"יש, אני מוגנת", אמרתי לעצמי ברגע שראיתי את הילדה שמלפני.
תכננתי את הסיטואציה טוב בראש- הוא יגיע, הוא יראה אותה, ויחכה עד שהיא תיכנס.
עד אז אני כבר אהייה בטווח הראייה שלו והוא יהיה חייב לחכות לי.
כשהגעתי, הוא עדיי לא היה שם. הייתי מאוכזבת. כנראה שאצטרך לשמור את התכנית למחר.
התיישבתי על המושב שנראה כאילו היה סתם עוד חתיכת פלסטיק, שנתמכת ע"י כמה חתיכות ברזל, ותהיתי מתי הוא כבר יגיע.
בנתיים הסתכלתי בחלון הרחב, ה-כמעט-לא-שקוף-יותר כדי לראות אם אני מזהה את האנשים האחרים שמגיעים.
הרבה אנשים הגיעו עייפים ומיובשים למקום המפגש הזה,שבו אנחנו נפגשים כל בוקר.
זהו, הוא הגיע, ונכנסתי.
התיישבתי במושב הכי אחורי, בצד שמאל.
כל המקומות נראו מעופשים וישנים, אבל נראה שהמושב שעליו ישבתי היה יחסית בסדר.
בניגוד לצהריים, אף אחד בטווח הראייה שלי לא נראה שמח. מעניין אם זה הבוקר שגורם לאנשים להיות ככה.
ושוב פעם, לחכות. הפעם חיכיתי שהוא יזוז כבר.לא רציתי שהוא יזוז כדי להגיע לשם, אלא כדי שהיום כבר יעבור.
אני, אישית, ממש לא מייחלת להגיע לשם.
אני שונאת את המקום הזה, ותמיד שנאתי.השניות חולפות שם כמו נצח, והסבל נוראי.
"רק עוד קצת, קדימה" אני חושבת לעצמי. עוד מעט זה נגמר, והסבל יעבור.
כשאני בתוכו, אני לא שמה לב לזמן.
הוא עובר על פני דברים שמעולם לא הייתי רואה אם לא הייתי בתוכו, בדרך לשם.
המחשבות רצדו בראשי כמו עכברים צייצניים ורעבים במסע אחר גבינה.
ואז האוטובוס הגיע לבית הספר, והתחיל יום חדש.

ברוכה הבאה לפורום שלנו , כתיבה וספרות,
קטע נחמד, שיש לי עליו ביקורת רבה, להלן הדברים:

אמממ.... אפשר לסווג את הקטע לקצת כיאוטי (כאוס) לא שזה צריך לדבר על סוף העולם \ דם \ מוות וכו'...

ציטוט:

"יש, אני מוגנת", אמרתי לעצמי ברגע שראיתי את הילדה שמלפני. תכננתי את הסיטואציה טוב בראש- הוא יגיע, הוא יראה אותה, ויחכה עד שהיא תיכנס. עד אז אני כבר אהייה בטווח הראייה שלו והוא יהיה חייב לחכות לי.

את מתחיל בפתיחה רגועה- עם קצת מתח (עדין),קצת מסורבל למדי,אבל זורם.

ציטוט:

כשהגעתי, הוא עדיין לא היה שם. הייתי מאוכזבת. כנראה שאצטרך לשמור את התכנית למחר. התיישבתי על המושב שנראה כאילו היה סתם עוד חתיכת פלסטיק, שנתמכת ע"י כמה חתיכות ברזל, ותהיתי מתי הוא כבר יגיע.

השורה הראשונה (שהיא מחשבות הדמות הראשית) טובות כאילו זורמות בעלילה.
השורה השניה :

ציטוט:

התיישבתי על המושב שנראה כאילו היה סתם עוד חתיכת פלסטיק, שנתמכת ע"י כמה חתיכות ברזל,

טוב שיש תיאור, אבל הוא לא רלוונטי בעליל, ומבחינת הסיפור לא משקף משמעות סמבולית או מטאפורית.
(פשוט נשמע כאילו נאלצת לשים את השורה זאת)

*טיפ לעתיד: לא להשתמש בקיצורי מילים בכתיבה, זה פשוט לא מתאים, זה לא שיחת מסנג'ר או כתוביות לסרט\סדרה.

