מעין חרוד נקרא עין ג'אלות (מעיין גוליית) , שהיה מקושר למסורת לפיו שם הרג דוד את גולית. זאת למרות שבמאה ה-20 המקום הזה כבר היה ידוע כג'אלוד, שכנראה בא מהשם "הר גלעד".
הנוסע מבורדו מקשר את המקום שהוא קורא לו העיר סטרדלה או יזרעאל או זרין כמקום הקרב בין דוד לגולית ומציין שזה ליד עין ג'אלות.
City of Stradela(Jezreel, Zerin)-10 miles
Here reigned King Achab (Ahab), and here Helias prophesied (1 Kings 17,1ff). Here is the field in which David slew Goliath (Ayn Jalud ?) 1 Sam 17:49-51
קישור לנוסע מבורדו שנת 333
http://www.christusrex.org/www1/ofm...06Caesarea.html
השאלה כיצד קפצנו פתאום לעמק יזרעאל מעמק האלה

מי שקרא את "תמימים בחו"ל" שכתב סמואל לנגבורן קלמנס יודע שהוא מספר שבדרך מירושלים ליפו הם עברו במקום שבו הביס דוד את גלית, וזה לפני שהוא מתאר את עמק איילון.
היו המון זיהויים שגויים לאורך ההיסטוריה. למה אתה מתפלא?

לפי האמור בשמואל א' יז' א' התרחש הקרב באיזור עזיקה.

.

באנגלית (אבל אני מניח שגם בעברית) כתוב בעמ' 310 , אגדה 150 על מעין חרוד

אני מבין שאת המסורת כולל שם המעין עין ג'אלות - מעין גוליית מביא הנוסע מבורדו בשנת 333 לספירה. שאלתי: אם כל כך ברור, לפי ספר שמואל א' , שהמפגש בין דוד לגולית התקיים בעמק האלה ליד עזקה איך התפתחה מסורת שהרחיקה את האירוע למעין חרוד.

אם אכן היה קרב כזה ואני בספק ויש לי סיבה לפקפק, אז המקום היחידי שבא בחשבון הוא בין תל עזיקה היושב על הקצה הצפוני של רמת אבישור לבין סלע הקירטון שהוא השלוחה המערבית של תל ירמות
מזרחית לכביש 38.
כביש 38 חולף ליד בית שמש ויורד לצומת האלה ומחבר את המקומות הנמוכים ( מלבד הכניסה לכפר זכריה)
הציר הזה שימש בעבר ציר אורך והכתפים הצרות הן כאמור בין תל עזיקה לשלוחה שממיזרח לכביש .
הסיבה שאני חושב ששם זה היה היא, ששם זה המקום הקלאסי למקם תחנת מכס בכדי לגבות דמי מעבר משיירות .
ומיקום הקרב הוא " פס הדמים " פס= קו או מעבר, דמים= תשלומים , מכסים .
ועדיין אני חושב שלא היה קרב שכזה אבל היו דומים לא אלה שלא ע"י דויד.

שנה טובה

יואב 1

התנך כותב שהקרב נערך בעמק האלה, בין עזקה (חירבת זכריה) ושכה (שויכה). שני המקומות האלה ידועים ואותרו מזמן. בנוסף, אפס הדמים (ולא פס הדמים) אינו קשור לגבית מיסים.

השאלה היכן היה הקרב בין דויד לגוליית ולא היכן עמדו שני הצבאות אבל זה לא משנה , גם לא משנה
עם אפס הדמים או פס הדמים ( דברי הימים א' פסוק יג- פס הדמים ) .
מה שחשוב שזה בעמק האלה ולא במעין חרוד.
סביר להניח שהסיפור עם עין חרוד והקשר לגולית בטעות יסודם , מה גם שגולית היה מגת וכן שהפלישתים ישבו בשפלה הפנימית .
ייתכן וטעות קשורה בקרב בין שאול לפלישתים בגלבוע .

הראשון ש"התחיל" לסבך את העניין, הוא הנוסע מבורדו, שמנסה להצמיד את הקרב בין דוד וגוליית לעמק יזרעאל וממקם אותו ליד העיר סטרדלה היא זר(ע)ין היא עיר יזרעאל (עירו של אחאב). מכאן כבר צומחת מסורת מוסלמית ומעיין חרוד נקרא עין ג'אלות שמשמעותו מעיין גוליית. סביר מאוד להניח שיש בלבול או חיבור עם קרב שאול בגלבוע . בכל זאת לדעתי נשאלת השאלה מה ראו הנוסע מבורדו והמוסלמים במסורתם להעביר את הקרב לעמק יזרעאל אף כי ידוע שהפלשתים ישבו בשפלה הפנימית , גוליית הוא מגת, והמקור התנכי די ברור לגבי מיקום קרב דוד וגוליית בעמק האלה, בין עזקה לשכה.

