באשכול זה כל אחד מוזמן לספר על עצמו מעט, כמובן רק במסגרת אותה הוא מוכן לשתף.

מעט פרטים שיוכלו לכוון אתכם-

שם, גיל, איזור/ מקום מגורים, עיסוק, תמונה, נטייה מינית

כמובן כל אחד מוזמן להרחיב/ לצמצם במידה הנוחה והמתאימה לו.

שנתחיל?

ובכן, אני אעשה ספתח

שמי סיון, אני בת 27 מיקנעם עלית. עובדת כאשת QA וחיה בזוגיות חד מינית.
יצאתי מהארון בסביבות גיל 19, בזמן השירות הצבאי, שם פגשתי את בת הזוג הראשונה שלי, איתה הייתי בקשר קרוב לשנתיים. לאחר מכן הייתי עם מורן חצי שנה ונפרדנו, ואז הגיעה מערכת יחסים בת 5 שנים עם בת זוג, שלמדתי ממנה אמנם המון, אבל זה היה בעיקר מה לא לעשות ואיך לא לחיות. לקח לי חמש שנים לצאת ממערכת היחסים הזו, ואני מאושרת שזה קרה.
היום אני חיה עם מורן (כן, אותה מורן מהחצי שנה ההיא...). היא היתה החברה הטובה ביותר שלי משך כל השנים הללו, וזה היה טבעי מאוד שנהיה יחד (מעבר למשיכה המטורפת, כמובן). אנחנו מבינות אחת את השניה בלי מילים (למעשה אפשר לשתוק אצלנו בבית בכיף), נהנות מאותו הומור, משדרות על אותו גל ואוהבות פחות או יותר את אותם דברים (לכל אחת יש את תחומי הענין שלה, כמובן, אבל ניתן לומר בגדול שאנחנו באותה סביבה מבחינת ענין).

גרנו יחד כמעט שנה בדירה מזעזעת ביקנעם, חדר וחצי בקושי, צפוף ומגעיל, עם בעלי דירה מחרידים.
לפני חודשיים עברנו לגור בדירה חדשה, 2 חדרים אמנם אבל עצומה בגודלה, עם גינה ענקית ובית על העץ.

לפני שבוע חזרנו מהולנד, שם הצענו אחת לשניה נישואין (באופן הדדי!) ועכשיו אנחנו מאורסות החתונה צפויה להתקיים במאי 2010, עם כל הקרובים והחברים.

אצל שתינו המשפחות קיבלו את הזוגיות בינינו באופן מדהים. אני מרגישה אצלה בת בית וגם היא אצלי- כל שישי אנחנו אצל משפחה אחרת- שישי אחד אצל אמא שלי ושישי אחד אצל ההורים שלה, מה שלא קשה, כי כולנו גרים באותו רחוב

טוב אז הינני (כמה כיף שהפורום נפתח- זה ממש מרגש)

אני מורן, בת אוטוטו 24, עובדת במשרד תשתיות מים וביוב, בכורה מבין 4 אחים, אנחנו שלוש אחיות ואח (בן 6).
חיה עם ארוסתי ( ) בבית מטריף (סוף סוף),
כאמור, סיון ואני היינו יחד כשהייתי בת 17 במשך חצי שנה,שאחריה "חזרתי למוטב" והייתי עם גברים במערכות יחסים שונות.
ועכשיו אחרי זמן ארוך מאוד אני המאושרת בנשים, חיה חיים פחות או יותר מושלמים בבית מדהים עם אישתי לעתיד וזוג חתולים.

אני לינור, בת 20 מכרמיאל. גרפיקאית, אוהבת לצייר.. להאזין למוסיקה ולהנות עם חברים.. וכמובן דו מינית.
מגיל 13 עד גיל 17 בערך הייתי פעילה באגודת הומואים ולסביות ויצאתי בגיל 14 מהארון מול אמא שלי, היא ציחקקה ואמרה לי "תפסיקי לדבר שטויות.." כי היא חשבה שאני צוחקת עליה
בתקופה ההיא, לא כל כך הייתי סגורה על עצמי.. ועכשיו אני יודעת שאני אוהבת ונמשכת לשני המינים, מה רע לי?
כבר 3 שנים שלא הייתי באף זוגיות כל-שהיא והזוגיות האחרונה שהייתי בה הייתה עם גבר...
וזהו

Canon EOS 350D + 28-90mm + 580EX II + 17-50mm

אני רואה שרק לבנות יש אומץ

http://graphicraft.daportfolio.com

זה לא מפתיע. גם החברה שלנו מתייחסת ללסביות קצת יותר בסלחנות.
גברים כנראה נרתעים יותר לספר על הנטיות המיניות שלהם, וזה די ברור בהתחשב בכך שאנחנו חיים בחברה שבה "הומו" זו קללה.

