קרבות ירושלים ובנימין זה לא התחום הגיאוגרפי שלי
אבל הנה 2 מפות המראות שלבים קרובים בקרב. הקרבות מתוארים בפירוט, בין השאר ב"היסטוריה הרשמית של מלחמת העולם הראשונה מצריים ופלסטיין": אם אתה רוצה להתעמק אני יכול להעלות סריקות של הדפים הרלוונטיים (המפות הן מאותו ספר).
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://lh6.ggpht.com/_ITfyLnCKpR0/SxjPVYK4ZtI/AAAAAAAABxM/QlQw3KAzGd4/s800/img004.jpg]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://lh5.ggpht.com/_ITfyLnCKpR0/SxjRYqIenoI/AAAAAAAABxU/AY77k5yousQ/s800/img006.jpg]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://lh6.ggpht.com/_ITfyLnCKpR0/SxjPVCs1eFI/AAAAAAAABxI/4GEgHjCLZsk/s800/img001.jpg]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://lh6.ggpht.com/_ITfyLnCKpR0/SxjRYBmN6aI/AAAAAAAABxQ/0_5HqNEMPes/s800/img005.jpg]
הדיוויזיה ה-60 היא אחת האוגדות של בני לונדון ומחוז לונדון שהוקמו במלחמה. כל הגדודים שם היו של רבעים ושכונות לונדון. חטיבות 179 ו 181 שייכות לאותה אוגדה. הם לחמו סביב ירושלים אחרי שיותר מחודש לפני כן עברו טבילת קרב ראשונה כאשר פרצו את הקו התורכי ליד באר שבע (בוקר ה 31 לאוקטובר 1917) והתחילו את "קרב עזה השלישי", שבין השאר דחף לפרסומה של "הצהרת בלפור".
הדיוויזיה ה -74 היא עירבוביה של גדודים של הרובאים המלכותיים הוולשים, באפס, נורפולק, סאופולק ועוד. גם הם "בוגרי" בוקר ה -31 לאוקטובר ליד ב"ש.
החיילים התורכיים לא היו מצויידים מי יודע מה, אבל לא הייתה אחידות בזה: הנה תמונה מפורטת של חלל תורכי (לא ערבי, החטיבות של הערבים היו מצוידות אפילו טוב פחות) שנהרג ב 14/11/17 ליד מה שהיום ידוע כ"איקאה ראשון לציון". אלה אמורים להיות גדודים טובים של רגלים שהוחשו לא"י מחזית רומניה. אתה יכול לראות בעצמך מה הוא לובש.
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://lh4.ggpht.com/_ITfyLnCKpR0/Sxja9Sd-njI/AAAAAAAABxc/emMBysa7Eqo/s800/AMR%20finish%20fight%20Ayun%20Kara.JPG]
לעניין ביזה: בניגוד למיתוס הרווח (מאז ומתמיד) ש"יש חיילים טובים ויש חיילים רעים" מבחינת מוסריות הלחימה, מנסיוני (גם האישי) הקו המפריד הזה ממש לא ברור, ובהחלט לא תמיד עובר במקביל לקו המפריד בין קאסטות חברתיות, כפי שמקובל לחשוב.
העולם של טרום שנות ה-60 הוא עולם עני חומרית אין "מייד אין צ'יינה" וכמעט כל דבר הוא יקר ועובר שימוש אינטנסיבי לפני שיוצא מכלל שימוש. אחת המשמעויות העיקריות של מלחמה, ברמה הפרטית ביותר, הנה מצד אחד השעיה מוחלטת של כל עולם החוק והסדר המאפיין חיים אזרחיים, ומצד שני חשיפה ברמה של הלם של החייל – אזרח עד לא מזמן – לעולם דימדומים שבו כמעט הכל מותר, כל עוד הוא תחום בקווים גסים מאוד של "שעת הקרב". הניתוק המוחלט מהסביבה והעולם האזרחי ולחצי הקרב וחיי החייל, מובילים פחות או יותר את כולם (גם אזרחים החשופים למלחמה זמן רב) למעשים מאוד נפוצים שלרוב לא אוהבים לדבר עליהם (החל מחיסול מאסיבי של חיילי אוייב שלא ממש מאיימים עליך (מש בדקות הקרב) ועד לביזת כל דבר שימושי. ההבדל העיקרי בין האנשים השונים (ישנם כמובן אנשים שמסיבות מצפון, חינוך או דת נשארים באמת נאמנים ל"צווי המצפון והמוסר" גם במחיר של להשאר עניים, רעבים או הרוגים...) נעוץ ברקע האזרחי שלהם: ילד טוב מהעיר לא יפשפש בכיסי המעיל של גופה מרוטשת בשביל למצוא כמה פרוטות שבהן אחוז כסף ירוד, אבל הוא כן יעבור ליד מחפורת קציני האוייב ויריד כמה מדליות ל"מזכרת": הבחור שגדל באזור ספר כפרי – שכבר ראה בחייו שחיטת חיות ממש בבית, או בני משפחה קרובים מתים בתאונות, יהיה יותר חסר עכבות: וזה עוד בלי להכנס לשחיקה שעוברים אנשים תחת תנאי חיים קשים ולאורך זמן.