ציטוט:

ותהיתי מתי הוא כבר יגיע.

שורה שנראית סתמית למדי, אבל עם קצת עידון ושינוי יכולה לבנות משפט תפנית (טוויסט, או מעבר ליתר דיוק), ככול הנראה אמרת שהוא כבר לא יגיע היום, אז הציפיות שלך שהוא היום לא יבוא. לכן המשפט הזה מהווה את אותה סיטואציה ביום שלמחרת?

רעיון יפה, אבל הביצוע לא מגומר, לא כול אחד יכול להבחין בפוטנציאל של המשפט, אבל גם כן המשמעות שלא לא כולך ברורה, אם והיית שמה נקודה במקופ פסיק (בין שורה שתיים פסקה 2 ושורה שלוש בפיסקה 2), זה ההי קצת יותר ברור.

ציטוט:

בנתיים הסתכלתי בחלון הרחב, ה-כמעט-לא-שקוף-יותר, כדי לראות אם אני מזהה את האנשים האחרים שמגיעים. הרבה אנשים הגיעו עייפים ומיובשים למקום המפגש הזה,שבו אנחנו נפגשים כל בוקר.

מה שסמנתי בכחול הוא דבר נוראי ! (סליחה שאני קצת תוקפני) אבל אני שונא חזרות שאפשר לקצץ (אולי עריכת הטקסט תעזור לך קצת לסדר את הענינים). פשוט את יכולה לזרום עם המשפט הראשון ולהמשיך.
למשל: כאלה שעייפים, מיובשים עם תיקים על גביהם....

מה שבכחול עמוק קשור לבין מה שיש לפני ואחרי הפסיק, פשוט עוד פעם חזרה לא רלוונטית.

*גם כן, בהתחלה הבחנתי שרצית להסיר את עניין הזמן והמקום , ולתת מין סוג של אי ידע למקום ולהתרכז בעיקר במצב, אבל הרסת עם המילה בוקר, היה רצף די טוב ואז שברת אותו.

(בכללי על פסקה 3)
המשך של עלילה (יכול להיות של אותו יום שבו הוא לא הופיע, או שכן "היום למחרת")
רק תזהרי מחזרות מיותרות.
ויותר תיאורים תעשירי עם תיאורים .

ציטוט:

זהו, הוא הגיע, ונכנסתי. התיישבתי במושב הכי אחורי, בצד שמאל. כל המקומות נראו מעופשים וישנים, אבל נראה שהמושב שעליו ישבתי היה יחסית בסדר.

השורה הראשונה סבבה, אבל את לא ב"פנים" כבר? משקיפה מהחלון?

או שטעיתי והמשפט (טוויסט) הוא ל טוויסט והיא ספונטני ורק אני רואה את הפוטנציאל מאחוריו?

שורה שתיים, סבבה אבל בינאלית ודי מנוגדת לתיאור של חתיכת פלסטיק וכמה ברזלים. (ליצור התנגדות בתיאורים יכול רק להגרם מדבר אחד, והוא במקרה הזה רגשות, למשל כשהיא ראתה את ה"בחור" היא הרגישה אהבה \ חום W\E ... ואז הכול נראה לפחות יותר טוב (או משהו כזה).

ציטוט:

בניגוד לצהריים, אף אחד בטווח הראייה שלי לא נראה שמח. מעניין אם זה הבוקר שגורם לאנשים להיות ככה. ושוב פעם, לחכות. הפעם חיכיתי שהוא יזוז כבר.לא רציתי שהוא יזוז כדי להגיע לשם, אלא כדי שהיום כבר יעבור. אני, אישית, ממש לא מייחלת להגיע לשם.

השורה הראשונה בסדר, בשאר איבדתי אותך :\
איפה זה שם, ולמה שלא יזוז, ומה התוכנית? את קצת מסורבלת פה...

ציטוט:

אני שונאת את המקום הזה, ותמיד שנאתי.השניות חולפות שם כמו נצח, והסבל נוראי. "רק עוד קצת, קדימה" אני חושבת לעצמי. עוד מעט זה נגמר, והסבל יעבור. כשאני בתוכו, אני לא שמה לב לזמן.

