לוגו אתר Fresh          
 
 
  אפשרות תפריט  ראשי     אפשרות תפריט  צ'אט     אפשרות תפריט  מבזקים     אפשרות תפריט  צור קשר     חץ שמאלה ●●● ברוכים הבאים אל פורום צבא וביטחון ●●● לפני הכתיבה בפורום חובה לקרוא את דבר המנהל ●●● עקבו אחרינו! ●●● חץ ימינה  

לך אחורה   לובי הפורומים > חיילים, צבא וביטחון > צבא ובטחון
שמור לעצמך קישור לדף זה באתרי שמירת קישורים חברתיים
תגובה
 
כלי אשכול חפש באשכול זה



  #2  
ישן 14-09-2009, 08:11
צלמית המשתמש של יוסיפון
  יוסיפון מנהל יוסיפון אינו מחובר  
מנהל פורומי צבא ובטחון, מילואים והלוחות
 
חבר מתאריך: 07.04.02
הודעות: 23,839
Facebook profile Follow me...
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי skydiver שמתחילה ב "בני משפחה שנהרגו במלחמות ישראל"

יש כמה משפחות ששכלו אב ובן או שני בנים (דוגמאות מפורסמות לאב ובן: דובי וערן שמיר, מעוז וניר פורז).
לפעמים יש משפחות שבהן נהרג בן משפחה הנושא את שמו של האהוב שנהרג.
יש משפחות ששכלו שלושה בנים.
יש משפחות שבהן השכול הכה אף יותר.
המשפחה המוכרת והידועה היא משפחת שטורמן. חפש את חיים שטורמן.
משפחות פחות מוכרות הן משפחת אברמזון (בחילופי כתיב של שם המשפחה האות ב' הופכת לו' ז' לס') ומשפחת ליכטנשטיין.
הנה קישור למאמר על האחים ליכטנשטיין.

היו כמה אשכולות בנושא ויש פה עניינים דחופים אחרים, אז אמשיך וארחיב בהזדמנות אחרת...
לדעתי היו אשכולות בנושא.
נסה לחפש.
_____________________________________
אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il


נערך לאחרונה ע"י יוסיפון בתאריך 14-09-2009 בשעה 08:14.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #24  
ישן 14-09-2009, 23:50
צלמית המשתמש של סירפד
  סירפד מנהל סירפד אינו מחובר  
מנהל פורום צבא ובטחון
 
חבר מתאריך: 04.05.02
הודעות: 22,953
כאמור, האחים ישראלי
בתגובה להודעה מספר 21 שנכתבה על ידי benihartmann שמתחילה ב "האחים מקיבוץ משמר השרון..."

ציטוט:
המלחמה שיבשה את סיום הקורס וחניכיו ומפקדיו נשלחו לחזית. ביום 7.10.1973 נפצע דדי בקרב בגזרה המרכזית בסיני, ליד מעוז "הכפר", כאשר פגע טיל "סאגר" בטנק שלו. תחילה התיחס לפצעיו ולכויותיו בקלות ראש, דחה את פינויו וסייע בחילוץ ובטיפול בפצועים אחרים. אחר כך הועבר לתאג"ד ומשם לבית החולים. חמישה שבועות נאבק על חייו בסבל רב ובייסורים רבים, אך תוך גילוי עוז-רוח וכוח נפשי, שעוררו יחס של כבוד אצל האחיות והרופאים. במשך כל אותם ימים לא הפסיק לדאוג לאפריים אחיו. שרוף כולו מכויות היה ורק חיכה לרגע שיורידו את התחבושות בידו השמאלית כתב במאמץ רב מכתב לאפריים אחיו: "אפריים, אילו ידעת כמה אני מתגעגע אליך ואוהב אותך ובוכה כשאני חושב עליך - היית עוזב הכל ורץ אלי..." משסיים לכתוב נכנס לחדר אביו ובפיו הידיעה המרה על נפילתו של אפריים. בלי אחיו לא ראה עוד טעם לחייו. הוא הפסיק להילחם על חייו ומצבו התדרדר ולאחר כשבועיים, ביום י"ז בחשון תשל"ד (12.11.1973) נפטר מפצעיו והובא למחרת היום למנוחת-עולמים בבית-העלמין בדברת. השאיר אחריו אב, אם ושלוש אחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סגן-משנה.
מתוך אתר חט' 14