ובקיצור: כולם, אבל כולם, "בזזו":
הערבים והבדואים היו חסרי עכבות והסתובבו "לפשוט את החללים" אפילו בשעת הקרב, שלא לדבר על חפירת גופות מקברן.
התורכים בזזו גופות של חללים בריטיים כדי להשיג כל דבר כולל פריטי לבוש שלא ממש היו להם. הם כמובן, בניגוד לחוק הצבאי שנאכף, גנבו מכל הבא ליד ממושבות היהודים, ובמיוחד החל מה 31 לאוקטובר 1917 אז שוטטו בשטח המוני עריקים ופליטים.
היהודים, לפחות כמה מהם, לא רק שאספו נשק ותחמושת, אלא יש כמה עדויות נסיבתיות ש"פישפשו בכיסי חללים"... איך יודעים את זה? כי כמה מתושבי ראשל"צ אספו חללים תורכיים משדה קרב ליד המושבה ולפני שקברו אותם בדקו מה יש בכיסים. אולי לא היינו שומעים על זה, לולא מצאו אצל אחד במעיל מכתב שהיה מיועד לאיזה "מר בלושטיין" אחד מגדרה ובעקבות זה, כמיטב המסורת של "חברי הוועד", היה דיון שלם והתכתבות בין המושבות תוך נסיון לברר מי זה ולהחזיר לא את המכתב (החייל התורכי גנב לו את המעיל זמן מה לפני הקרב והמכתב נשאר שם). היו לתורכי גם כמה גרושים, ככה מספר פרוטוקול הישיבה...
אה... והבריטים? הלונדונים, שהם בטוח posh וממש לא "רד נקס"... הנה מה שמספר סמל בשם "בלאנט", איש אחד הגדודים הלונדוניים ("רובאי השירות הציבורי של הנסיך מווילס" גדוד של בני רובע וסטמינסטר...), ולא ממש מורעל מלחמות בנשמתו, אודות הדקות שאחרי תום הקרב בגזרה שלו בקרב על באר שבע, צהרי ה 31/10/17:
(מילים שלי) "לאחר שהושתקו התותחים התורכיים סרקנו את החפירות אחרי "מזכרות מלחמה" ובזזנו את מצבור הרס"פיה התורכית כדי להרכיב לנו ארוחה הגונה: מרווים צימאוננו בשתיית קקאו חם. בערב נעטפתי במעיל תורכי שלקחתי, אסיר תודה על כך שאני עוד חי, ושקעתי בשינה עמוקה".
על מעשי החיילים הבריטיים אחרי כיבוש זכרון יעקב ושפייה, ב 1918, כתב בהרחה הד"ר הלל יפה, שאאל"ט אפילו כתב שבשלוש שנות מלחמה כששלטו שם התורכים והייתה כמעט אנרכיה, החיילים התורכיים מעולם לא הגיעו לשפל כמו אותם בריטים שעברו בשפייה באותו יום (למרות שלא בדקתי מי אותם הבריטים: בשלב ההוא של המלחמה היו יותר יחידות קולוניאליות בחיל המשלוח מאשר בריטיות. הגדודים הלונדוניים, לדוגמא, נשלחו לאירופה בבהילות באפריל 1918).
עריכה: עכשיו אני רואה שחלק נכבד מהתמונות לא ראיתי (היו מחוך למסך...). אין לי ספק שנעלי החיילים האלה נלקחו מהם אחרי שנהרגו. צריך לבדוק אבל, אגב, משום מה נראה לי שאלה גרמנים בכלל... (היו גרמנים כלוחמי רגלים בכמה מקומות בחזית). החיילים עם ה"בארטים" וה"פונפון" בקצה הם בכלל "היילנדרס" סקוטים כמדומני. הדיוויזיה ה-52 אאל"ט. בספר "מבט ועוד מבט על א"י" מופיעים צילומי קבר האחרים ושם יש את ההקשר המדוייק.
_____________________________________
.
נערך לאחרונה ע"י g.l.s.h בתאריך 04-12-2009 בשעה 13:09.
|