בוא נראה, בהתחלה זה כיסא "מעפן" שהוא פלסטיק וכמה ברזלים, ואז הוא נראה יותר נוח משאר הכיסאות והוא סבבה, ואז את שונאת אותו? (או שהדמות בסערת רגשות) מה שמסביר את זה הכי טוב, או שזה משהו שפספסתי (אם בא לך תסבירי)

שורה שתיים ושלוש (אם אני אקרא אותן לבד) וסליחה קטנים אם אתם קוראים את זה (אבל זה די מתאר סקס בלי רצון).

נחמד הרעיון (בעצם המטאפורה) אבל היא צריכה קצת ליטוש.

ציטוט:

הוא עובר על פני דברים שמעולם לא הייתי רואה אם לא הייתי בתוכו, בדרך לשם. המחשבות רצדו בראשי כמו עכברים צייצניים ורעבים במסע אחר גבינה. ואז האוטובוס הגיע לבית הספר, והתחיל יום חדש.

שורה ראשונה, נחמד, די מסיים את העלילה (שזה קצת טוב)
שורה שניה בסדר, אבל תיאור לא הולם (אבל כפשי שאמרתי קטע כיאוטי צריך להיות יותר מעוות מזה )

השורה השלישית הייתה קצת מפתיעה, כול זה מתרחש בראש של בחורה \ילדה שאוהבת מישהו וכול זה מתרחש באוטובוס בדרך לבית הספר.

קצת לא לטעם של כול האנשים (גאת'יקה \ כאוס ) סגנון כזה, אבל די טוב, באמת הקטע עם הסגנון משתלבים טוב (די אהבתי את הטוויסט) אבל כמו שאמרתי צריך להזהר מכמה דברים שלא יהרסו את המהות של הקטע.

אני מקווה שתקחי את הביקורת (מגילה ) ברוח טובה, ורק במטרת שיפור הכתיבה שלך.

שיהיה לך יום\ערב נעים,
אמיל.

אני מבין שאת חדשה פה לפני מה שאמיל אמר.. אז קודם כל ברוכה הבאה!

לאורך כל הקטע לא ניחשתי ולו לרגע שמדובר בתחנת אוטובוס(למרות שאני אישית משתמש בהן המון) אז כל הכבוד! D:
אני חושב שהקטע שכתבת פה הוא נפלא והפאנץ( לא ממש פאנץ אבל בהתחשב בזה שמדובר פה באוטובוס ולא באיזה קופת חולים כמו שחשבתי בהתחלה זה די מפתיע ) בסוף ממש טוב.

בכלל אהבתי את הסגנון כתיבה, שניסית להכניס אותנו(הקוראים) אל תוך המחשבות והתחושות שלך ולגרום לנו להזדהות

אירוני שהבחנתי שזה אוטבוס בהתחלה, אבל אז איבדתי אותה קצת, אבל היית לי תחושה (מין חוש שישי XD )

ותקרא את ה"מגילה" שכתבתי, אולי אני צודק בחלק ואולי לא .

בכול זאת אני מקווה שהיא תגיב, פשוט של תפחד מהגישה שלי לקחת כול דבר עד הסוף (כשבמיוחד מדובר בכתיבה )

ציטוט:

במקור נכתב על ידי simen אירוני שהבחנתי שזה אוטבוס בהתחלה, אבל אז איבדתי אותה קצת, אבל היית לי תחושה (מין חוש שישי XD ) ותקרא את ה"מגילה" שכתבתי, אולי אני צודק בחלק ואולי לא . בכול זאת אני מקווה שהיא תגיב, פשוט של תפחד מהגישה שלי לקחת כול דבר עד הסוף (כשבמיוחד מדובר בכתיבה )

האמת היא שכן קראתי את התגובה שלך.. לפחות חלק ממנה (מצטער זה פשוט ארוך לי - וזה לא יצירה שלי אחרי הכל ^^ )

אני מאוד מאריך את הזמן שאתה משקיע בכל תגובה..
ובאמת אתה נותן תגובות מושקעות וטובות שגם עוזרות לכותבים(גם לי) להשתפר.. ובאמת כל הכבוד תמשיך כך =]

אבל לא יזיק להוסיף גם איזו מילה טובה על הקטע.
מה גם שבחלק מהתגובות שלך אתה מכוון אותה לסגנון כתיבה שהוא שלך ולא שלה.