בפרק המוקדש למלחמת יוה"כ בסדרת המופת "בתקומה" סופר על הטרגדיה בהרחבה, כולל ראיון מצמרר עם האם נחמה. בין השורות, ניתן להבין שפגישתה של גולדה מאיר עם הנחמה היתה גורם משמעותי שהביא להתפטרותה.
_____________________________________
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #35  
ישן 06-12-2009, 08:55
צלמית המשתמש של speedy_7
  speedy_7 speedy_7 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.08.04
הודעות: 452
בן אחותם הוא אל"מ דרור וינברג
בתגובה להודעה מספר 34 שנכתבה על ידי חנן רותם שמתחילה ב "האחים קניגסבוך"

סמל (במילואים) קניגסבוך שלמה, ז"ל נהרג ביום הראשון למלחמת ששת הימים ה-5 ליוני 1967 בקרב במשלט המאזר שבגלבוע.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.yadlashiryon.com/View_files/Nofel_Pic/005221/M_NP_005221_1.jpg]


סגן קיגסבוך שמעון ז"ל נהרג בקרב הכיבוש של אל-עריש, ונפטר מפצעיו ב-9 ביוני 1967.


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.yadlashiryon.com/View_files/Nofel_Pic/005220/M_NP_005220_2.jpg]


בנה של אחותם, בת שבע הופרט (וינברג), הוא אל"מ דרור וינברג ז"ל שנהרג בקרב במציר המתפללים בהיותו מח"ט חברון ב-5 בנובמבר 2002
(אגב, גם אחיו הצעיר, שי, נפטר שנה וחצי אח"כ, אבל ממחלה)


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.izkor.gov.il/korot/image/516486.jpg]


_____________________________________


נערך לאחרונה ע"י יוסיפון בתאריך 19-04-2010 בשעה 07:31.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #67  
ישן 11-10-2009, 22:52
  צנחן77 צנחן77 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.07.08
הודעות: 665
משפחת כהן מחיפה
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי skydiver שמתחילה ב "בני משפחה שנהרגו במלחמות ישראל"

יהודה כהן ז"ל (שבעת שרותו באצ"ל כונה "שמשון"), התגייס לצה"ל ונהרג בקרבות הנגב במלחמת העצמאות, בעת שניסה לחלץ את חברו הטוב דב שפירא ז"ל שנפצע, אך מת מפצעיו.

ברוך כהן ז"ל, אחד מאחיו, הוא איש המוסד שנהרג בפעילות מבצעית במדריד ב-1973.

אחיהם הבוגר, מאיר כהן (לימים ח"כ מאיר כהן אבידב) נדר נדר לקרוא לבנו כשיוולד, על שם אחיו יהודה ז"ל ועל שם חברו הטוב שנהרגו באותו קרב ב-1948.
ואכן הבן שנולד ב-1952, נקרא דב-שמשון (ע"ש דב שפירא ז"ל, וע"ש דודו יהודה כהן ז"ל, שכאמור כונה במחתרת שמשון). דב-שמשון כהן התגייס לצה"ל ושרת כטייס קרב בח"א.

דב-שמשון כהן ז"ל, טייס ח"א, נהרג בתאונת מטוס בשנת 1977.
גם הוא נקבר בבית הקברות הצבאי בחיפה כמו שני דודיו, יהודה וברוך כהן ז"ל, ודב שפירא ז"ל - שעל שמו נקרא.
אביו ח"כ מאיר כהן הוסיף לשמו את השם אבידב.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #84  
ישן 25-10-2009, 23:09
  צנחן77 צנחן77 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.07.08
הודעות: 665
ועוד משפחה עם מספר רב של נופלים
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי skydiver שמתחילה ב "בני משפחה שנהרגו במלחמות ישראל"

אבי לניר ז"ל, מפקד הטייסת שהוחזר מת מהכלא הסורי לאחר מלחמת יום כיפור, כי סרב למסור סודות (קיבל את עיטור העוז).