באתר "דעת" ישנו מאמר מעניין של ד"ר ישראל רוזנסון: הרי בגלבוע- על הגלבוע במקרא
http://www.daat.ac.il/DAAT/kitveyet/taleley/harey-2.htm
רוזנסון כותב:
" ראוי להוסיף על כך תיאור המתייחס למסע אנטונינוס המתייחס ל'גלבוע' דמיוני לחלוטיןמבחינה גיאוגרפית, ובכל זאת שמר את זכר היובש:

בשובנו לירושלים ירדנו בדרך ההולכת לעזה ולאשקלון, ובמרחק עשריםמילין מירושלים באנו אל הר גלבוע שם הרג דויד את גולית שם מתו גם שאול ויונתן, ושםקבור גולית באמצע הדרך ותל אבנים עצום לראשו...בהרים האלה לעולם לא יורד גשם..."
אם כך אנטוניניוס פיוס שהיה קיסר רומי בשנים 161-138 לספירה היה בארצנו לפני היותו קיסר וזיהה בטעות את הר גלבוע בדיוק במקום של אזור עמק האלה. הוא מציין שזה המקום בו הרג דוד את גוליית, הוא גם העביר לכאן את קרב שאול ויונתן. יתכן שמכאן המשיכו בטעות הזאת כל השאר.

טיטוס אהליוס הדריאנוס אנטוניאנוס פיוס היה שמו החדש של אנטונינוס פיוס לאחר שהפך לשליט בודד ( כ10 שנים הוא חלק את השלטון עם הדריאנוס) .
בכל תקופת שלטונו ( 138-161) הוא לא יצא מרומי בהנחה ששליט טוב צריך להשאר בארצו.
תקופת שלטונו נחשבת עד היום לתקופה שבה לא היו מלחמות בכלל ומעט התמרדויות מקומיות
וזוו ללא ספק התקופה הניראת " שלום רומי" או בלטינית Pax Romana .
למרות ששרת באסיה לפני בואו לרומי כשליט, יש בעיה עם הזהוי של הגלבוע כי לפי הידוע לא היה לשליטים הרומים לפחות עד השליט הפילוסוף מרקוס האורליוס יורשו של אנטונינוס פיוס, שום קשר לנצרות ובטח לא ליהדות .
ולכן אני בספק אם האיש התייחס בכלל לקרב בין דויד לגלית.

רשום בתנ"ך, שמואל ב' כ"א 19. אפילו כתוב שלא דוד הרג אותו אלא אלחנן בן יערי אורגים בית הלחמי.
קצת מסתבך, לא?

דברי הימים א פרק כ
פסוק ה: וַתְּהִי-עוֹד מִלְחָמָה, אֶת-פְּלִשְׁתִּים; וַיַּךְ אֶלְחָנָן בֶּן-יעיר , אֶת-לַחְמִי אֲחִי גָּלְיָת הַגִּתִּי--וְעֵץ חֲנִיתוֹ, כִּמְנוֹר אֹרְגִים. {ס}

את גלית ? את אחיו ( ששמו כשם מקום מושבו של של דוד ) או אף אחד מהם ?


האמת ? הסיפור מסתבך עוד קודם לכן שכן רות אשת בועז , אם סבתו של דוד ( בועז הוליד את עובד , עובד הוליד את ישי וישי הוליד את דוד) היא אלמנתו של מכלון וכלתה של נעמי וגם ערפה או הרפה ( בכל פעם הופיעה אחרת ) היא כלתה של נעמי היות שהייתה אלמנת כיליון בן נעמי והיא גם אמו של גלית ודוד נילחם בו ולמרות שאינם קרובים בדם הרי יש להם קשר מסוים.

עם הר הכרמל אצל תיירים ועולי רגלים קדומים. מכאן הוסק שכל ענייני דוד המלך היה בצפון.

האם יתכן שאנטוניונוס המוזכר באשכול הוא לא הקיסר אנטוניונוס פיוס אלא נוסע נוצרי מהנוסעים שביקרו בארץ וכתבו על כך והוא היה כאן אחרי 333 כלומר אחרי הנוסע מבורדו?

מסתבר שאנטוניונוס היה קדוש נוצרי (מרטיר) שהיה בארץ ישראל ב 570 , כלומר 240 שנה אחרי הנוסע מבורדו הוא זיהה את הגלבוע 20 מילים דרומית לירושלים (באזור של עמק האלה). אני מניח שגם בספרו של וילנאי בעברית ניתן למצוא את המובאה הזאת.

דוד וגולית אולי לא נלחמו בעין ג'אלוד, אך שנים רבות לאחר מכן, ליתר דיוק ב3/9/1260 הכה הסולטן ביבראס בקרב עין ג'אלוד את הכח המונגולי הדרומי, ובכך שם קץ להתפשטות המונגולית כלפי דרום. היחיד שהגיע דרומה, היה ראשו של המצביא המונגולי כתבקא (מעניין כי ראשו זכה לגורל דומה לראשו של מיודענו גולית). הראש נשלח לקהיר והוקע שם על חומות העיר.

.