הבעיה שלי היא שיש לי קלאסרים על קלאסרים מהבנק על פתיתחת/סגירה חשבונות/פקדונות למשל, ביטוח לאומי, צבא, מוסדות להשכלה גבוהה, משרד הפנים, איגוד האינטרנט הישראלי ,אישורים מרופאים, אישורים רפואיים מביטוחים, תעודות שונות, אישורי תשלום שונים ככגון לויזה ולקופת חולים למשל וכו... שמרתי הכל. עכשיו אני מכין תוכנה עם מסד מקודד, שיכיל את כל ההמסמכים הללו ואני מעוניין לגרוס את רובם אחרי הזנתם למסד עצמו. יש לי אישורים של 9 שנים אחורה בערך מרוכזים, ככה שניתן להבין שמדובר במסה של ניירת.

בעבר כבר הקופת חולים שלי טענה אחרי יותר מ 4 שנים, שאני חייב להם 400 ש"ח קנס על פיגורים של אי תשלום של תשלום לרופא מקצועי עד, שההוצאתי להם את אישור התשלום ואפילו מה הרופא רשם באותו באותו ביקור והם בטעות "שכחו" מאותה קבלת תשלום. זה שאמרו לי, שאני זכאי לתבוע אותם על הטרדה ולבקש פיצויים, זה משהו אחר. השאלה שלי כרגע היא על המסמכים והקבלות. האם זה יהיה קביל בבית משפט במקרה הכי גרוע במידה והמקור נסרק לקובץ והדף המקורי נגרס?

will you marry me nesli barda? Operating system: Linux The day Microsoft & apple makes a product that does not suck will be the day they start making vacuum cleaners. say no to Apple&Facebook&MS&Samsung IL&Nokia&Hot&Yes,but say yes to Google

בקצרה - התשובה היא חד משמעית כן! החומרים יהיו קבילים (ייתכן ומשקלם הראייתי יהא נמוך משל מסמך מקורי - לא בטוח וגם אם כן, לא בטוח שבצורה משמעותית).
אם מעניין אותך להרחיב אתה מוזמן לקרוא על כלל הראיה הטובה ביותר שכבר לא חל כיום.

אם הבנתי נכון את הקטע בקישור בצורה משפטית עו"ד אחד, אפשרי לסרוק את המסמכים, קבלות וכו... לארכיון אלקטרוני בצבע ואפילו עדיף שיהיה זהה למקור באותה איכות, אך לשמור בכל זאת את המקור ולא לגרוס את המקורות. עקב זה שהמקור אולי אולי יבוקש בכל זאת על ידי שופט או חברת ביטוח.
הבנתי נכון עד הסוף את הקישור ואת התשובה שלך?
חלק מהמקורות שלי מאבדים את הדיו עליהם נכתבו או הודפסו כבר ולכן פתחתי את האשכול עם שאלה זאת.

will you marry me nesli barda? Operating system: Linux The day Microsoft & apple makes a product that does not suck will be the day they start making vacuum cleaners. say no to Apple&Facebook&MS&Samsung IL&Nokia&Hot&Yes,but say yes to Google

עיינתי בו ברפרוף קל ביותר.
כלל הראיה הטובה ביותר הוא כלל שהיה נהוג בעבר. על פי הכלל כאשר יש שתי ראיות לעניין מסויים וניתן להביא את הטובה מביניהן - הראיה האחרת לא קבילה.
למשל קנית משהו בחנות קיבלת חשבונית מקור וקיבלת גם העתק (אני יודע שההעתק נשאר בחנות אבל נניח). כעת את מעוניין לתבוע. לא תוכל להציג את ההעתק לחשבונית אם ניתן להשיג את המקור מפני שהוא אינו הראיה הטובה ביותר ולכן אינו קביל.
עם השנים קרו שני דברים:
1. ההתפתחות הטכנולוגית הביאה לידי כך שמשמסכים רבים יוצאים אחד אחרי השני מאותה מדפסת - למשל חשבוניות שמודפסות בצורה ממוחשבת הן למעשה אינן העתק אחת של השניה אלא כמה מקורות.
2. מגמה של מעבר מכללי קבילות לכללי משקל. בתי המשפט עברו לבחון ראיות בצורה שונה. רוב הראיות אינן נדחות בטענה של אי קבילות אלא מתקבלות ומיוחס להן משקל שונה בהתאם לכל מקרה ומקרה.
כלל הראיה הטובה ביותר כבר לא התאים ולכן נזנח.
כיום אתה יכול להביא ראיה שאינה מקור גם כאשר ניתן להגיע לראיה המקורית. הצד שכנגד לא יכול לטעון כנגד הקבילות של הראיה במקרה שכזה (מפני שכאמור כל הראיה הטובה ביותר כבר לא רלוונטי).
הוא כן יכול לנסות לטעון טענות לעניין המשקל. ספק אם טענות כאלה יתקבלוף במיוחד במקרה כמו שאתה מתאר. גם אם יתקבלו, המשקל שיופחת מהראיה - לא בטוח שיהיה משמעותי.