ישראל ברזילי ז"ל, האח של אשתו (מיכל לניר-ברזילי) נהרג אף הוא במלחמת יום כיפור ברמת הגולן.

בן דודו של ברזילי, אריק לביא ז"ל, נהרג באותה מלחמה בחזית המצרית, מעבר לתעלת סואץ.

אריק לביא, נקרא ע"ש דודו, אריה פולונסקי ז"ל, איש ההגנה שנורה ונהרג ב-1939 (כנראה ע"י יהודים).

מיכל לניר, שאיבדה כאמור את בעלה, את אחיה, ואת בן דודה במלחמת יום כיפור, וכן את דודה (לפני שנולדה), סיפרה בראיון עיתונאי שאיבדה בן דוד שהיה נווט, בתאונת טיסה של ח"א ב-1953.
שם בן הדוד הזה והקשר המשפחתי ביניהם לא פורסם בכתבה. מבדיקת הפרטים, יתכן (ויתכן בלבד) שמדובר בארנון נול ז"ל, ואם כך הדבר, הטרגדיה עוד גדלה, שהרי גם אביו יצחק נול ז"ל נהרג במלחמת העצמאות (כפי שנכתב בהודעה נפרדת).

לאור המחסור בפרטים אלה, אשמח אם מישהו יוכל להבהיר ולפרט.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #90  
ישן 29-11-2009, 21:28
צלמית המשתמש של salak
  salak salak אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 10.08.06
הודעות: 1,368
והסבל נמשך
בתגובה להודעה מספר 89 שנכתבה על ידי צנחן77 שמתחילה ב "[b]גיורא איתן ז"ל[/b], מפקד..."

ציטוט:
במקור נכתב על ידי צנחן77
גיורא איתן ז"ל, מפקד סיירת צנחנים, אחין של רפול, נהרג במלחמת ששת הימים בסיני. רפול היה המח"ט שלו ונלחם לא רחוק משם. בנו שנולד כחודשיים לאחר מותו, נקרא על שמו.

יורם איתן ז"ל, בן דודו - והבן של רפול, טייס ח"א, נהרג בהתרסקות מטוסו ב-1981 (כשרפול היה רמטכ"ל).
יורם איתן היה נשוי לבתו של זוריק לב ז"ל, שנהרג במלחמת יום כיפור (גם הוא בהתרסקות מטוסו).


בנו הבכור של רפול, שנקרא על שם גיורא, מת בגיל 11 מאסתמה.
בנו של זוריק לב, אודי (שנקרא על שם אהוד דולינסקי, חבר ילדות של זוריק שנהרג גם הוא בטיסת אימון), מת מאסתמה שנתיים אחרי מות אביו כשחזרו מן האזכרה.
_____________________________________
אז מה


נערך לאחרונה ע"י salak בתאריך 29-11-2009 בשעה 21:35.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #92  
ישן 07-11-2009, 00:33
  צנחן77 צנחן77 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.07.08
הודעות: 665
שני בני דודים שעלו מקנדה ונהרגו בקרב מלכיה ב-1948
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי skydiver שמתחילה ב "בני משפחה שנהרגו במלחמות ישראל"

אברהם אבא כהן ואדוארד אברהם אבא לוגאץ' – בני דודים שהיו בגדוד הראשון של הפלמ"ח, אך לא היה ברור היכן ומתי בדיוק נהרגו.
השניים - בני 19 ו-20 - עלו לארץ מקנדה במטרה לסייע במלחמה, שבועיים בלבד לפני שנהרגו.
במשך 61 שנה נחשבו לנעדרים, ולא היה ידוע מה עלה בגורלם. השבוע, לאחר חקירה ארוכה, שארכה כחמש שנים,
הגיעו החוקרים למסקנה כי השניים נהרגו במלכיה, בקרב שהתחולל ביום הראשון לעצמאות המדינה, ונקברו בקבר אחים בקיבוץ מעוז חיים.