ומה שאני כתבתי לא היה כדי שהיא תברח, אלא בגלל שבאמת נהניתי מהקטע(ובאמת הייתי מופתע בסוף)
הסיבה שהגבתי מיד אחריך היא בגלל שבדרך כלל אני לא קורא סיפורים(אני מאבד סבלנות מאוד מהר) או קטעים, אבל דווקא בגלל שהגבת חשבתי ששווה לקרוא את הקטע

ניר

המחמאות הן תוך כדי

למשל:

ציטוט:

ציטוט: ותהיתי מתי הוא כבר יגיע. שורה שנראית סתמית למדי, אבל עם קצת עידון ושינוי יכולה לבנות משפט תפנית (טוויסט, או מעבר ליתר דיוק), ככול הנראה אמרת שהוא כבר לא יגיע היום, אז הציפיות שלך שהוא היום לא יבוא. לכן המשפט הזה מהווה את אותה סיטואציה ביום שלמחרת? רעיון יפה, אבל הביצוע לא מגומר, לא כול אחד יכול להבחין בפוטנציאל של המשפט,

אולי יש משהו בדבריך שאני קצת גורר אותה לסגנון שלי, אבל מה רע בו (סתם סתם) פשוט לא ראיתי אלא יצירה אחת משכתבה, ולכן קשה לתפוס את הסגנון שלה, בשונה ממך שתמיד הכרתי את הסגנון שלו ולכן לא גררתי אותך לסגנון שלי

ובתכלס שתכתוב פה כמה שיותר ! זה יעזור לה.

ויש לי רק דעה אחת בעולם, להגיד על משהו יפה, תמיד אפשר, אבל למתוח ביקורת על אומנות זה דבר אחר.
כי לדעתי מה תועלת המשפט הבא (עם כול הכבוד) :איזה קטע מקסים, פשוט אין (כשהוא בעצם לא הכי מושלם בעולם?)

צריך להיות אמתיים, זה תמיד מה שאני אומר לאנשים כאשר אני מראה להם יצירה שלי (כתיבה \ ציור):
אל תגידו לי יפה, כי זה לא יעזור תמתחו ביקורת תגידו לי מה מגעיל פה.

(אבל זה כבר דיון אחר)

שיהיה לך יום טוב ניר,
אמיל .

שלום לכם, ניר ואמיל
אמיל, בתור התחלה, אני מאוד מאוד מעריכה את התגובה שלך, באמת השקעה וממש כל הכבוד
וניר, תודה רבה, רואים שיש פה אחלה חבר'ה ^^
לקחתי את שתי התגובות לתשומת ליבי, ואני מקווה ליישם אותם בקטעים הבאים.
אני רק רוצה להבהיר שאני לא אחת שנפגעת מהר מידי, תגידו מה שיש להגיד.
וגם, אני חושבת שהתגובה שלך (אמיל), בקטעים הלא טכניים, קשורה מאוד לטעם אישי, נגיד העובדה שהסיטואציה שבה הסתכלתי דרך החלון היה בעצם בתחנת אוטובוס, דבר שהיה מאוד ברור אם הייתי אומרת לך את זה לפני שקראת את הקטע.
כל אחד מבין קטעים בדרך שלו, בין אם זה משמעות נסתרת ובין אם זה ברור מאוד.
אני מאוד מודה על התגובה, בכל אופן, של שניכם

גוני

גוני בכיף, זה תענוג בשבילי לפצח שירים וקטעים

ובנוגע למשהו, התבלבלת זה ניר שלא הבחין שזה אוטבוס בשונה ממני :

ציטוט:

אירוני שהבחנתי שזה אוטבוס בהתחלה, אבל אז איבדתי אותה קצת, אבל היית לי תחושה (מין חוש שישי XD )

מקווה שתמשיכי לפרסם פה

ומחר אולי או מחרתיים אכתוב תגובה בקטע החדש שלך :O

שיהיה לך יום טוב,
אמיל.