שמי צחי , כבן 20 מרחובות , חייל.

אובכן אני סטרייט ואני תומך בקהילה ונגד הקיצונים שמבקשים לערער אותה.

ברכות לפורום , שמח להכיר את כולם. כל הכבוד סיון שלקחת על עצמך את הניהול.



תמונה? למה לא





התמונה למעלה מתל השומר ביום הגיוס. אני השני משמאל.

טוב, אז הנה גם אני כותב

גל, 32 מת"א.
אני עובד בחברת תוכנה, בתור חבר צוות בצוות שאחראי על הקשר בין הפיתוח לשטח. אנחנו מנהלים את תוכנית הבטא של החברה, מדריכים תומכים טכניים במקומות שונים בעולם, וגם מתערבים בטיפול בדברים שהתומכים לא מסתדרים איתם (לרוב באגים של ממש).
שעות פנאי אין לי יותר מידי זמן לצערי, אבל מעבר ל"רגילים" (לבלות עם חברים - סרטים וכאלה) אני מתעניין במדע: בעבר כתבתי כאן (בפורום מדע, שהייתי אחד ממנהליו למשך תקופה לא קצרה) ובבלוג, ואפילו קצת באחד מאתרי החדשות הגדולים. היום אני עדיין משתדל לקרא ולהתעדכן, אבל לא יותר. וכשיש זמן (וזה אומר "כמעט אף פעם" ), מתעסק טיפה גם בגרפיקה תלת מימדית.

קיבלתי את העובדה שאני הומו רק בגיל 28 (כמעט ב- 29) אחרי הכחשה רבת שנים. האדם הראשון שהעזתי לדבר על זה איתו, אגב, הוא אדם שהכרתי בפרש. בחור הומו שהיה אחד המנהלים באתר עוד מהקמתו (זה לא מישהו שאכפת לו שידעו כיום, ואין לו בעיה שאני אגיד מי, אבל בפורום זה בכל זאת לא נראה לי מתאים לכתוב בדיוק מי ) הוא ועוד שני חברים טובים שהכרתי פה גם כן (אחד מהם הומו) מאד עזרו לי בתהליך ובקבלה העצמית. כיום אני עדיין לא בזוגיות... אבל עובד על זה


ותמונה
זו האחרונה שלי, מלפני חודש (וכן. זו קבלת דרגה במילואים. אחותי אומרת שבגלל שעכשיו אני נגד זו דווקא הורדת דרגה... אבל נו... )


ואם כבר דיברנו באשכול אחר על מצעד הגאווה, אז הנה תמונה שלי מהמצעד האחרון בת"א

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://galbarak.co.il/for_other_uses/freshsignature2.png]

סליחה על השאלה המעט חטטנית, אבל בגיל 28 הזהות המינית כבר מגובשת אצל רוב האנשים.
היה איזשהו טריגר שגרם לך להבין שאתה הומו, או שמדובר ברצף של מחשבות, חוויות ואירועים?

אני יודעת שלי, בגיל 19 לערך, כשיצאתי מהארון, היה מאוד מוזר להתחיל לשתף אנשים שהיו רגילים אלי בתור סטרייטית. (הייתי בקשר עם בן גילי משך שנתיים בתיכון) תוכל להרחיב קצת על היציאה שלך מהארון? אולי באשכול נפרד?

תודה

זה קצת ארוך, אז אז יקח קצת זמן... אבל אני אפתח אשכול נפרד ואכתוב על כך (קרוב לודאי בסופ"ש)

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://galbarak.co.il/for_other_uses/freshsignature2.png]

אני רואה שלוקח לי הרבה זמן למצא את הזמן לכתוב, אז אני לפחות אענה, בשלב זה, על השאלות שלך כאן:

הרבה פעמים אומרים שאצל הומואים (ולהט"בים, באופן כללי) יש שלב של בלבול. הבלבול הוא לא במה שמרגישים. מה שמרגישים ברור מאד. הבלבול הוא בין מה שמרגישים למה שמצפים להרגיש. אז אצלי זה פשוט היה שידעתי מה אני מרגיש, והתכחשתי לזה. פשוט הדחקתי כל מחשבה וכל הרגשה שהתעוררה אצלי לגבי גברים. למעשה, במשך זמן רב מהחיים שלי החשבתי את עצמי לא-מיני (מי שלא נמשך לא לגברים ולא לנשים). את המשיכה לגברים הדחקתי, והמשיכה לנשים לא היתה קיימת באופן טבעי.
זה החזיק במשך די הרבה שנים. התגאיתי במשמעת עצמית אדירה, שרק היום אני מבין כמה משאבים נפשיים היא דרשה ממני.