פרטים באתר דובר צה"ל:

http://dover.idf.il/IDF/News_Channe.../09/11/0403.htm

נערך לאחרונה ע"י צנחן77 בתאריך 07-11-2009 בשעה 00:35.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #99  
ישן 07-11-2009, 14:57
  מיכאל123 מיכאל123 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 05.11.03
הודעות: 128
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי skydiver שמתחילה ב "בני משפחה שנהרגו במלחמות ישראל"

האחים אילן ושמעון שמעיה
הבוקר ראיתי אנדרטה לזכרם ביער כרמי יוסף

מאתר יזכור
שמעיה, שמעון

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.izkor.gov.il/korot/image/008305.jpg]



בן שלום ונעמי. נולד בחמישה-עשר בשבט תרפ"ח (6.2.1928) בצנעא שבתימן. עלה לארץ בשנת תרפ"ט והוא אז בן שנה אחת. סיים את לימודיו בבית-ספר יסודי. השתייך לתנועת "הנוער העובד" ולאחר-מכן לגדנ"ע. היה חבר "הגנה" מגיל ט"ו. בימי מלחמת-הקוממיות השתתף בכל הקרבות על הגנת-ירושלים (עטרות, ימין-משה, נוה-יעקב ועוד). נפל בשעת מילוי תפקידו ביום כ"ב בתשרי תש"י (15.10.1949). הובא לקבורה בבית-הקברות בשייך באדר ב' וביום י"ז בסיון תשי"א (21.6.1951) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי שעל הר-הרצל בירושלים. הניח אשה.

שמעיה, אילן


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.izkor.gov.il/korot/image/094440.jpg]



אילן, בן זקונים לנעמי ושלום, נולד ביום י"ג בתשרי תש"י (6.10.1949) בירושלים. ביום שהוכנס בבריתו של אברהם אבינו, נפל אחיו הבכור שמעון וההורים, שהוכו בהלם כבד, לא יכלו לטפל ברך הנולד. אחיותיו המבוגרות גדלוהו והוא צמח ילד מקסים אך עקשן ושובב, שנחבל לעתים קרובות. בהיותו בן עשר עבר לגור אצל אחותו תמר בקיבוץ אשדות יעקב ושם למד. בתקופה זו היה במסגרת מעוצבת ותקינה, והיא תרמה רבת לגיבוש דמותו. הוא שילב לימודים בעבודה ואהב לעבוד בשדה. כאן מצאה נפשו הפיוטית את ביטויה בחיים בחיק הטבע ובעריכת טיולים רבים. הוא אהב ספורט והרבה לשחק בכדור-סל ולשחות. למרות שאהב את חיי המשק, התגעגע לביתו וחסר היה את החום של הקן המשפחתי. בגיל ארבע-עשרה שב לבית הוריו בירושלים והחל ללמוד בבית-הספר המקצועי כי"ח. הוא היה תלמיד שקדן, חרוץ ומסודר. נער פשוט הליכות, ישר עד למאוד ונכון תמיד לסייע ולאחרים ככל יכולתו. למרות שהיה שתקן מטבעו ולא הרבה בדברים, היה עליז וחברותי ואוהב אדם וחברה. הייתה בו שמחת חיים מדבקת ובמסיבות רקד ושר וסחף עמו את כל הנוכחים. גם בירושלים המשיך לעסוק בספורט, הצטיין במשחק הכדורסל והיה חבר בנבחרת ימק"א. בזמנו החופשי הרבה לערוך טיולים ומסעות להכרת נופי הארץ. הייתה לו תבונת כפיים וחוש לאמנות והוא אהב לעסוק במלאכת-יד והתקין בביתו דברים רבים ויפים. בהיותו במחנה האימונים בג'ליל, במסגרת הגדנ"ע, הוכיח אילן שהוא מסוגל לכל מאמץ שנדרש ממנו, ואפילו הוא מעבר ליכולתו הגופנית, וביצע כל משימה שהוטלה עליו לשביעות רצון הכל. בלטה אצלו האהבה לחיי קומונה ולחיים בחיק הטבע. הוא היה פעיל בתנועת "נוער לנוער", עשה רבות למען ילדים טעוני טיפוח והקדיש להם חלק ניכר מזמנו הפנוי. כבר אז התגלה בו כישרון ההוראה וההדרכה והוא היה אהוד על חניכיו. הוא אהב מאוד את הוריו, כיבד והעריך אותם והקדיש להם תשומת לב רבה. אהבה הרעיף גם על חמש אחיותיו ואחיו המבוגרים ממנו, הרבה לבקר בבתיהם ולהשתעשע עם ילדיהם.

