13-10-2009, 22:31
|
|
אדמין לשעבר
|
|
חבר מתאריך: 28.10.01
הודעות: 42,600
|
|
"הניצים של שני הצדדים"? אם המתונים שכחו, איך זה שאתה זוכר?:)...
ראשית, אף מסלם מאמין לא שכח את חיבר. הביטוי "חיבר חיבר יא יאהוד - ג'יש מחמד סיעוד" (חיבר,
חיבר הו היהודים - צבא מחמד עוד ישוב), הוא ביטוי שאין דובר ערבית שלא מכיר, מתון יותר או פחות
(אני אקח הימור סולידי, ואבטיח לך שגם ערבים-נוצרים, שחיבר מעניין אותם כשלג דאשתקד, מכירים
את הביטוי).
חיבר, בדומה לבדר, בדומה לחנדק (החפירה), בדומה להסכם חדיביה ובדומה לכל אירוע בדיוני יותר
או פחות, מאלה המתוארים בקראאן, הוא חלק מעולמו הרוחני של כל מסלם מאמין, ואלא אם כן אתה
מגדיר כל מסלם מאמין בתור "נץ", הרי שלכולם זכורה חיבר, וזכורים שבטי נצ'יר וקינקאע - וזכור עוד
יותר שבט קרייט'ה, שכל גבריו נשחטו.
אין כאן עניין של נצים ויונים, בנוגע לחיבר - חיבר היא קונצנזוס שכל מסלם מאמין, מקבל, והיא משתייכת
לאותו מרחב רעיוני שגורם לסעודיה (הם ניצים או יונים?...) להתנגד למעבר מטוסים ישראליים מעליה,
מחשש ש"זה יפר את הוראת הנביא למנוע שהות יהודים בחראם" (כמובן שזה לא מנע מהם לקבל
נוכחות יהודים, כשאלה הגיעו כחיילים/קצינים אמריקניים, במהלך מלחמת המפרץ, ובאו להציל השלטון
המנוון...).
בקיצור, חיבר? ניצים יהודיים אכן זוכרים אותה (לא מספיק, אגב) - ו-כ-ל מסלם מאמין זוכר אותה,
נץ, יונה, עפרוני ואפילו קקדו...
|