גם כשהודיתי בפני עצמי שאני מרגיש משהו כלפי גברים, בשלבים מאוחרים יותר, המחשבות היו יותר בכיוון של "למה דווקא אני מרגיש את זה?". וגם אמרתי לעצמי שכל האנשים נמצאים על הסקאלה הזו בין הומו מוחלט לבין סטרייט מוחלט (ואף פעם לא ב"מוחלט" הזה), ובטח אמצא מתישהו את האשה ש"תעשה לי את זה". וכמובן שהמשכתי להלחם בכל מחשבה שקשורה למיניות גברית.

אלא שבמשך הזמן אני רואה חברים שלי, גם צעירים ממני, מתחתנים ומולידים ילדים. ולאט לאט התגבשה אצלי ההבנה שזה כנראה לא ישתנה. אף פעם לא ראיתי מישהי ש"עשתה לי את זה" (לא בסרטים, לא ברחוב ולא בשום מקום אחר). והבנתי שגם אם יש מישהי כזו, הסיכוי למצא אותה מאד קטן. וראיתי שכל מיני דברים שאני מנסה לא ממש עוזרים (וניסיתי כל מיני שטויות, שעליהן לא אפרט כאן, ולמזלי לא פגעו בי). כל זאת במקביל להתגבשות ההבנה שאין באמת סיבה רציונלית להתנגד לאהבה חד מינית.

היה לי מאד קשה עם ההבנה שזה לא ישתנה. אבל מכאן, מתחושת חוסר הברירה, הגיעה ההבנה שאני יכל להמשיך לחכות לניסים... או - כמה שזה נשמע קיטשי - פשוט להרשות לעצמי לאהוב.
ואז נפרץ הסכר.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://galbarak.co.il/for_other_uses/freshsignature2.png]

:\ אשכול הכרות לא? אז מה שווה כל הטרחה אם לאט לאט זה זה יגסוס בדרכו למטה ..

צריך לעגן את זה באופן קבוע שכל אדם שרוצה לכתוב פה יוכל לקיים את ההיכרות הראשונית הזאת עם חברי הפורום באמצעות האשכול הזה ולהציג גם את עצמו.

טוב פעם אחרונה שאני נכנס לאתר הזה

אז שלום לכולם!
אהבתי את היוזמה הברוכה, אז שנתחיל?...
אז שמי רעות ואני לסבית (מהיום שהבנתי שאני לסבית פשוט נהיה לי כיף להגיד את זה כל פעם מחדש )
בת 25 מאזור המרכז.
הסיפור שלי הוא די מצחיק ואירוני...
חייתי חיים "נורמליים" עד לפני שנה וחצי, לפני חמש שנים באה אליי אחת החברות הטובות (אנחנו קבוצה של חברי ילדות עד היום..) והודיעה שהיא לסבית. אני כמובן שסבלתי מהומופוביה קלה לא יכולתי לסבול את עצם המחשבה ואף סירבתי לדבר איתה בהתחלה, כמובן שלאחר זמן היחסים חזרו לשגרה ומיותר יהיה לציין שכיום היא עדיין החברה הכי טובה שלי ואף היועצת לענייני נשים .
לאחר מערכות יחסים מרובות עם גברים קרה לי מקרה מוזר, חזרנו אני וחברה מהעבודה מבילוי אליי הביתה (אז עוד הייתי במערכת יחסים עם גבר..) וברגע מוזר שכזה פשוט נישקתי אותה ומאז זאת היסטוריה! דרכינו נפרדו, אך כיום אני במערכת יחסים עם אישה נפלאה ומדהימה! פשוט חברה לחייים! שמחתי לקרוא על הבנות שמתחתנות!!! זה מרגש כל פעם מחדש לשמוע שעוד זוג ועוד זוג מתחתן! אני שפית פרטית ובעלת חברת קייטרינג במקצועי אשמח לעזור לכן ולסייע ככל שאוכל!
אז למרות שהיציאה לא הייתה הכי קלה מול ההורים (בעיקר מול אימא) עברתי את זה והיום אני המאושרת שבאדם, אני מרגישה כאילו קיבלתי אותי האמיתית במתנה. ולא את אותה אני שציפו ממני להיות...

היי רעות,

ראשית, המון תודה על הברכות. את הקייטרינג כבר סגרנו, אבל המון תודה על הנכונות לעזור

נשמח אם תפתחי אשכול בפורום שיספר קצת על היציאה שלך מהארון (אשכול בנושא דומה פתח פה גם ג_ב)

תודה!