אילן גויס לצה"ל בתחילת נובמבר 1967 והוצב לחיל הקשר כמדריך. הוא היה מדריך מעולה, שמאות חניכים עברו תחת ידיו. את קורס הקצינים סיים כחניך מצטיין ולאחר סיומו נשלח לסיני ושם שירת כקצין קשר גדודי. אחר-כך שב לתפקיד הדרכה. במסגרת שירותו עבר גם קורס צניחה. כתב אחד ממפקדיו, שליווהו לאורך כל תקופת שירותו: "ראיתיו בהתפתחותו כחייל, כמדריך, כצוער וכקצין. אילן נמנה עם הקצינים אשר בהם חפץ כל מפקד ואשר מהם קשה להיפרד, כאשר הרוטציה הצבאית מחייבת זאת. לא אחת קרה שמפקדים התחרו על הצבתו של אילן ביחידתם, וכאשר זכו, ראו בכך כבוד והתגאו בעובדה שאילן כפוף להם... יושרו והגינותו היו סמל ודוגמא לפקודיו ולחבריו. בחריצותו ובמסירותו לעבודה הדביק את אלה אשר עבדו במחיצתו והצליח להגיע להישגים מעל לסטנדרטים המקובלים, ובכך הרשים לא אחת את מפקדיו. כאשר הביעו בפני אילן הערה על הישגיו הגבוהים ניסה להצניע את חלקו ונהג לציין שאלה בזכות פקודיו. קידומו של אילן היה מובטח". באותה תקופה נשא לאישה את זיוה בת כפר ורבורג ושם גם שאף להקים את ביתו ואת משקו. רבות התלבט בין רצונו לבנות משק ולעבד את האדמה וגם להמשיך וללמוד, ובין מצפונו שחייבו להישאר בצבא הקבע. דאגתו הרבה הייתה נתונה לאשתו; כיצד יעזור לה ויקל עליה וכיצד תעסיק את עצמה בעת היעדרו מהבית. כתב אחד ממפקדיו באותה תקופה: "בחודשים האחרונים ראיתיו לא אחת מודאג וטרוד בעניניו, דירה, הלוואות, רהיטים, אך בעבודה הגיע להישגים וזכה לא אחת להערכת היחידות שהתאמנו במדור. בעיותיו האישיות והפרטיות לא פגעו במאומה בטיב עבודתו". במשך כל תקופת שירותו, הגיע לכל פינה ופינה ברחבי הארץ ואהב לשתף בידיעותיו ובחויותיו כל אדם שנקלע לסביבתו. הוא היה אדם אופטימי, ששמר על רוממות רוחו גם כשנתקל בקשיים ואף שכנע את האחרים שהכל יסתדר. כשנודע לו שהוא עומד להיות לאב, לא ידע את נפשו משמחה ואמר: "דור ראשון לא יספיק לעצב את החיים והדמות תאבד אם לא יהיה לה המשך; אם לא יקום אדם אשר יחיה למען הארץ, יאהב אותה, ילחם, וגם ימות עליה". זו הייתה דעתו ועל פיה שאף לחנך את ילדו. כשפרצה מלחמת יום הכיפורים היה אילן עם יחידתו בסיני ולמעשה ניהל את יחידת הקשר והפעיל את מערכות השליטה באופן עצמאי. ביום כ"ב בתשרי תשל"ד (18.10.1973) נהרג בהפגזה כבדה של קטיושות, באזור הגשר על תעלת סואץ, בעת שניסה לחלץ חייל שנפצע בשתי רגליו. יום זה, לפי התאריך העברי, הוא יום השנה לנפילתו של אחיו הבכור, שמעון ז"ל. אילן הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בהר-הרצל, למרגלות קברו של שמעון ז"ל - מקום שאהב לבקר לעתים קרובות בחייו. השאיר אחריו אישה ובת (שנקראת על שמו ונולדה לאחר נפילתו), הורים, אחיות ואח. לאחר נופלו הועלה לדרגת סרן.

במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד היחידה: "בעלך אילן ז"ל, שירת זמן רב ביחידה והתבלט כקצין מצטיין. הוכיח מסירות רבה בכל תקופת שירותו כסגני ותרם רבות ממרצו, מנסיונו ביחידת שדה ומבקיאותו המקצועית. בתקופת הקרבות גילה נכונות רבה, רוח התנדבות ואומץ לב ונלחם בהצטיינות, תוך דאגה רבה לחייליו ודבקות במשימות הרבות שהוטלו עליו".

משפחתו הוציאה לאור חוברת לזכרו, ובה דברי חברים ומפקדים על דמותו; כן הנציחה את זכר שני הבנים שנפלו, בהקדשת ספר על יהדות תימן, וכן בקריאת חלקה ביער "בקוע" על שמם
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #103  
ישן 19-01-2010, 18:51
  Danielk35 Danielk35 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 20.09.09
הודעות: 254
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי skydiver שמתחילה ב "בני משפחה שנהרגו במלחמות ישראל"

הָאַיִל בָּא אַחֲרוֹן.
וְלֹא יָדַע אַבְרָהָם כִּי הוּא
מֵשִׁיב לִשְׁאֵלַת הַיֶּלֶד,
רֵאשִׁית-אוֹנוֹ בְּעֵת יוֹמוֹ עָרָב.

נָשָׂא רֹאשׁוֹ הַשָּׂב.
בִּרְאוֹתוֹ כִּי לֹא חָלַם חֲלוֹם
וְהַמַּלְאָךְ נִצָּב -
נָשְׁרָה הַמַּאֲכֶלֶת מִיָּדוֹ.

הַיֶּלֶד שֶׁהֻתַּר מֵאֲסוּרָיו
רָאָה אֶת גַּב אָבִיו.

יִצְחָק, כַּמְסֻפָּר, לֹא הֹעֲלָה קָרְבָּן.
הוּא חַי יָמִים רַבִּים,
רָאָה בַּטּוֹב, עַד אוֹר עֵינָיו כָּהָה.

אֲבָל אֶת הַשָּׁעָה הַהִיא הוֹרִישׁ לְצֶאֱצָאָיו.
הֵם נוֹלָדִים
וּמַאֲכֶלֶת בְּלִבָּם.

מי שהבין, הבין.
_____________________________________
חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #108  
ישן 19-04-2010, 08:11
צלמית המשתמש של יוסיפון
  יוסיפון מנהל יוסיפון אינו מחובר  
מנהל פורומי צבא ובטחון, מילואים והלוחות
 
חבר מתאריך: 07.04.02
הודעות: 23,839
Facebook profile Follow me...
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי skydiver שמתחילה ב "בני משפחה שנהרגו במלחמות ישראל"

צבי תמרי נהרג במלחמת העצמאות בעמדה בקו התפר בירושלים.
בנו, שמואל תמרי, נהרג בעת שירות מילואים בל' באב תשכ"ח (24.8.1968)ץ

סרט קצר לזיכרו של שמואל תמרי.

