16-10-2009, 18:33
|
|
|
|
חבר מתאריך: 06.10.06
הודעות: 1,565
|
|
הבעיה שלי עם הסרט והספר שעליו הוא מתבסס, שהוא בדיוני מדי, מלאכותי מדי, צ'אק פלניוק לקח נושא מאוד נפוץ בספרות, התפצלות אישיות,
והפך אותו לסוג של מעשייה אפוקליפטית על אחרית הימים וקץ התרבות האנושית.
לטעמי הסיפור לא מספיק טוב, בחירתו של בראד פיט לגלם דמות שבאחת הסצינות בזה לדוגמנים קצת אבסורדי.. והתפישה הנהיליסטית המועברת לצופים דרך הדיאלוגים/מונוליגים של החתיך הבין-גלקטי לא עומדת בקנה אחד עם הפעילות החברתית שהוא מעביר בשעות הערב של שבת.
כאחד שקרא את הספר, אני יכול להגיד שה"מקרה המוזר של ד"ר ג'קיל ומר הייד" מאת רוברט סטיבנסון, העוסק באותו
נושא של התפצלות אישיות, נמצא כמה רמות מעל "מועדון קרב".
אז לכל מי שנהנה מ"מועדון קרב", ממליץ בחום לקרוא את סטיבנסון. אאל''ט, ישנו גם סרט משנות ה-30..
כמו כן, לא מזמן ראיתי סרט שצולם בשנות ה-80 ,ששמו ברח מזכרוני, שבסופו מתגלה הגיבור בעל פיצול אישיות, והוא מתגבר על ה"אני" השני שלו על יד.. לא תאמינו.. ירייה בעצמו!
בקיצור, לא פלא שהסרט נכשל בקופות, והיה מועמד לאוסקר אחד (על אפקטים).
אילולא הוא היה "מגניב", 90% ממכם לא היו שומעים עליו.
_____________________________________
|