בוא והקשב ידידי הצמא,
לסיפור שממנו כל אדם ירא.
כן, כן, אתה ולא אחר!
עינייך נוצצות בצימאון מטורף
בדיוק כמו ההוא שנטרף.
בבקשה, התכבד, שב בנוח
מיד תחל הסעודה למוח-

היו היה נער ששאל "למה?"
והוריו פחדו על ילדם הקטן
שבאותה תקופה נחשב לבן השטן
אם העז לשאול על שקבעה הכמורה.

לכן בשביל להצילו מן התבערת
שלחו את בנם היקר
ללמוד במנזר
את שהכנסייה אומרת.

והילד שתה לשכורה
את כל שידעה הכמורה.
וכשזו התייבשה
עבר לבאה-
מכומר לבישוף,
מבישוף לחשמן,
עד שלוותיקן הגיע
ולאפיפיור- יועץ נאמן.

ושם על במה הוקיע
כל הקורא בספרות הכופרים
ובמיוחד של רוצחי אלוהיו-
היהודים.

אך אחד בפה ואחד בלב-
במרתפי חקירה
ריכז רבנים
ודרש דברי תורה.

והם לימדו סודות חכמים,
תלמוד וגם משנה.
אולם דבר אחד הסתירו-
תורת הסוד, הקבלה.

וכך שנה אחר שנה
שתה דברי תורה לשוכרה
בלי לחשוד בדבר
עד אותו לילה
בו הוחרם הזוהר.

פתח, קרא והכריז כליה
על כל אותם רבנים
שהחביאו ממנו סודות מופלאים.

כל שיטת עינוי ניסה
לחילוץ הסוד,
אך לא השיג מילה.

אולם לבסוף מצא
רב שיסגיר את המידע.
"אם זה רצונך,
אלמד את שיטריף דעתך".
והחשמן העיוור הנהן ברצון.

בשלושה ימים ולילות
לימדהו עשר ספירות,
שליחי מלכות,
דיבור כיצירה
ועוד דברים רבים
אך קצרה היריעה.

וכשסיים את דבריו
והותיר את החשמן לבדו,
כשהוא לא מודע
למתרחש סביבו.

"אין משמעות, הכל הבלים"
מלמל ויצא לרחובות
וחלק דעתו עם הבריות..

הכנסייה מן הצד לעמוד
לא יכלה, בעודו משוטט
ופולט דברי כפירה.
לכן בצינוק אותו כלאו,
עמוק במרתפי הוותיקן.

כך בחורי נגמר סיפורנו-
מי שאת נפשו שחרר
כלוא עד יום הדין
בצינוק טחוב ואפל
ועד היום הוא עדיין ממלמל-
"אין משמעות, הכל הבלים".

הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת, הֲבֵל הֲבָלִים הַכֹּל

מַה-שֶּׁהָיָה, הוּא שֶׁיִּהְיֶה, וּמַה-שֶּׁנַּעֲשָׂה, הוּא שֶׁיֵּעָשֶׂה; וְאֵין כָּל-חָדָשׁ, תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ.

אחד הספרים הפחות אופטימים שיש בתנ"ך.

ואחד הנפלאים בתנ"ך. לטעמי הנפלא ביותר.
לגבי היצירה, אני הייתי מעדיף לעשות אותה בצורת סיפור, או לחליפין ליצור חריזה טובה יותר. חריזה פשוטה פוגעת במקצב של הסיפור, ומורידה מהרצינות (שנראה שהיצירה משופעת בה) שלה.
מלבד זה, יצירה טובה מאוד.

And you've been so busy lately That you haven't found the time, to open up your mind, and watch the world spinning gently out of time

חריזה היא חוש שיש לפתח. אך אם לא מנסים לא לומדים, הלא כן?

נהניתי לקרוא

רק כמו שכבר אמרו לפני, החריזה לא זורמת בחלק מן הבתים
וחבל כי השיר מאוד יפה ובכלל הרעיון

גם מאוד אהבתי את הסגנון שבו כתבת את השיר

כל הכבוד