ארוין קנולר נהרג ב14.3.1948 בשיירה שעלתה לירושלים.
אביו, יצחק קנולר, שלחם בנאצים במחתרת הבלגית, נהרג שלושה ימים אחריו, בהפצצה המצרית על התחנה המרכזית בתל-אביב.
טקסט שנכתב על יצחק קנולר מתוך דפי עדות של "מורשת הציונות הדתית":

יצחק קנולר נולד בקרפלד (Krefeld) שבגרמניה בשנת 1892 למשפחה אורתודוקסית. הוא קיבל חינוך יהודי בברלין, ובגיל 16 החל להשתלב בעסקי המסחר של המשפחה. יצחק היה למדן גדול, חריף מחשבה, שניחן גם בחום אנושי מיוחד ובאינטואיציה רגשית גבוהה. לאחר מלחמת העולם הראשונה נשא לאישה את לילי רוזנבאום, והזוג עבר לגור במנהיים. באותה תקופה, ככל הנראה, החל יצחק להימשך לרעיונות הציוניים, שקנו להם שביתה בקרב יהודי גרמניה. שלושת ילדיו היו חברים בתנועת הנוער "ברית הנוער הדתי", ויצחק עצמו תמך בסניף המקומי ובישיבה הקטנה.
בעקבות עליית הנאציזם עברה המשפחה בשנת 1936 לאמסטרדם, וגם שם היה ביתם של הקנולרים מרכז ועוגן עבור שליחי הבח"ד שבאו מהארץ. פלישת היטלר להולנד במאי 1940 שמה קץ גם לזאת. המשפחה המצומצמת (שניים מילדיהם עלו ארצה קודם לכן) ניסתה לברוח לשוויץ יחד עם חברים נוספים, אך נתפסה והוחזרה לאחור. לאחר מכן ניסתה לברוח שנית, והפעם הצליחה לעבור את הגבול לבלגיה. את שנות המלחמה העבירה המשפחה בדירות מסתור בבלגיה, בעזרת גויים חסידי אומות העולם, ובזכות קשריו של יצחק ותרומתו למחתרת הבלגית. באותם ימים קשים, בהם כל רחש ברחוב הקפיץ את בני המשפחה, נשבע יצחק שאם ישרוד את המלחמה יקדיש את זמנו ומרצו להצלת ילדים פליטי השואה ולחינוכם מחדש. נשבע – וקיים.
לאחר המלחמה הקים יצחק בית ילדים ליתומים ברוח תורה ועבודה. בבלגיה כבר פעלו מספר בתי ילדים, והקמת בית ילדים נוסף הייתה נראית כמעשה בלתי אפשרי. אך יצחק שחשש מהתבוללותם של הילדים לא ויתר, התעקש והצליח. הוא מצא במרקין (Markuain) שבדרום מערב בלגיה, סמוך לגבול הצרפתי, מספר מבנים ששימשו פעם מנזר, והקים שם מעין כפר נוער עם פנימייה: "בית הילדים במרקין". חברי בני עקיבא המועטים – אך הנועזים ברוחם - שחזרו מן התופת, היו לו לעזר לכל אורך הדרך. מספר בנות מסורות, בוגרות התנועה, עברו בין המנזרים והמשפחות הנוצריות שבהם הוסתרו ילדים יהודיים ערב המלחמה, והוציאו אותם משם, לפעמים בהסכמה ולפעמים בהליכים משפטיים מורכבים. גם הילדים עצמם לא תמיד רצו ללכת. חלקם לא הכירו מציאות אחרת, ולא ידעו דבר על יהדותם. אלמלא היו נאספים ע"י חברי בני עקיבא היו גדלים כנוצרים לכל דבר.
בית הילדים במרקין התמלא בקולות ילדים ובני נוער בגילאים 7-18, רובם מבלגיה והולנד, רבים מהם יתומים. הם שמעו שיעורים מפי מורות מקומיות, אך את לימודי היהדות והאווירה הייחודית העניקו להם מדריכי בני עקיבא יחד עם השליחים שהגיעו מארץ ישראל ועם חיילי הבריגדה שפקדו את מרקין באופן קבוע, והיו למושא הערצה עבור הילדים.
נוסף על מרקין היה יצחק מעורב בהקמת הסניפים בבריסל ובאנטוורפן, בהקמת ההכשרה בלב (Leves) ועוד. בית משפחת קנולר בבריסל היה שוב למרכז ציוני ורוחני, ולבית במובן הכי אישי עבור רבים מחברי בני עקיבא שכבר לא היה להם בית.
יצחק ולילי עלו ארצה בדצמבר 1947, ערב פרוץ מלחמת השחרור. החודשים הבאים היו עבורם הרי אסון. בתענית אסתר, 14 למרץ נפל בנם ארוין בקרב במבואות ירושלים. יצחק זכה לחזות בהכרזה על מדינת ישראל, אך שלושה ימים לאחר מכן נהרג בהפצצה המצרית על תל אביב. מותו הפתאומי הכה בתדהמה את מכריו הרבים. את ילדי מרקין שבינתיים עלו גם הם ארצה, לחמו במלחמותיה, השתתפו בבניינה והקימו בה משפחות, את חיילי הבריגדה וחניכי בני עקיבא עבורם היה יצחק דמות אבהית, ואת כל שותפיו לדרך ולרעיון. יהי זכרו ברוך.
_____________________________________
אני כותב רק מה שאני יודע, או שאני חושב שאני יודע ואם אין לי מה להוסיף - אני שותק, מקשיב ולומד!
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה
© יוסיפון - על כל האמור בהודעה זו חלים כל כללי זכויות היוצרים הקבועים בחוק. לשם קבלת הרשאה להעתקה או לשימוש במידע יש לפנות אלי לדוא"ל yossifoon@fresh.co.il

