצד שני, נישואיה החדשים לא פוגעים בזכויות של הילדים מהאב שנהרג גם לא לוקחים את השם מהילד. גם היא עצמה לא חייבת לוותר על שם המשפחה מהנישואים הקודמים.
כך שבאמת איני מבין מה הנקודה.

הכרתי אלמנת מלחמה צעירה, אם לילדים קטנים ושרצתה לאהוב שוב ולהיות בת זוג שוב - האם אפשר היה למנוע ממנה זכות בסיסית זו? ללא קשר בכלל לתגמולים כן-או-לא. התגמולים ואי ההכרה גרמו להרבה אלמנות לחיות עם מי שהן אוהבות ללא כל יכולת למסד את הקשר. דווקא החוק שהיה גרם לפגיעה בהם וכאילו אמר: "התאהבת במישהו ואת רוצה להתחתן איתו? מבחינתנו את לא אלמנה כבר ואת יכולה לשכוח את הבעל שנהרג".
כמו הרבה דיונים מוסריים גם לדיון זה יכולות להיות הרבה דעות ואין, אולי, אף אחד שהוא "צודק".

אֲהוּבָתִי לֹא הָיְתָה בַּמִּלְחָמָה.
הִיא לוֹמֶדֶת הִיסְטוֹרְיָה וְאַהֲבָה
מִגוּפִי, שֶׁהָיָה בִּשְׁתַּים, שָׁלשׁ.

האבל תמיד יהיה קשה גם אם ימישוכ בחיים שלהם וישנו את שם המשפחה וינשאו למישהו אחר ... זהו שכול בין הנוראים וכן המדינה צריכה לתמוך בהם גם אם הם מצאו מישהו כי אם הבעל שלהם תרם ונהרג במלחמה זה לא אומר שעכשיו שהם עם מישוה אחר אז צריך לשכוח אותם !