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #120  
ישן 03-11-2018, 11:50
  משתמש זכר גפלג גפלג אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 03.11.18
הודעות: 1
זוגות אחים שנפלו במלחמות ישראל
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי skydiver שמתחילה ב "בני משפחה שנהרגו במלחמות ישראל"

כמי שחי את נושא השכול הכפול מילדות (אבי שכל את שני אחיו : אפרים וגרשון פינקוביץ במלחמת השחרור) עניין זה מהווה חלק מאישיותי מאז ומעולם.
חקרתי בדקדקנות נושא כאוב זה ואף יזמתי כתבה על כך לפני ערב יום הזכרון האחרון בידיעות אחרונות, כולל מודעת אבל על זוגות האחים שנפלו במלחמת השחרור.
הנה הנתונים הקשים (כל השמות ברשותי) :
1. במלחמת השחרור נפלו 24 זוגות אחים, מתוכם זוג תאומים (מנחם ושלמה גלבגיסר) ושני זוגות אח ואחות (שניהם נפלו יחד בשיירת יחיעם יחד עם אחי נוסף -- כלומר 3 זוגות אחים בארוע אחד).
2. במלחמת ששת הימים נפלו 2 זוגות אחים.
3. במלחמת יום הכיפורים נפלו 8 זוגות אחים, מתוכם זוג תאומים (אודי וחגי גורדון). 6 זוגות אחים היו מהשיריון (ביניהם דן ספיר המג"ד שלי במלחמת יום הכיפורים שנפל בקרב בחמוטל. אחיו יוסי נפל ברמת הגולן).
4. 32 זוגות אחים נפלו בארועים נפרדים (כמו למשל אמנון גלעדי בששת הימים וגדעון גלעדי ביום הכיפורים).
סה"כ -- 66 זוגות אחים. חלקם בקרב. חלקם בתאונות. חלקם בנסיבות טרגיות.
אני מקווה שלא שכחתי זוג אחים כלשהו.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
תגובה

כלי אשכול חפש באשכול זה
חפש באשכול זה:

חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה דרג אשכול זה
דרג אשכול זה:

מזער את תיבת המידע אפשרויות משלוח הודעות
אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים
אתה לא יכול להגיב לאשכולות
אתה לא יכול לצרף קבצים
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל
קוד [IMG] פעיל
קוד HTML כבוי
מעבר לפורום



כל הזמנים המוצגים בדף זה הם לפי איזור זמן GMT +2. השעה כעת היא 02:28

הדף נוצר ב 0.16 שניות עם 11 שאילתות

הפורום מבוסס על vBulletin, גירסא 3.0.6
כל הזכויות לתוכנת הפורומים שמורות © 2024 - 2000 לחברת Jelsoft Enterprises.
כל הזכויות שמורות ל Fresh.co.il ©

צור קשר | תקנון האתר